על הפרק
הצבת מטרות למנהלים היא אחד האתגרים המרכזיים בחיי הניהול והקריירה. רוב המטרות שאנחנו מציבים לעצמנו לא מושגות, לא בגלל שאנחנו לא מספיק טובים, אלא בגלל שלא עשינו את התהליך נכון. בפרק הזה נחשפת גישה מעשית שמשלבת השראה מסיפור של סטיב ג׳ובס על שחייה בים עם עקרונות ברורים ליישום יומיומי. הרעיון המרכזי: כמו שוחה בים שמרים את הראש כל כמה תנועות כדי לראות את המצוף, גם מנהלים צריכים לבדוק שהם עדיין בכיוון הנכון, בכיוון שלהם.
הפרק מציג שני קריטריונים להצבת מטרה ראויה: הראשון, שיהיה "למה" ברור ומרגש, בהשראת סיימון סינק. השני, שתהיה תוכנית מעשית להשגת המטרה, כי מטרה בלי תוכנית היא משאלה בלבד. בנוסף, מוצגת דרך מדידה ייחודית: במקום למדוד את המרחק מהמטרה, למדוד כמה התקרבנו אליה ביחס לאתמול. הגישה הזו מחזקת מוטיבציה ומונעת תסכול.
ארבע נקודות מעשיות מסכמות את הפרק: התמקדות במטרה אחת, התקדמות בצעדים קטנים ועקביים, חיזוק עצמי על כל צעד, ובדיקה תקופתית שאנחנו בכיוון הנכון. הדוגמאות כוללות גם מטרות אישיות כמו תזונה בריאה וגם מטרות ניהוליות כמו בניית תהליך אונבורדינג שקיצר את זמן הקליטה פי שלושה.
תובנות מרכזיות
- הצבת מטרות למנהלים דורשת שני קריטריונים: 'למה' ברור ומרגש, ותוכנית מעשית להשגת המטרה. בלי שניהם, המטרה תישכח ברגע שהחיים קורים
- מדידת התקדמות נכונה היא ביחס לעצמנו אתמול, לא ביחס למרחק מהמטרה. שינוי הפרספקטיבה הזה מחזק מוטיבציה ומונע תסכול
- כמו שוחה בים שמרים את הראש לראות את המצוף, מנהלים צריכים לעצור כל כמה זמן ולבדוק שהם עדיין בכיוון הנכון
- התמקדות במטרה אחת בכל פעם עדיפה על ריבוי כיוונים. כמו בשיט, שינוי כיוון ההגה כל הזמן לא רק מאט אותנו אלא גורם לנסיגה
- חיזוק עצמי על צעדים קטנים הוא מנוע הצמיחה: כשאנחנו שמים זרקור על מה שהצלחנו, הטוב גדל
שאלות נפוצות
איך מציבים מטרות בצורה נכונה בתור מנהלים?
הצבת מטרות למנהלים דורשת תהליך מובנה שמתחיל בבחירת מטרה שעומדת בשני קריטריונים מרכזיים. הראשון הוא שיש 'למה' ברור, כלומר הבנה עמוקה למה אנחנו רוצים להשקיע אנרגיה דווקא במטרה הזו. הקריטריון השני הוא שיש תוכנית מעשית להשגת המטרה, כי מטרה בלי תוכנית היא משאלה בלבד. חשוב שהמטרה תהיה מרגשת ומשמעותית, כזו שמעלה חיוך ומייצרת איכות חיים גבוהה יותר. כשהמטרה באמת מרגשת אותנו, קל יותר להתמיד בה ולומר לא לדברים אחרים. הגישה מדגישה התמקדות במטרה אחת בכל פעם, התקדמות בצעדים קטנים ועקביים, ובדיקה תקופתית שאנחנו עדיין בכיוון הנכון בשבילנו.
מה ההבדל בין מטרה למשאלה?
מטרה הופכת למשאלה כשאין לצידה תוכנית מעשית. אפשר לרצות דברים נפלאים, אבל בלי מפת דרכים ברורה שמפרטת את הצעדים הנדרשים, הרצון נשאר בגדר חלום. מטרה אמיתית כוללת שני מרכיבים: הבנה ברורה למה רוצים להשיג אותה, ותוכנית פעולה שמפרקת את הדרך לצעדים קטנים וישימים. ההבדל הוא גם ברמת המחויבות הרגשית. כשיש 'למה' חזק, ברגע שהחיים קורים ומסיחים את הדעת, המוטיבציה הפנימית מחזירה אותנו למסלול. בלי 'למה' כזה, אנחנו פשוט נזרום עם הזרמים ונשכח שהצבנו מטרה. התוכנית צריכה לכלול גם נקודות בדיקה שבהן עוצרים ובודקים שאנחנו עדיין בכיוון, בדיוק כמו שוחה שמרים את הראש לראות את המצוף.
איך שומרים על מוטיבציה לאורך זמן כשמטרה לוקחת הרבה זמן?
המפתח לשמירה על מוטיבציה לאורך זמן הוא שינוי הדרך שבה אנחנו מודדים את ההתקדמות. במקום להסתכל על המרחק שנותר עד המטרה, שיכול לגרום לתסכול, כדאי למדוד כמה התקרבנו ביחס לעצמנו אתמול. כל יום שבו עשינו צעד קטן בכיוון הנכון הוא הצלחה. בנוסף, חשוב לעשות לעצמנו טפיחה על השכם אחרי כל צעד ולשים את הזרקור על מה שהצלחנו, לא על המקומות שבהם נפלנו. הגישה הזו מבוססת על העיקרון שכל מה שנשים עליו אנרגיה יגדל. כשרואים את הטוב, הטוב גדל. ההתלהבות מהמטרה עצמה עוזרת גם לומר לא לדברים אחרים שמתחרים על תשומת הלב שלנו, כולל תחושות של FOMO ו-FOBO.
