From Manager
To Leader

פרק 53 – קידום לניהול: איך מחליטים את מי לקדם ומה באמת חשוב בתהליך הבחירה

מה זה קידום לניהול ולמה זו אחת ההחלטות הקריטיות ביותר בארגון

איך מנהלים בארגון מחליטים את מי לקדם לניהול? איזה תכונות מחפשים אצל מנהלים ובמה זה תלוי?

רוצים להתקדם לניהול בכיר או לניהול בתפקיד הראשון שלכם? על מה מסתכלים המנהלים שלכם כשהם שוקלים את מי לקדם? ואיך תדעו אם התפקיד הניהולי הוא באמת בשבילכם?

הזמנתי את אסף שוורץ, AVP People @ AppsFlyer כדי לדבר על מה חשוב לבדוק ואיזה שאלות יעזרו לנו לגלות אם המועמד לניהול באמת מתאים לתפקיד

למי מתאים הפרק? מנהלים ומנהלות בהייטק שעומדים בפני החלטת קידום לניהול, בין אם הם שוקלים לקדם עובד מהצוות שלהם, מתמודדים עם תהליך קידום בארגון, או בוחנים בעצמם האם ניהול הוא הצעד הנכון. הפרק מתאים גם לאנשי HR שמעצבים תהליכי הערכה וקידום.

חמש תובנות על קידום לניהול מהשיחה עם אסף שוורץ

  • קידום לניהול צריך להתבסס על מוכוונות תוצאות כתנאי בסיס: מנהל נמדד קודם כל על היכולת להביא תוצאות עסקיות, וכל שאר התכונות הן אמצעי לכך
  • Resilience ואופטימיות הם צמד תכונות קריטי למנהלים בעידן הנוכחי: היכולת להחזיק תקווה ולהתמודד עם לחצים מלמעלה ומלמטה היא מה שמבדיל מנהלים שמחזיקים לאורך זמן
  • ניהול הוא מקצוע בפני עצמו שדורש לימוד והשקעה מתמשכת, ולא רק כישרון טבעי או תוצר של קידום אוטומטי
  • ההשפעה של מנהל על ה-Well-Being של העובדים גדולה אפילו מזו של פסיכולוג, מה שמחדד את האחריות הנלווית לתפקיד
  • מי שמגיע לניהול רק בשביל כסף או מעמד לא יחזיק מעמד: המוטיבציה הפנימית לגדל אנשים ולחבר בין הצלחת החברה להצלחת האנשים היא קריטית

שאלות נפוצות על קידום לניהול בסביבת עבודה ישראלית

מה התכונות הכי חשובות שצריך לבחון לפני קידום לניהול?

התכונה הבסיסית ביותר היא מוכוונות תוצאות. מנהל נמדד קודם כל על היכולת שלו להביא תוצאות עסקיות, וכל שאר התכונות הן אמצעים להשגת המטרה הזו. מעבר לכך, Resilience ואופטימיות הם צמד תכונות קריטי, במיוחד בתקופות של שינויים ואי ודאות. מנהל שלא מסוגל להחזיק תקווה ולשדר אופטימיות בתקופות קשות, ישחק את הצוות שלו. חשוב גם לבדוק מוטיבציה פנימית: האם האדם רוצה להיות מנהל כי הוא אוהב לגדל אנשים ולחבר בין הצלחת החברה להצלחת האנשים, או שהמוטיבציה היא רק כסף ומעמד. ארגונים כמו אמאזון וגוגל פרסמו רשימות של Leadership Attributes שמהוות נקודת מוצא טובה לכל תהליך הערכה.

למה ניהול נחשב למקצוע ולא רק לקידום טבעי בקריירה?

ניהול הוא מקצוע מורכב שדורש מיומנויות ייחודיות שאינן נרכשות באופן טבעי. הוא כולל ניהול אנשים ממגוון דורות, יצירת מוטיבציה, הובלת שינויים, ניהול קונפליקטים וקבלת החלטות בחוסר ודאות. רבים מגיעים לניהול כי היו מצוינים בתפקיד המקצועי הקודם שלהם, אבל מגלים מהר שמיומנויות טכניות לא מספיקות. כמו כל מקצוע אחר, ניהול דורש למידה מתמשכת, תרגול והשקעה. ארגונים שלא מתייחסים לניהול כמקצוע, ולא משקיעים בפיתוח מנהלים, משלמים את המחיר בשחיקת עובדים, תחלופה גבוהה וביצועים נמוכים. ההשקעה בפיתוח ניהולי היא לא מותרות אלא הכרח עסקי.

מה ההבדל בין קידום לניהול לבין קידום לניהול בכיר?

קידום לניהול בדרגה הראשונה דורש בעיקר יכולת לנהל צוות ישיר, לתת פידבק, לפתח אנשים ולהביא תוצאות ברמת הצוות. קידום לניהול בכיר דורש מיומנויות נוספות ושונות: חשיבה אסטרטגית, יכולת לנהל מנהלים אחרים ולא רק עובדים בודדים, ניהול בעלי עניין מרובים, יכולת להשפיע על כיוון הארגון כולו ולא רק על הצוות. מנהל בכיר צריך גם יכולת גבוהה יותר של ניהול פוליטיקה ארגונית, בניית קואליציות ושיתופי פעולה בין צוותים. כמו כן, ניהול בכיר דורש Resilience גבוה יותר כי הלחצים באים גם מלמעלה, מהנהלה בכירה או דירקטוריון, וגם מלמטה, מהמנהלים והצוותים.

איך אופטימיות של מנהל משפיעה על הצוות שלו?

מחקרים מראים שההשפעה של מנהל על ה-Well-Being של העובדים גדולה מאוד, ולפי חלק מהנטונים אפילו גדולה מההשפעה של פסיכולוג. מנהל שמשדר אופטימיות ותקווה יוצר סביבה שבה אנשים מרגישים בטוחים יותר, נוטים יותר לקחת סיכונים ולהביא רעיונות חדשים, ומחזיקים מעמד טוב יותר בתקופות קשות. האופטימיות לא אומרת להתעלם מבעיות, אלא להאמין שאפשר למצוא פתרונות ולהחזיק את הזמניות של מצבים קשים. כשמנהל אומר לצוות שלו שגם אם הוא לא יודע בדיוק איך המצב יתפתח, הוא מאמין שזה יסתדר ויעבוד יחד איתם, זה יוצר השפעה עצומה על המוטיבציה והמחוברות.

למה עובד מצוין לא תמיד יהיה מנהל מצוין?

עובד מצוין מפגין מיומנויות טכניות או מקצועיות גבוהות, אבל ניהול דורש סט מיומנויות שונה לחלוטין. במקום לעשות את העבודה בעצמו, המנהל צריך לגרום לאחרים לעשות את העבודה בצורה טובה. זה דורש תקשורת בין-אישית, סבלנות, יכולת לתת ולקבל פידבק, ניהול קונפליקטים ויכולת להניע אנשים שונים בדרכים שונות. הרבה ארגונים נופלים במלכודת הזו: הם מקדמים את המתכנת הכי טוב למנהל צוות, ובסוף מאבדים מתכנת מצוין ומקבלים מנהל גרוע. לכן חשוב ליצור מסלולי קידום מקבילים, גם מסלול ניהולי וגם מסלול מקצועי, כך שקידום לניהול יהיה החלטה מודעת ולא ברירת המחדל היחידה.

איך תהליך הקידום לניהול עובד בחברות הייטק גדולות?

חברות הייטק גדולות כמו אמאזון, גוגל ומטא פיתחו מסגרות מובנות לתהליכי קידום. אמאזון, לדוגמה, הגדירה Leadership Principles שעל פיהם כל מועמד לניהול נבחן. גוגל ביצעה את פרויקט Oxygen שזיהה את התכונות המרכזיות של מנהלים מצליחים בארגון. התהליך בדרך כלל כולל הערכה מובנית של ביצועים, פידבק 360 מעמיתים ועובדים, ראיונות התנהגותיים ולפעמים מרכזי הערכה. מעבר לזה, ארגונים מתקדמים יוצרים הזדמנויות למועמדים להתנסות בניהול לפני הקידום הרשמי, למשל הובלת פרויקט חוצה-צוותים או מנטורינג. חשוב גם לבנות תכנית פיתוח ליום שאחרי הקידום.

מהי הטעות הנפוצה ביותר שארגונים עושים בתהליך קידום לניהול?

הטעות הנפוצה ביותר היא לקדם אנשים לניהול על בסיס ביצועים מקצועיים בלבד, בלי לבחון אם יש להם את המיומנויות והמוטיבציה הנדרשות לניהול אנשים. ארגונים רבים גם לא משקיעים מספיק בהכנה ובפיתוח של המנהל החדש אחרי הקידום, מה שמוביל לתסכול הדדי. טעות נוספת היא חוסר שקיפות בקריטריונים לקידום, מה שיוצר תחושה של פוליטיקה ומעדיפות בקרב עובדים. ארגונים שלא מציעים מסלול מקצועי מקביל למסלול הניהולי, יוצרים מצב שבו אנשים רוצים להתקדם לניהול רק כי אין אלטרנטיבה אחרת לקידום, ולא כי הם באמת רוצים לנהל.

איך מנהל HR מעריך מועמד לקידום לניהול?

מנהל HR מעריך מועמד לקידום לניהול בכמה ממדים מקבילים. קודם כל, בוחנים את היסטוריית הביצועים והתוצאות העסקיות, כי מוכוונות תוצאות היא תנאי בסיס. לאחר מכן, מסתכלים על תכונות מנהיגות שכבר באות לידי ביטוי: האם האדם לוקח Ownership? האם הוא משפיע על אחרים גם בלי סמכות רשמית? האם הוא מראה Resilience בתקופות קשות ושומר על אופטימיות? חשוב לבדוק גם מוטיבציה: האם הרצון לנהל נובע מרצון אמיתי לגדל אנשים ולהשפיע, או משיקולים חיצוניים כמו כסף ומעמד. לבסוף, בוחנים פוטנציאל לצמיחה ויכולת למידה, כי ניהול הוא מקצוע שדורש התפתחות מתמדת.

איך מקדמים עובד לתפקיד ניהולי?

קידום עובד לתפקיד ניהולי דורש תהליך מובנה ולא החלטה אינטואיטיבית. הצעד הראשון הוא לזהות מועמדים שמפגינים מוכוונות תוצאות ויכולת להשפיע על אחרים גם בלי סמכות רשמית. לאחר מכן, כדאי ליצור הזדמנויות להתנסות בניהול, כמו הובלת פרויקט או מנטורינג של עובד חדש, כדי לבחון את ההתאמה בפועל. חשוב לקיים שיחה כנה עם המועמד על מה שניהול באמת כולל: לחצים, אחריות על אנשים, פחות עבודה מקצועית ישירה. יש להגדיר מראש קריטריונים ברורים לקידום ולתקשר אותם בשקיפות לכל הצוות. לאחר הקידום, חובה להשקיע בליווי ובפיתוח המנהל החדש.

תכונות של מנהל טוב בהייטק

מנהל טוב בהייטק צריך לשלב מוכוונות תוצאות עם יכולת אנושית גבוהה. התכונות המרכזיות כוללות Resilience, היכולת להתאושש מכישלונות ולהתמודד עם לחצים מתמשכים, ואופטימיות, היכולת לשדר תקווה ואמונה גם בתקופות קשות. מעבר לכך, נדרשת יכולת תקשורת בין-אישית חזקה, יכולת להניע אנשים שונים בדרכים שונות, חשיבה אסטרטגית ויכולת לחבר בין היעדים העסקיים לבין הצלחת האנשים בצוות. בהייטק במיוחד, חשובה גם יכולת הסתגלות לשינויים מהירים, פתיחות ללמידה מתמשכת ויכולת לנהל צוותים מגוונים תרבותית.

למה לא לקדם לניהול את העובד הכי טוב?

קידום העובד הכי טוב מקצועית לניהול היא אחת הטעויות הנפוצות ביותר בארגונים. הסיבה היא שמיומנויות מקצועיות ומיומנויות ניהוליות הן שני סטים שונים לחלוטין. עובד מצוין יודע לבצע משימות ברמה גבוהה, אבל מנהל צריך לדעת לגרום לאחרים לבצע משימות ברמה גבוהה, וזה דורש תקשורת, סבלנות, יכולת האצלה, ניהול קונפליקטים ואמפתיה. כשמקדמים את הכוכב של הצוות, מסתכנים באובדן כפול: מאבדים עובד מקצועי מעולה ומקבלים מנהל שלא בהכרח מתאים. הפתרון הוא ליצור מסלולי קידום מקבילים, ניהולי ומקצועי, כך שהקידום לניהול יהיה בחירה מודעת ולא ברירת מחדל.

הכנה לתפקיד ניהולי ראשון

ההכנה לתפקיד ניהולי ראשון צריכה להתחיל עוד לפני הקידום הרשמי. כדאי לקרוא ספרי ניהול בסיסיים, להשתתף בקורסים או סדנאות על מנהיגות, ולחפש מנטור שהוא מנהל מנוסה שיכול ללוות את המעבר. חשוב להבין שניהול הוא מקצוע שונה לגמרי מהעבודה המקצועית הקודמת, והוא דורש שינוי חשיבה: מ-Doing ל-Enabling. כדאי להתנסות בהובלת פרויקטים או מנטורינג של עובדים חדשים עוד לפני הקידום. ברגע שנכנסים לתפקיד, חשוב להשקיע בבניית אמון עם הצוות, להקשיב הרבה לפני שמשנים דברים, ולהגדיר ציפיות ברורות עם המנהל הישיר. לזכור: טעויות בתחילת הדרך הן טבעיות ובלתי נמנעות.

מקורות נוספים

  • Project Oxygen, Google. מחקר על מה הופך מנהל לאפקטיבי ומהן התכונות הקריטיות

נהניתם מהפרק?

עקבו אחרי לעוד תוכן על מנהיגות והתפתחות בהייטק

תמלול מלא

איך מחליטים את מי לקדם לניהול: הגורמים המכריעים בתהליך הבחירה

טוני ערד פליק: היי, אתם מאזינים לפודקאסט From Manager to Leader, הפודקאסט למנהלים שרוצים לעשות את קפיצת המדרגה, אל הובלת החיים, הקריירה ואנשים שלהם להצלחה והגשמה בעזרת כלים מעולמות הפיתוח, הפסיכולוגיה והתודעה. אני טוני ערד פליק, מונחת הפודקאסט הזה, מנטורית ומלווה מנהלים, מנהלת פיתוח בכירה עם ניסיון של למעלה משני עשורים בהייטק, מרצה ומונחת קבוצות של מכון אדלר ובעיקר סקרנית ולמדנית נצחית. אם אתם מנהלים שרוצים להתקדם, להשפיע ולייצר הצלחות, וגם לחיות את החיים האלה בטוב, למצוא את האיזון וליהנות מהדרך, הגעתם למקום הנכון.

טוני ערד פליק: היי מנהלים ומנהלות יקרות, אנחנו בפרק חדש של From Manager to Leader, והיום יש איתי עורך סופר מיוחד, שאני ממש שמחה שבא להתארך בפודקאסט הזה, אסף שוורץ, שהוא מנהל HR בכיר באפס פלייר, ואחד האנשים שקראו הכי הרבה ספרים על ניהול שאתם מסוגלים לדמיין אי פעם, ואנחנו עומדים לדבר היום על איך ארגונים ואיך מנהלים בכירים וגם HR מוחליטים את מי לקדם לניהול, ואת מי לקדם לניהול בכיר, שזה גם נושא מאוד מעניין. אסף, איזה כיף שאתה פה, ממש.

אסף שוורץ: איזה כיף להיות פה, טוני, ותודה על האינטרו, אני מרגיש שאנחנו צריכים לסיים עכשיו. מי פה זכורה להידרדר? מה פתאום. כבוד גדול גם להיות פה, קשבתי לפודקאסט שלך שאיזה מישהו מנהל שיתף את זה, ואמרתי וואו, אני חייב לדבר עם טוני ולהכיר אותה קודם כל, ואיזה כיף שעכשיו אנחנו מדברים ביחד ומקליטים את הפוד.

הרקע המקצועי של מנהלים טובים: ממה באים למקום הזה

טוני ערד פליק: ממש, תספר קצת על עצמך, על הרקע שלך, על למה ניהול כל כך מעניין אותך, שקראת כבר כמה, יותר ממה ספרים?

אסף שוורץ: כן, אני משער. עשיתי לאחרונה איזושהי רשימה כזאת ששיתפתי בלינקדאין, כי שאלו אותי הרבה פעמים על המלצות, אז ריכזתי את זה. 12 שנה כבר בניהול, 13 שנים בסך הכל בטק. הדרך שלי התחילה מזה שכשקידמו אותי לניהול, וזה היה יחסית מוקדם בקריירה שלי, הבנתי מאוד מהר שיש הרבה דברים שאני לא יודע על ניהול, ואם חשבתי שיש לי תשובות, הבנתי שלא, ופשוט התחלתי לקרוא הרבה ספרים, ולא הייתי ב-HR בהתחלה, התחלתי בכלל ב-Business Customer Success, עשיתי את רוב דרכי בהתחלה בניו יורק בכלל, ב-Relocation, ועם הזמן כל כך אהבתי את נושא הניהול, איך להגדיל אנשים, איך לחבר בין הצלחה של חברה להצלחה של אנשים, שכאילו נטרלי, אני גרוביטייד ל-HR, ואמרתי בואו נעשה את הדבר הזה בסקייל, בואו נראה איך אני יכול להשפיע על יותר אנשים. אז זו העננת של הדרך הלא אופיינית שלי אפשר להגיד לעולמות ה-HR.