מה אפשר ללמוד מהסיפור של סטיב ג׳ובס על שחייה בים?
סטיב ג׳ובס סיפר בכנס של מנכ״לים בסיליקון ואלי שהוא שוחה כל בוקר בים, ושאל מה הדבר הכי קשה בשחייה. התשובות שקיבל עסקו בלקום מוקדם, להגיע לים ולהתמודד עם מים קרים וזרמים. אבל לפי ג׳ובס, האתגר האמיתי הוא לנווט ולשמור כל הזמן את העיניים על המטרה. המיומנות המרכזית היא להרים את הראש אחת לכמה תנועות ולראות את המצוף, אחרת נסחפים למקום הלא נכון. המסר המרכזי הוא שבדיוק כמו בשחייה, גם בניהול ובחיים יש זרמים ולחצים שסוחפים אותנו. כדי לא להיסחף, צריך לדעת לאן רוצים להגיע, ולבדוק באופן קבוע שאנחנו עדיין מתקדמים בכיוון הנכון בשבילנו.
איך ליישם הצבת מטרות בניהול צוותים בהייטק?
הצבת מטרות למנהלים בהייטק יכולה להיות מאתגרת במיוחד בגלל ריבוי הפרויקטים, הלחצים והשינויים המהירים. דוגמה מעשית מהפרק היא בניית תהליך אונבורדינג למפתחים חדשים בתקופת הקורונה, שבסופו של דבר קיצר את זמן הקליטה פי שלושה. ההצלחה הגיעה בזכות עקרונות ברורים: בחירה להתמקד בפרויקט אחד, החזקת תמונת ההצלחה מול העיניים, והתעלמות מהקולות הפנימיים שאומרים שזה לא מתקדם מספיק מהר. בכל שעה שהושקעה בפרויקט הזה, במקום בפרויקטים מתחרים, הייתה חזרה ל'למה'. כל יום ראו התקרבות נוספת אל המטרה. המפתח הוא להסתכל על ההתקדמות היומית ולחזק אותה, במקום להתמקד בכל מה שעוד חסר.
מה זה FOBO ואיך זה משפיע על השגת מטרות?
FOBO הוא ראשי תיבות של Fear Of Better Options, כלומר הפחד מאפשרויות טובות יותר. בדומה ל-FOMO שהוא הפחד לפספס, FOBO גורם לנו להתקשות בהתחייבות למטרה אחת כי תמיד חושבים שאולי יש משהו טוב יותר. בעידן שבו החיים זזים מהר מאוד ויש אינסוף הזדמנויות ורעיונות, FOBO מונע מאיתנו להתמקד. הדרך להתמודד עם זה בהקשר של הצבת מטרות היא לבחור מטרה שבאמת מרגשת אותנו, כזו שיש לה 'למה' חזק מספיק. כשיש התלהבות אמיתית מהמטרה, קל יותר לומר לא ליוזמות ולרעיונות אחרים שעולים. המיקוד מתאפשר כשמבינים שצעד אחד בכיוון הנכון שווה יותר מהמון צעדים בהמון כיוונים שמשאירים אותנו באותו מקום.
למה חשוב להתמקד במטרה אחת ולא בכמה מטרות במקביל?
ריבוי מטרות גורם לפיזור אנרגיה ולתוצאות מאכזבות. המשל שמובא בפרק הוא מעולם השיט: אם משנים את כיוון ההגה כל הזמן, לא רק שלא מתקדמים, אלא גם נסוגים. צעד אחד בכיוון הנכון שווה יותר מהמון צעדים בכיוונים שונים שמשאירים אותנו באותו מקום ואף גורמים לתסכול. מנהלים מוצפים ממילא במטרות של הצוות, הארגון והמנהל שלהם. כשבוחרים מטרה אישית אחת שבאמת חשובה, ומשקיעים בה אנרגיה ממוקדת, הסיכוי להשיג אותה עולה משמעותית. חשוב גם לזכור שההתמקדות עוזרת לנו לומר לא לדברים אחרים בלי תחושת אשמה, כי אנחנו יודעים למה בחרנו את המטרה הזו ומה התוכנית שלנו להשיג אותה.
איך להימנע מהצבת מטרות שלעולם לא מושגות?
רוב המטרות לא מושגות כי הן מוצבות בלי מבנה נכון. הדרך להימנע מכך כוללת כמה צעדים מעשיים. ראשית, לבחור מטרה שיש לה משמעות אישית אמיתית, לא רק מטרה שנשמעת טוב. שנית, לוודא שיש 'למה' חזק: למה דווקא עכשיו, למה דווקא זה, ומה נרגיש כשנשיג את המטרה. כדאי ממש לדמיין את תמונת ההצלחה. שלישית, לבנות תוכנית מעשית עם צעדים קטנים ועקביים, כי צעדים קטנים מצטברים לשינוי גדול. רביעית, למדוד התקדמות ביחס לעצמנו אתמול ולחגוג כל צעד קדימה. וחמישית, לבדוק מדי פעם שאנחנו עדיין בכיוון הנכון, כי לפעמים המטרה עצמה צריכה להתעדכן. השילוב של מטרה מרגשת, תוכנית ברורה ומדידה חיובית הוא המתכון למטרות שבאמת מושגות.
מקורות נוספים
- סיימון סינק (Simon Sinek) – Start with Why
פרקים קשורים
נהניתם מהפרק?
עקבו אחרי לעוד תוכן על מנהיגות והתפתחות בהייטק