טוני ערד פליק: באמת דרך לא אופיינית ומאוד מיוחדת, ואני חושבת שדווקא המסע שלי הוא ממש הפוך בשלך, זאת אומרת אני הייתי מהנדסת המון שנים בצוותי פיתוח, ולא רציתי להתקדם לניהול, כי ראיתי את הסטרס ואת העומס ואת האחריות ואת התערפת, ואת המנהלות והמנהלים שלי רצים בפרוסדורים בטירוף נורא מתוסכלים, או לפחות זה מה שאני ראיתי, ולא רציתי לקחת את הדבר הזה, אבל אז כשלמדתי במכון אדלר, והבנתי אנשים ויחסים, והבנתי איך עושים שיתופי פעולה, ואיך מקדמים את הדברים, אז זה כבר ממש דיג דג לי, כבר אמרתי, אני חייבת להיות מנהלת. ואז באמת התחלתי לעשות את זה, וזה היה קסום. על אף שברור לי שעשיתי מלא שטויות בהתחלה ולקח זמן עד ש… כאילו, גם כשאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, אנחנו לא יודעים כלום, כי זה באמת אחד המקצועות הכי מורכבים שיש.

ניהול כמקצוע: למה זה כל כך קשה וממה נדרש השקעה

אסף שוורץ: מאוד, אנחנו לא יודעים, ואולי נדבר על זה בהמשך שניהול זה מקצוע, ולפעמים אני מרגיש שאנחנו לא מספיק מבינים ומשקיעים בזה, כמו כל מקצוע אחר, גם כארגונים, גם כאינדיבידואלים, גם כמנהלים, ואמרת נכון שגם ניהול הוא מקצוע מאוד מאוד קשה. הוא נראה לפעמים זוהר מהצעד, לפני שאתה עושה את זה, אבל כשאתה מגיע לזה, וכנראה כל מנהל שמקשיב לנו עכשיו, יודע כמה המקצוע הזה קשה. ומה מכבש הלפצים. ממש, ממש קשה, כי גם יש את הדומיין העסקי, ואת האחריות, ואת היעדים, ואת התוצאות שחייבים להגיע אליהם. אם אנחנו לא מגיעים לתוצאות, באמת אין לנו מנדט לעשות שום דבר. אבל להגיע לתוצאות, אפשר לעשות את זה רק בעזרת האנשים, ולטפח את האנשים תוך כדי תנועה. במיוחד היום, כל כך הרבה דורות בעולם העבודה, כל כך, העולם משתנה כל כך מהר, יש כל כך הרבה לחצים. באמת, זה באמת מקצוע מאוד מרוכב.

אסף שוורץ: אז מי שמגיע לניהול כדי להרוויך יותר כסף, כדי להיות במעמד יותר גבוה, כדי, מתוך שיקולים של הסלדה התרבותית שפועלים על כולנו, אנחנו כולנו במכבש הזה של עיצוב תודעה, זה ברור. אבל אם אלה הסיבות, אז זה לא מחזיק מים.

תכונות המנהל הטוב: על אילו אטריביוטים להעמיד משקל בהחלטות קידום

האם יש קריטריונים אוביקטיביים לבחינת תכונות מנהלים?

טוני ערד פליק: אז כשאתה מסתכל על מנהלים, ורוצה לקדם אותם לתפקידים בכירים, על איזה תכונות אתה שם את המשקל הרב ביותר? בואו נפרק את זה, ובואו ננסה לעזור למאזינים להבין איך בעצם לפצח מה זה מנהל טוב, ולפי איזה אטריביוץ או תכונות לקדם.

אסף שוורץ: א' אפשר לבדוק בקלות עם GPT, מה ארגונים אחרים רשמו שחשוב להם, בסדר? לאמאזון יש את ה-Leadership Attributes שלהם, לגוגל עשו פרויקט אוקסיג'ן, כמעט כל ארגון גדול חרט על דקלו מה חשוב לו למנהלים. יש הרבה Communalities, יש הרבה דברים שהם דומים כמובן, יש דברים שהם שונים, כי תרבות החברה היא טיפה שונה, אז הם שמים דגש על דברים שונים. אז קודם כל אני אגיד, תצאו אל השוק, או תצאו אל ה-GPT, ותישלו ותקטלגו.

המשקל הראשון: הביאור תוצאות ויעדים עסקיים

אסף שוורץ: כן, קראתי המון המון ספרי ניהול, אז מה שאני אמליץ זה לא הגחמות של הסף, זה דברים שהספתי בדרך, אבל אני אגיד כמה דברים. ונגעת בזה כבר, אני חושב שקודם כל מאוד חשוב להבין שתפקיד הניהול הוא קודם כל להביא את התוצאות. אנחנו לפעמים מתבלבלים, ואנחנו נדבר הרבה על הצדדים האחרים של ניהול, של איך מביאים תוצאות, אבל ניהול זה לא התוצאה, היעד המרכזי הוא לגרום לאנשים להרגיש טוב, או לקדם אותם, זה מנהל טוב. אז מנהל טוב צריך להיות מולכי תוצאות, קודם כל, כי על זה הוא הולך להימדד.

כמה חשובים ריזיליאנס ואופטימיות למנהלים בתקופות של שינוי

אסף שוורץ: כדי להביא את התוצאות את צריך לעשות הרבה דברים נכונים עם הצוות שלך, שאני אדבר עליהם בהמשך. אני חושב שבימינו בעיקר רזיליאנס ואופטימיזם, רזיליאנס חוסן ואופטימיות, שהם באים ביחד אני חושב, בגלל זה שמתי אותם ביחד. הם סופר חשובים, בייחוד בתקופות שדברים מאוד משתנים, בייחוד בתפקיד שהוא, אני קורא לו אפילו לא מתגמל, ברמת המחבש הלחצים שמופעל עליך מלמעלה ולמטה, אז צריך להיות מאוד חזקים ואופטימיים.

אסף שוורץ: אופטימיים שנדע להתמודד עם מצבים קשים, כי אם מצבים קשים יגיעו, 100 אחוז, מבטיח לכולכם. אופטימיים זה גם להחזיק את התקווה, להחזיק את הזמניות, להבין שהדבר הזה, גם אם אנחנו לא יודעים איך זה התפתח, זה לא שיש לי תשובות מה יהיה, אבל אם לא הייתי מאמינה שיהיה טוב, אז אין לי למה לעשות שום דבר.

טוני ערד פליק: אני אספר סיפור שבשביעי באוקטובר, אז מיד אחרי זה פנתה אליי מישהי שהייתה תחתיי בעבור בחברה אחרת בכלל, ואמרה לי, איך אני מתגעגעת אליך ולאופטימיות שלך בדיוק בתקופה הזאת, אני צריכה את זה קצת, וישבנו ודיברנו, אבל פתאום הבנתי, וואו, כמה התפקיד שלי כמנהל ולשדר אופטימיות, ואפילו יותר גדול מבוא, אני אעזור לך ב-KPI, או בפרויקט הבא, או במשהו כזה, ולשדר פוזיטיביות ואופטימיות לגבי הדבר הזה, והרבה יותר מזה, ממש השפעה ל-Well-Being. יש מחקר שהתחלתי לקרוא לאחרונה שההשפעה ל-Well-Being של העובדים שלנו כמנהלים הוא עצום, יותר מפסיכולוג, ולפעמים הרבה יותר, לא הרבה יותר, לפעמים יותר אפילו מבן או בת זוג.

יכולת ריתום וראיית החזון המשותף

אסף שוורץ: אז כן, אז אופטימיות היא סופר חשובה, כעוד דבר, יכולת רתימה, יכולת רתימה זה בסוף, לראות שאנשים הולכים אחריך. יכולת רתימה היא יכולה לבוא ממנהלים שלמשל, למשדרים וויז'ן, מאוד טוב, איזשהו חזון, סטיב ג'וב זה אולי הדוגמה המובהקת לדבר הזה, אדם עם חזון כנראה הכי גדול במאה ה-21, שאנשים פשוט הלכו שווי אחריו, גם אם הוא לא היה המנהל הכי עדין ומחבק, ויכולת רתימה יכולה גם לבוא מאיזשהו טים ספיריט, ואיך אני מאחד את הצוות לאיזשהו קור משותף כזה, וקוראים לכולם להרגיש אותו דבר.

צניעות וחלוטיות: האומץ לקחת החלטות קשות

אסף שוורץ: יש צניעות, שאפשר לדבר על זה הרבה, יש דיסייסיבנס, שזה בסוף אומץ, החלטיות, ניהול זה מקום שאתם צריכו להחליט בהחלטות קשות, לא פופולריות.

טוני ערד פליק: כן, הסיפור הזה של אומץ ניהולי הוא מאוד מאוד, אנחנו גדלים בתוך חברה, שמלמד אותנו להיות ילדים טובים ולהשתייך אליה, ולעשות את מה שמקובל ואת מה שצריך, וללכת על המיינסטרים, ואני חושבת שבמידה רבה, עד שאנחנו באמת בעמדה הזאת של ניהול, חלק מהשיקולים שלנו בקבלת החלטות, זה כמה יאהבו אותנו, ומנהלים גרועים, שמים את זה יותר מדי.

אסף שוורץ: נכון, זה ממשיך להיות בשד השיקולים שלהם, מבלי לראות את ה… דיברת על סטיב ג'ובס הזה, שאת הנאום המפורסם שלו של לראות את המצוף, אם אני לא רואה את האנט גול שלי, ואני לא חותרת למקום הזה, ואני עובדת על מדד הפופולריות שלי, הסיכוי שאי פעם באמת אני אתקדם, ואגיע לעשות דברים משמעותיים, הוא מאוד מאוד קטן.

טוני ערד פליק: נכון, ופרדוקסלית, אם הקי.פי.אי שלך הוא להיות אהוב, אתה כנראה תפגע באנשים שלך.

אסף שוורץ: ממש. אז האומץ הזה מאוד מאוד חשוב, וכל מנהל באיזשהו שלב, כנראה לצערו, לצערה, הצלחו לפטר עובדת, שזה קשה מאוד מאוד מאוד, אבל נדרש הרבה אומץ, כי בסוף זה כנראה הדבר, אם ההחלטה היא נכונה, היא הכי טובה לארגון, היא כנראה הכי טובה לצוות, והרבה פעמים גם הכי טובה לעובד. אבל עדיין זה קשה ונדרש אומץ.

הוויות קשות וחלוטות בניהול: איך מקבלים החלטות לא פופולריות

טוני ערד פליק: כן, אז אני אגיד כאן משהו, שאולי יכול לעזור לצאת מההשתבלילות הזאת, והצורך הזה שאהבו אותי כל הזמן, אם אני כמנהלת נזכרת רגע באחריות שלקחתי ובתפקיד, החברה שאני עובדת בה מאמינה בי, ונתנה לי את התפקיד ואת המנדט, להוביל למקום שלה ואני אמורה להוביל, אז יש את מה שצריך לעשות כדי שהדבר הזה יקרה. ואנשים שנמצאים בתוך סיטואציה של חוסר התאמה, אם זה עובד שצריך לי פרד ממנו, או יש המון סיטואציות של שיחות קשות, הוא מרגיש את זה בדיוק כמוני, זאת אומרת, הטריידוף פה הוא להישאר בתוך חוסר התאמה, וזו סיטואציה מאוד מאוד קשה. ולפעמים זה באמת הדבר הכי טוב שאפשר לעשות, ויש פרק שלו בפודקאסט על ניהול שיחות קשות, ואיך אפשר לעשות את זה בטוב, באמת לא ממקום של אני הסתן ואני באה לפטר אותך, אלא זה הדבר הכי נכון כרגע, אולי גם לך.

אסף שוורץ: כן, אני חושב שזה אומנות ניהול שיחות קשות, ואומץ, אני חושב שזה נרקש. אני לגמרי אגיד שכשהתחלתי הדרכי בניהול, לא הייתי קורא לעצמי מנהל אמיץ, הייתי יותר על המקום שלה, אני רוצה שהוא עברו אותי ולהיות פופולרי, ואני אברח מהחלטות קשות. אז אני אגיד למאזינים, קודם כל, אל חשש, אם אתם לא מרגישים, זה עדיין מספיק נוח, זה לגמרי דבר נרקש ונלמד עם הזמן, וכן, אני זוכר איזה סיפור, שגם לפני הרבה שנים, היה קומפנסיישן סייקל, והוא היה יחסית צנוע, והייתי צריך להגיד לעובדת שהיא תקבל הרבה פחות מה שהיא ציפתה, ודיברנו איזה חצי שעה או שעה, והיא יצאה מהשיחה ואמרה לי, או היא חזרה אליי ואמרה לי, תשמע, כל החברות והקולגות שדיברתי איתם, יצאו מאוד מבועסות מהשיחה, ואיתך איכשהו, כאילו הבנתי, כאילו ברור שאני מתבייסת, אבל הבנתי, לא יצאתי מבויסת, ואמרתי, וואו, איזה כיף. אבל שוב, זה בא בשלב יותר מאוחר, אחרי הרבה לימוד.

טוני ערד פליק: שאלה של בגרות ניהולית.

אסף שוורץ: מאוד, כן. זה ממש עניין של להתאמן, זה בדיוק הסיפור. לכן אנחנו אומרים שניהול זה מקצוע, ניהול זה לא מעמד, זאת כי זה להיתקע בתוך הסיטואציות שמתכווץ את הבטן, ושאנחנו מרגישים מאוד מאוד לא נוח בתוך הדבר הזה, וזה למצוא את המילים, ולמצוא על מה לשים את הפוקוס שלנו, וללמוד איך להעביר את המסרים שלנו בצורה שהיא, זאת בדיוק הסיבה שזה מקצוע כל כך מורכב.

הרצון להגדיל אחרים: הקריטריון הלא משתפשרת לבחירת מנהלים

אסף שוורץ: נכון, הדבר האחרון הוא, במה חשוב, כשאנחנו רוצים לקדם אנשים לניהול, אייזר זה תפקיד ניהול ראשון או אפילו מתקדם יותר, אני חושב שצריך לבדוק אם לאנשים יש רצון לגורם לאנשים אחרים לגדול ולהיות מוצלחים. משני טעמים, הצורך האנושי, אני חושב, הכי חזק. קראתי בספר שנקרא, איך להתאמן חברים ולהתאמן אנשים. והיה שם משפט שהיה לי כאילו ה-moment, הוא אמר שהרצון האנושי הבסיסי הוא להרגיש חשובים. וזה היה כאילו ה-moment לכל relationship אגב, לא רק מנהל מנועל, זה גם עם בני זוג, זה גם עם הילדים, זה גם עם חברים, אנשים רוצים להרגיש נראים, אנשים רוצים להרגיש חשובים, ולכן כמנהלים, אם אין לכם איזשהו צורך לגרום לאנשים להרגיש חשובים, להגדיל אותם, ללמד אותם, to coach them, to recognize them, אז א', יהיה לכם מאוד קשה בתפקיד הזה, כי אמרנו שהוא קשה ולא מתגמל, אז כאילו איפה התגמול האישי, איפה המינינג והמשמעות שלי כשאני עושה את הדבר הזה, ושתיים, כנראה אנשים לא ילכו אחריכם, וכתבתי באיזה פוסט בלינקדאין שהטייטל שלכם לא שווה כלום, בייחוד בימינו, תקרא לעצמך, תמיד ויפי שקר כלשהו עם טייטל ניהולי, הוא לא שווה כלום היום. אנשים ילכו אחריכם ויתנו מעצמם, כי אתה רואה אותם, כי אתה מאמין בהם, כי אתה לא מתפשר, כי אתה תגיד להם לפעמים גם דברים קשים, אבל הם ידעו שזה לטובת, שאתה עושה את זה ממקום שהוא בסוף לטובתם, או לטובת הצוות, ולכן אני חושב שזה סופר חשוב, להגיע למקום הזה מאיזשהו רצון וצורך כמאי, כזה להגדיל אחרים.

טוני ערד פליק: נכון, אני פוגשת מנהלים בסדנאות בארגונים, ואחת השאלות שאני שואלת אותם היא, למה אתה רוצה להיות מנהל? זאת אומרת, למה אתה קם בבוקר ובוחר להיות מנהל או מנהלת? ובחדר עולות כל מיני תשובות. צריך קודם לגרום לנינוחות בחדר, ובאמת שתהיה שם את הפתיחות הזאת, אבל כשהדברים הם אותנטיים, אז באמת עולות כל מיני תשובות. ועולות כל מיני תשובות גם של הסללה תרבותית, זה יותר כסף, זה יותר מעמד, זה יותר להשפיע, זה יותר להחליט, אני יודע מה הכיוון, יש לי המון שנים במקצוע הזה, אני יודע איך צריך לעשות את הדברים נכון, אני רוצה להוביל לשם, וזה הכול סבבה, אבל זה לא מחזיק מים בתוך…

הצורך האנושי ברמה של ניהול: ראיה וחשיבות כדריבי אנושיות

טוני ערד פליק: הקושי של להיות מנהל היום בתוך עולם שמתקדם כל כך, כל כך, כל כך מהר, כשדרישות העובדים הן כל כך לא תואמות את מה שהיה לפני 20 שנה, שמנהלים יכולים היו להגיד, אני אמרתי ואתה עושה, וזה מה שהיה קורה. היום אין את הדבר הזה, כי הסמכות כבר מתה מזמן, וזה מאוד מדבר את הצורך האנושי הזה שדיברת עליו. הצורך הבסיסי הראשוני של כולנו זה שיראו אותנו. ובתוך המקום הזה אני חושבת שמנהלים צריכים להבין, אחד השיקולים העיקריים בקור של להיות מנהל, זה להיות מנטור, זה להיות הדמות הזאת שמפתח את אנשים בצורה מקצועית, שרוצה לטפח אותם, שרוצה לבנות ביחד איתם את הקריירה שלהם. וזאת הסיבה שיש עובדים שבאמת עוקבים אחרי המנהלים שלהם, מארגון לארגון לארגון. זה לא רק הוויז'ן, זה בטח לא הוויז'ן הטכנולוגי או העסקי או ה…

אסף שוורץ: בסדר, יש אנשים שהם מעוררי השראה ואנחנו רוצים ללמוד להם את הדברים האלה וזה נפלא, אבל אנשים בעיקר עובדים, בעיקר עוקבים אחרי המנהלים, שיודעים שהם ידאגו לקריירה שלהם.

ווין-ווין של פיתוח אנשים: היתרון הכפול בהשקעה במנטורציה

טוני ערד פליק: נכון, ותראה איזה ווין ווין חשוב זה, כי כשאתה מתקדם לניהול, אני חושב שכל אחד בהתחלה עושה את הטעות שהוא ממשיך להיות איי-סי בצורה מסוימת, הוא ממשיך לעבוד ב… הוא יפתח את הקוד קצת או יוגע בזה, או ייגע בלקוחות או דברים כאלה, ואז פתאום אתה תופס את השיחה ואתה אומר, הרגע, האירוע הזה לא סקיילובילי, אני לא יכול לעשות לכולם את העבודה, בגלל זה יש אנשים שצריכים לעשות את העבודה האמיתית. הווין ווין הוא, אז אני צריך ללמד אותם כמה שיותר טוב ולמנתר אותם ולמנתר אותם לעשות את העבודה הזאת, וככה ההסקיילביליות של הניהול שלי תצליח. כי אני לא יכול ללכת ולעשות את כל העבודות, אבל אני צריך ללמד אחרים לעשות את העבודה הזאת מדימה. אז איזה כיף שיש עם הווין ווין הזה, של אוקיי, אני הרבה יותר מוצלח, כי לימדתי אנשים אחרים לעשות את העבודה, ואיזה כיף שהם קיבלו את היכולת הזאת להתקדם וללמוד סקילס ולהתפתח, ובתוך כל המערג הזה, מה שדיברנו, האפקט הפסיכולוגי, זה וואו, יש לי בן אדם שרואה אותי ומשקיע בי, אז אני אלך אחריו. ואם הוא ירים טלפון באיזה שבת, כי משהו התפוצץ לנו, גאד פורביד, לפעמים אין מה לעשות, אנחנו צריכים לעבוד על משהו, מחוץ לשעות העבודה, אני אעשה את זה. לא כי זה חשוב לחברה, או לא כי זה… ואני אעשה את זה באהבה. אני לא ארגיש אם מישהו נקנק אותי עכשיו.

אסף שוורץ: בדיוק. כי אני יודעת שהוא משקיע בי, כי אני יודעת שהוא רואה אותי, כי אני מרגישה שאכפת לו ממני. וזה בדיוק המקום שבו מייצרים את הנאמנות ואת המחויבות הזאת, ואני חושבת שזה אחד המדדים הכי יפים שאפשר להסתכל עליהם, על מנהלים טובים, כי מנהלים טובים הם מנהיגים טובים, הם אנשים שאחרים הכתירו אותם להיות מנהיגים, והם פולוינג דם. וציירנו על הרבה מאוד דברים, באמת ציירנו כמעט את האדם המושלם.

הרצון מול המציאות: על מה לא מתפשרים בבחירת מנהלים

טוני ערד פליק: נכון. אני חושבת שכש… אתמול בדיוק הייתה לי סדנת מנהלים בסטארט-אפ, שאני מאוד אוהבת לעבוד איתו, ועשינו כזה סביב עם המנהלים, ושאלתי אותם, מה אתם מצפים מהמנהל שלכם? ובסביב הזה, הם ציירו את הבן אדם המושלם. כן. מי שיקשיב להם, ומי שיהיה ריזיליאן, ומי שיביא את התוצאות, ומי שילמד אותם, ומי ש… ברור, הכול, הכול, הכול, סבבה. ועדיין בעולם האמיתי, אנחנו בני אדם, ולא אין לנו את כל התכונות אול אין וואן. אז על מה מתפשרים? זאת אומרת, איך עושים את הגיבויוטייק הזה כש…

אסף שוורץ: כן, לא, זו שאלה מצוינת, כי לפחות אני בוודאות יודע להגיד על עצמי, שכשהתחלתי בניהול, היו לי הרבה פחות מהתכונות שיש לי היום, ובעצימות יותר נמוכה, וזה מגיע. אז בכל זאת, על מה לא הייתי מתפשר? לא הייתי מתפשר על הרצון הקמאי לעזור לאחרים. אני הייתי אפילו אולי נותן הנחה, והייתי אומר על ההבנה. תבין שכשתיכנס לתפקיד הזה, זה קצת מבחינתך, וזה יותר מבחינתהם. לגמרי. וזה לשים אותם במרכז, וזה להשקיע בהם, וכן, זה לא יתגמל. אתה תרגיש לפעמים שאתה מקבל חיצים מלמטה, למרות שאתה עושה את הכול וזה, אבל עדיין באים אליך בביקורת, ואתה תקבל חצי מלמעלה, כי אתה לא מביא את התוצאות, וזה… אז על זה אני לא התפשר. אני כן אסתכל על התכונות האחרות, בסדר? דיסייסיבנס, חתירה לתוצאות, ריזילינס, אני אסתכל על הדברים האלה ואני אעריך אותם, אבל באיזשהו מנעד אני כן יודע לתת הנחות על הדברים האלה, לפחות למנהלים צעירים שרק מתחילים, כי כמו שאמרת, אין מנהל מעסקית. זה כמו שתגידי, שמנתח מוח סיים את האוניברסיטה וזה, הוא כבר יכול כאילו לעשות את הניתוחים הכי מוצלחים וזה. לא, הוציף כמה שנים טובות של עבודה הופולי, הוא לא יעשה טועויות שם, אמר ג'נוברו במקצוע הזה יותר קטן, אבל כן, אפשר להוריד את הספים, על הרצון הקמאי להבין שהפוקוס שלי על אחרים, אני כנראה לא התפשר.

טוני ערד פליק: אני חושבת שכשאני מסתכלת לאחור על הקריירה שלי, ועל כל השנים שהייתי מנהלת, זה מה שאני זוכרת. אני זוכרת את האנשים, אני זוכרת את הביחד, אני זוכרת את מי שקידמתי להיות ראש צוות, ובאמת עשה שם עבודה מדהימה, וטיפח את האנשים שלו. זה מה שבסוף נשאר איתנו גם, החוויות האנושיות האלה, והטכנולוגיה הייתה בעיניי מדהימה. אני לימדתי את עצמי אינטרנט פעם, זאת אומרת, זה באמת כאילו ככה נכנסתי לתוך הדבר הזה. אני באמת נמשכתי לזה כמו פרפר לאש, זה לא יכולתי שלא. אבל הטכנולוגיה והפרויקטים, זה בסוף איכשהו נשאר ברקע של הדברים האמיתיים, כי להשפיע על חיים של אנשים, ולטפח אותם, ולפתוח להם את הצ'קרות, זה באמת להרבות טוב בעולם, וזה הכי משמעותי בעולם בעיניי. אז אני מאוד מתחברת שזה לגמרי הדבר שאסור להתפשר אליו.

אסף שוורץ: כן.

איך בודקים בפועל את הרצון להגדיל אחרים בתהליך הגיוס

טוני ערד פליק: אז יש לנו איזשהו צ'קליסט, איזושהי רשימה של תכונות, ואיך בודקים את הנוכחות שלהם, או איזה שאלות אתה שואל, כשאתה פוגש אדם שאתה רוצה ככה לקדם אותו, זו שאלה קצת רחבה, אבל…

אסף שוורץ: שאלה רחבה שאפשר לעשות לה פרק שלם בגיוס, כי הייתי גם בארבע שנים בגיוס, וקראתי גם המון ספרים, כי ניסיתי לפצח את זה, כי גיוס זה לא מדע מדויק, אבל בוא נפריד את זה, בוא נסתכל, בוא נראה רגע נפתח פריזמה, ואני אשם רגע את הקובע הגיוסי שלי. א. בוא נפריד בין אנשים שאני מ

מנהיגות מתחילה הרבה לפני התואר – התנהגויות שמזהות מנהל עתידי

אסף שוורץ: גייסים בחוץ, ואני יודע עליהם הרבה פחות, מאנשים שאני מקדם מבפנים. בואו רגע נפריד את הדבר הזה, ואין דבר עליו. אנשים שאני מקדם מבפנים, אני תמיד אומר, או אמרנו אפילו פה, מנהיגות לא מתחילה בטייטל. מנהיגות מתחילה הרבה לפני, גם כ-IC. ואנחנו צריכים להסתכל על ההתנהגויות האלה, ולראות אם הם שם.

חיפוש דפוסי התנהגות של מנהלים טבעיים

אסף שוורץ: אתן לך דוגמה, היה לי חבר בצבא, שהגיע איזה קורס של לוחמים צעירים, כשישב בבוקר בבסיס, להתחילת אימון שלהם, ווטאבר, והוא רצה לנסוע איתם לבסיס. הוא קם בארבע לפנות בוקר, והוא רצה להיות איתם ביחד, הוא רצה לראות, להכיר אותם, לראות שהם מסתדרים, שיקירו אותו, אם הם צריכים עזרה, והוא ממש לא היה צריך לעשות את זה, ואני כאילו, איזה סורי, אני פחות טוב, אני כזה, דוד, מה, לא לסגר איתך, אני הולך לישון קצת. והיום הוא מפקד בכיר, והוא מדהים, אני אוהב אותו, והוא באמת מנהיג בכל רם החבריו. אז הנה התנהגות, הנה התנהגות שאתה יכול לראות אצל בן אדם שאין לו שום סמכות ניהולית, אבל הוא רותם.

איך לזהות את המנהל הטבעי בצוות

אסף שוורץ: תשאלו אתם, אתם מנהלים בצוות, מי הבן אדם הצוות, עובד או עובדת, שאם הם ילכו, הצוות הכי יתבאס. ואני חושב ששם המנהיגו, המנהיגו המנהיגה הבאה שלכם, אחד גם אם הם מנהיגים שקטים, אז אלה אנשים שאולי אתם לא שמים לב, אבל הצוות שם לב טוב מאוד, שתיים זה אנשים בדרך כלל שהם מאוד מקצועיים, הם מונחי תוצאות, אבל מצד שני הם גם חברי צוות מדהימים, והם עוזרים והם מרעימים את הצוות.

למה בחירת ה-IC הטוב ביותר לתפקיד ניהול היא טעות

הפיתפול של קידום המתכנת המוכשר ביותר

אסף שוורץ: זו שאלה, אחת. זאת ממש שאלה מצוינת, וכל כך פשוטה, כל כך פרקטית. זאת אומרת, זו גם שאלה שהמענה האלה נמצא בבטן, שזה המקום של האמת של העולם, אנחנו חושבים שאנחנו יצורים נורא רציונליים, כן. אבל בסופו של דבר, את ההחלטות הכי גדולות בחיים שלנו, אנחנו מקבלים מהבטן, עם מי נתחתן ואיפה נגור, ומה נעשה, זה לא החלטות שאנחנו מקבלים מהראש.

אסף שוורץ: אז אני חושב שזה בגיוס פנימי, צריך להסתכל עליו, בדרך כלל בגיוס פנימי, הטעות הקלאסית שלנו, שזה שאנחנו פשוט מקדמים את ה-IC הכי טוב. נכון. אבל זה לא מספיק טוב. כי אמרנו שניהול הוא מקצוע אחר, או אחר לגמרי, אז אל תיקח את הכי טוב שלך, ותגיד אה, אז זה הבן אדם הבא, זה מישהו שיש לו תכונות אחרות.

אסף שוורץ: אחת מהן, כמו שאמרנו, מולכי תוצאות, הוא או היא כנראה גם צריכים לדעת להביא תוצאות טובות, זה ברור. אבל יש עוד הרבה דברים מעבר לזה, שצריך להביא, אז אל תיפלו בפיטפול הברור, שאנחנו פשוט קידמתי את ה-IC הכי טוב. אז זה חתיכת פיטפול. חתיכת פיטפול. אני גדלתי רק בסטארט-אפים, וזה מה שראיתי לאורך כל הקריירה שלי. ראיתי את ה-IC, את המתכנת הכי מוכשר בצוות, את האדם שהוא הכי בולט מבחינה טכנית, הכי מבין את המערכת, הכי יודע לתרום ברמה הטכנית, הופך להיות המנהל של הצוות.

הפער בין כישורים טכניים וכישורים ניהוליים

אסף שוורץ: נכון. עכשיו, בפיתוח, הפער הוא עוד יותר בולט, בגלל שלפעמים אנשי פיתוח, או אני אגיד כאן משהו שהוא מכליל, אבל יש בו מין האמת, הרבה אנשי פיתוח הם אנשים של הטכנולוגיה, היא מה שהם הכי מעניין אותם בעולם, והרבה פחות הכישורים החברתיים. עכשיו, אם אני צריכה להיות מנטורית, אני חייבת כישורים חברתיים, כי אני צריכה להבין איפה הבן אדם, בצד השני של המתרס, נמצא, ואיך אני מביאה אותו אליי. אז זה דורש הקשבה, וזה דורש באמת יכולות של מנטורינג.

טוני ערד פליק: חד משמעית, אני… א. אני מסתכל על מנהלי פיתוח ספציפית, טובים בהיראת כבוד. גם אני. כי אני חושב שגם להיות מנהל טוב, וגם להיות איש טכני מאוד טוב, זה פלא, זה מדהים, אז היחידי סגולה האלה, שלמזלי בארגון שלי אני רואה הרבה כאלה, אני פשוט באמת, גם אני מעריצה אותם. ממש. All the respect to them.

האם לסטארט-אפים יש הרשות לבחור בחירות אחרות?

גודל ההחברה וחשיבות הבחירה הנכונה

אסף שוורץ: תראי, בסטארט-אפ, אני אגיד, אין לנו ברירה. אנחנו צריכים לזוז מהר. הדבר היחיד שאני אגיד זה, זה בסדר, אל תעשו עכשיו את כל ההערכה, ואת כל השאלות היפות ששאלתי וזה, זה בסדר, לקחת את הכי טוב, רק אל תיקחו דוש, בבקשה. בסדר, זה הדבר היחיד שהייתי אומר, ברמת סטארט-אפ, יש איזשהו גודל קריטי, יכול להיות שהוא סביבה 100 אנשים, שאתם כן תצטרכו להתחיל לחשוב, על מי המנהלים, שמעצבים את הגדילה של החברה, כי אני כן רואה ארגונים שגדלים כבר לגדלים יותר גדולים, ופתאום מבינים, או שיט, לא טיפלנו בסדירה הנהולית מספיק טוב, אז אני חושב באזור 100 איש, אנחנו כן צריכים להתחיל לשאול את עצמנו את השאלות האלה, וזה בסדר להגיד, היי, מנהל יקר, היית מגניב לנו ב-50-60 איש, אבל אתה לא עכשיו.

טוני ערד פליק: נכון. אפרופו החלטות קשות ואמיצות.

אסף שוורץ: נכון, זה משהו אחר לגמרי. כן, גם בסדירה הכי נהולית, בהנהלת החברה, להיות אמיצים ולהגיד, שלום, אתה עכשיו יכול להיות איי-סי מדהים, לאן שאנחנו מכוונים להגיע. אז פתחנו רגע צוהר לסטארט-אפים, אני חושב שבסטארט-אפים אני נותן להם הנחה, שאין להם את כל הריסורסס והזמן, וממש ממש לבחור מנהל טוב.

המנטורינג והקואצ'ינג שאומר את ההבדל בהחלטת הקידום

ההשקעה בהכנת מנהל חדש לתפקיד

טוני ערד פליק: נכון, אבל אני רק רוצה להוסיף שיש עוד משהו שאפשר לעשות חוץ מלא לבחור את מישהו דוש. כן. זאת אומרת, נדרשת כאן הנחיה, ונדרש כאן מנטורינג, זאת אומרת, מי שבאמת נכנס לתוך המקצוע הזה, אנחנו יכולים לקצר לו את הדרך, ולעזור לו בתוך המיליון דילמות נהוליות, וזה מאוד קשה להיכנס לתוך המקצוע הזה, אתה יודע מה אחד הדברים שאני הכי פוגשתי עם מנהלים? שנורא קשה להם לשחרר, נורא נורא קשה להם לשחרור את הטכני, את המיליון משימות, להיות בתוך הפרטים של הפרטים של הפרטים, זה בדיוק הסימן שצריך מנטורינג, זה לא התפקיד, התפקיד שלנו הוא לא להיות בתוך הפרטים.

אסף שוורץ: נכון, נגעת בנקודה שהיא סופר חשובה, אולי אחד הדברים הכי חשובים כשאנחנו מחליטים לקדם לניהול, והוא לא קשור לבן אדם, הוא קשור למנהל של המנהל הבא. כמה אתם הולכים להשקיע ביום שהבן אדם הזה מתחיל ניהול, כמובן אם זה תפקיד ראשון בניהול, כמה זמן אתם הולכים להשקיע בהם. ואם התשובה היא לא שעה, שעתיים ביום בממוצע, אז זה לא יקרה.

מתי המנטורינג הוקדם כוח – סיפור של השקעה בדיוק

אסף שוורץ: בסטארט-אפים שאני גדלתי בהם התשובה הייתה אפס. התשובה הייתה אפס, אבל זה בעייתי. נכון? אני מרגיש שבי כן השקיעו, לא בהרמת אני אשב איתך כל יום ואני אעשה לך את הקודשינג, אבל אני כן ניתן לך כלים, הדלת שלי תמיד פתוחה אם אתה רוצה להתייעץ, וצריך לזכור, אני עכשיו פונה למנהלים של המנהלים, ואולי אפילו למנהלים הבכירים, כשאתם מגייסים מנהלים, ובאיחוד מנהלים צעירים, תראו שמישהו יש לו את הזמן ואת הפניות לעשות להם את הקודשינג, ומבין כמה זמן צריך להשקיע, כי אין זמן, אובייס לי, לאף אחד, נכון? אז זה תמיד אדד, וזה תמיד על חשבון איזשהו משהו, או בחיים הפרטיים שלך, או בעבודה.

אסף שוורץ: ואתה צריך להשקיע הרבה זמן, אני יכול להגיד לך שמנהלת שקידמתי לניהול, שנה לפני התחלתי את התהליך, קראנו ספרים ביחד, שמנו לנו פרקים שאנחנו צריכים כל שבוע לקרוא. מדהים. ועברנו עליהם, ואז דיברנו על זה, והשקעתי המון המון זמן, כי הבנתי שזה מקצוע, שזה דורש המון המון השקעה, ואני חושב שזה מאוד עזר לה.

טוני ערד פליק: אני חשבת שזה מאוד נדיר, אסף, אני עוד לא שמעתי על תהליך כזה של להכניס מנהלת לתוך כזה תפקיד, זאת באמת השקעה שהיא מאוד מאוד גדולה ונדיבה, ויש בה את ההבנה העמוקה של זה שניהול זה מקצוע.

אסף שוורץ: כן. אז ואני בטוחה שגם העברת אליי את הנושן הזה, ועצם זה שהיא השקיעה בתוך הדבר הזה, והלכה וקראת ספרים וקימה איתך את הדיונים האלה, אני בטוחה שזה באמת שירת אותה אחר כך בתוך התפקיד.

טוני ערד פליק: סדו שפעית. כי היא גם נכנסה לתוך התפקיד והבינה לאן היא נכנסת ובשביל מה היא עושה את זה. שזה 90 אחוז יותר מרוב המנהלים שנכנסים לתפקיד הזה בכלל, זאת אומרת אני חשבת שזה מתחיל באמת במודעות. אם אנחנו אומרים שניהול זה מקצוע וזה מקצוע מורכב, אז נדרשת למידה ונדרש מנטורינג ונדרש תהליך הונבורדינג לתוך הדבר הזה.

למה מנהלים טובים משקיעים בעובדים שלהם

אסף שוורץ: שאלה מעניינת שתוך כדי שדיברת שאלתי את עצמי, היא למה עשיתי את זה? למה לקחתי מזמני האישי וספר שכבר קראתי, ואמרתי אוקיי אני עכשיו אקרא אותו שוב, למה עשיתי את זה? ושבוע שעבר שאלתי את השאלה הזאת, ניהלתי שיחה, אני עושה איזשהו ריברס אינג'ינירינג על המנהלים הכי טובים שלנו. כמו שאת עשית בסדנה, נכון? מה הציפיות? ודיברתי עם מנהלת בחול.

אסף שוורץ: וואו, כאילו הייתה הרבה יותר טובה, היא מדהימה פשוט, באמת, מדהימה, מדהימה. אתה רואה שכל התוצאות שלה מדהימות, האינגייג'מנט שלה והכל כאילו… והיא הראתה לי איך היא מתכוננת לתהליך פרפורמנס ריוויו עם העובדת שלה, עם כל העובדים שלה. והיא פתחה מסמך מטורף, שהיא פירקה כל אטריביוט וכל זה לתוצאות וזה, והיא הראתה היסטורית בטבלה, מה היה הציון שלכם לפני זה, ומה הציון שלכם עכשיו?

אסף שוורץ: ואמרתי לה, כמה זמן לקח לך לעשות לבן אדם אחד? אמרתי, ארבע שעות בערך. אז שאלתי אותה, למה עשית את זה? עשית את זה כי החברה מבקשת ממך לעשות תהליך יסודי וזה? או מטעם אחר? והיא אמרה לי, לא, כי פשוט נורא חשוב לי שהם יהיו מוצלחים, ואני מאמינה שזה התפקיד שלי וזה מה שעושה לי טוב.

אסף שוורץ: אז הנה חזרנו ללמה אני השקעתי את הזמן הזה במנהלת לעתיד, למה המנהלת שדיברתי איתה השקיעה בפורפורמנס ריוויו כל כך הרבה? לא בגלל שמישהו אמר להן לעשות את זה, לא בגלל שיצא איזו הנחיה של חברה ופוליסי, ועשינו איזו הדרכה מדהימה ב-HR, בגלל שהן באמת באמת, היה חשוב להן להגדיל את האנשים. ובגלל זה אני אומר, זו תכונה נורא נורא חשובה, כי משם תגיע ההשקעה, ומשם יגיע גם הריבורד.

אסף שוורץ: המנהלת הזאת מדהימה, זאת שדיברתי עליה, המנהלת שאני פיתחתי בפעם הראשונה באנגליזם סרווי, קיבלה תוצאות מושלמות. כלומר, הריבורד יגיע משם, כלומר, התוצאה בסוף, של צוות שמתפקד טוב ומביא תוצאות, יגיעו מההשקעה הזאת. אז זה לא סתם ניסטוריאל. זה הכי מספק בעולם. מאוד.

איך מטפלים בעובד בכיר שלא מצליח בתפקיד ניהול

הבחנה בין מנהלים ראשונים במקצוע למנהלים בכירים בעיצומם

טוני ערד פליק: אבל תגיד, מה קורה כשאנחנו מקדמים מישהו לניהול, בין אם זה התפקיד הראשון שלו, אם זה התפקיד הראשון שלו, אז יש כאן איזה שהיא, יש פה גרייס, וצריך לקחת בחשבון באמת את עקומת הלמידה, שהיא גבוהה. אבל אם אנחנו מקדמים לניהול בכיר, אדם שזה לא הולך לו טוב. כן. זאת אומרת, הפידבקים של העובדים שלו הם פידבקים נוראים. התוצאות מדשדשות להגיע. הוא מאוד מתגונן. אני, יש לי דמות בראש, שאני חושבת, חושבת שזה היה תוך כדי. כן, ליאלוי קול מלזין, יש את הדמות בראש. כן, לגמרי.

אסף שוורץ: זו שאלה מצוינת. ובוא נדבר על מנהלים בכירים, אני חושב שכמו שאמרת, למנהלים צריך נדרש גרייס, כי צריך לעשות להם הרבה קוצ'ינג, ואפשר לעשות טעויות. למנהלים בכירים, אני אמדרג את הסביריטי, וכמה מהר המנהלים, של המנהלים האלה, צריכים לזוז מהר אם להחליט מה קורה עם הדבר הזה.

מדוע מנהל טוקסי יכול להרוס צוות שלם

אסף שוורץ: הבסיס במאסלו, זה המוטיבציה של הצוות, הערכה למנהל, ההירתמות למנהל. אם המנהל הוא טוקסיק, והוא משביט את הצוות, ואנחנו רואים את הפידבקים, מתחילים לצוץ כזה באיזשהם שיחות חולין, או שהם עלו באיזשהו אנונימוס מייל, או באיזשהו אינגייזמנט סרווי, ואנחנו מבינים שיש לנו מנהל שהוא מוריד את הצוות למטה. הוא מוריד אותם בביצועים, הוא יגדיל את הצ'רן של האנשים, יתחילו לעזוב, אנשים לא יהיו פולי מוטיבייטד לעשות את העבודה שלהם, והתוצאות העסקיות ירדו גם לאנשים שנשארים. הם יתחילו להיות רעילים כלפי החברה.

אסף שוורץ: אני תמיד אומר, מנהל ההשפעה שלו היא אקספוננציאלית. ממש. ברגע שגייסת או קידמת מנהלו טוב, אתה צריך לפעול שם מהר. אז אם זה על השכבה הזאת, לפעול מהר.

קבלת החלטות קשות עם מנהלים בכירים שלא מתאימים

אסף שוורץ: ולפעול מהר, סורי, דיברנו על דיסייזנס, ודיברנו באומץ, אתה לא מתאים להיות מנהל. עשינו טעות ביחד, לא משנה מה, הנה האופציה שאתה כן יכול לעשות עכשיו, או לחזור לחורה, או הייסי, או לצאת מהחברה, אין מה לעשות, נדרש אומץ. אם זה באזורים של רגע, אתה לא מביא עדיין את התוצאות, אתה אולי כודאי, יש לך פיטר פרינסיפל, אולי קידמנו אותך, וזה קצת סטרצ'ינג באמת ליכולות שלך, הגעת לקצה גבול היכולת, ואולי עשינו טעות, אני חושב ששם דווקא ההפך.

אסף שוורץ: תנו את הקואוצ'ינג, תנו את המנטורינג, כאילו, תהיו מנהלים טובים, תנו את האמפתיה, איך הולך לך, הכל בסדר, קשה לך, מה אתה צריך ממני כדי זה, ותנו שם עוד זמן, אבל שוב, תהיו ריזול דריוון, תהיו אמיצים, בואו נתחום בזמן, בתקופת הזמן שאנחנו רוצים לראות פה שיפור, ובסוף גם, אם אין שיפור מספיק טוב, זה יחלחל חזרה לצוות, זה ישפיע על המוטיבציות שלהם, אני תמיד אומר לאנשים שיכול להיות זה הדבר שהכי חשוב לקריירה שלכם, בנקודת זמן מסוימת, זה שיהיה לכם מנהל מוצלח וטוב. וואו, לגמרי. הדבר הכי גרוע זה שיש לכם מנהל בינוני או לא טוב, זה פשוט חסם לכם.

אחריות אישית וכוח אישי – כשלא אפשר לשנות את הסיטואציה

האם אנחנו באמת חייבים לעבוד עם מנהלים טוקסיים

טוני ערד פליק: נכון, לגמרי. נכון. אפשרי להגיע לתוצאות. אז אני חושב שלאורך, יש יותר לאורך זמן, כשמדובר בתוצאות ולא דינמיקה עם הצוות וטוקסיסיטי ודברים כאלה, לתת את הקוצ'ינג, לתת את המנטורינג, אבל בסוף אם זה לא מתכנס, זה לא מתכנס. ולא משנה כמה מנהלת בחירים, הסטנדרטים צריכים להיות שווים, אני אגיד, לרמת הבחירות.

טוני ערד פליק: אז אני יכולה לדמיין את המאזינים שלנו, חושבים על מנהלים בארגון שהם טוקסיק, ואף אחד לא תורך להזיז אותם, או, אתה יודע, לפעמים זה דינמיקות אישיות, לפעמים אנשים שהם מאוד טוקסיק, הם החברים הכי טובים של מישהו מאוד בכיר בארגון, ואני רוצה להגיד לכל מי שהם מאזין לפודקאסט הזה, אנחנו לא חייבים לעבוד עם אנשים שהם טוקסיק. כי ההשפעה של זה על החיים שלנו היא מטורפת. גם היום, גם כשהשוק הוא קשה, גם כשאנחנו במלחמה, גם כשהדברים, זה עניינים של סדרי עדיפויות. ולעבוד עם אנשים שהם טוקסיק, זה הופך את החיים שלנו למאוד מאוד מרים וקשים.

אסף שוורץ: כן, אבל אני אשאל אותך, אני אשים רגע את הקובע של המריין, אז מה, נגיד מישהו מאזין, ויש לו מין חלילה מנהל או מנהלת טוקסיק, מה אנחנו ממליצים? קודם כול אני ממליצה כן לדבר על זה, וכן לנסות לשנות את המציאות הזאת מבפנים בתוך הארגון כמה שאפשר. לפעמים אי אפשר, לפעמים באמת, אם הוא החבר הכי טוב של המנכ'ל, אז באמת אין מה לעשות. כן.

שאולות מעצמנו – מה אנחנו צריכים כדי להיות בטוב

טוני ערד פליק: ואז אני חוזרת אל פינת האלוהים הקטנה שלי, ואני שואלת את עצמי למה אני זקוקה כדי להיות בטוב, כדי שאני אוכל להתקדם גם מקצועית, גם אישית, כדי שלי יהיה טוב. זה יכול להיות לעבור למקום אחר בארגון, זה יכול להיות לבפר ביני לבינו עם איזשהו מנהל אחר. אפשר למצוא כאן כל מיני פתרונות יצירתיים, אבל בסוף אנחנו אחרים על הנושן של העושר שלנו. כן. ואנחנו לא יכולים לשים את האחריות הזאת בידם של מישהו אחר.

אסף שוורץ: איזה יופי, אתה אומר, את יכולה להיות מרויינת בצוויינת, את רק נהדרת. תודה. אני כל כך מסכים, יש לי שתי מין KPI עם אישים שאני מודד לעצמי. פעם בריבון אני שואל את עצמי, האם טוב לך? האם אתה מתקדם? מדהים. וטוב לך זה לא הדוניזם, כאילו, איזה כיף לי, כי יש ימים שאני רוצה, כן, לראות להציג בראש, כמו, אבל בסך הכול, האם אוברול טוב לך? והאם אתה מתקדם?

אסף שוורץ: וכמו שאמרתי, קחו אחראיות. זה לא משנה אם זה מנהל טוקסינג, או החברה, או התרבות שלה או לא יודע מה. אם בסוף זה לא טורם לכם, עגט הקונט. וכמו שאמרתי, יכול להיות שתזז לשדה, יכול להיות שתזז למעלה, יכול להיות שתזז למטה, יכול להיות שתזז מהחברה. יכול להיות שאתה מתעמת עם הסיטואציה, אבל תהיו אימאינטגרטי פנימי לעצמכם, ואל תחכו למישהו שיושיע אתכם, או יתקן לכם את הבעיות. ואם נחבר את זה חזרה לניהול, אומייגאד, אף אחד לא יבוא להציל אתכם. ממש.

הערך המרכזי של מנהיגות – כשכל משהו התחיל בתגובה

כיצד להיות פרואקטיבי במקום ריאקטיבי

טוני ערד פליק: ובסוף זה אתם לגמרי, וכן, אז פתחנו פה רגע איזשהו צוהר מעניין. אני חושבת שזה אחד הקריטריונים הכי משמעותיים, אני חוזרת להתחלה, לקריטריונים של מי הוא מנהל טוב, ואיך אנחנו יכולים למדוד את הדבר הזה. ואני חושבת שזה, אם יכולתי לצמצץ את זה למשפט, זה מתחיל ונגמר ברספונס אביליטי. יש מציאות, ואני יכולה להתווכח עם המציאות הזאת מהיום עד מחר, ולהגיד כמה המנהל הזה הוא טוקסיק, וכמה הרחלנים האלה לא מפסיקים ללרלר, וכמה יש אנשים שמורידים ולא עושים את העבודה שלהם, אני יכולה לקטר עד סוף העולם.

טוני ערד פליק: ואני יכולה גם לשאול את עצמי, זאת הסיטואציה, יש פה בן אדם שהוא טוקסיק, מה אני רוצה לעשות עם זה? מה אני בוחרת לעשות עם זה בחיים שלי? ומנהלים חייבים להיות פרואקטיביים, הם לא יכולים להיות ריאקטיביים למציאות, כי אם הם רק ריאקטיביים למציאות והם מלא נידף ברוח, אין להם סיכוי להצליח בתוך כל מה שנדרש מאיתנו בחיים האלה. זה נכון דרך אגב לחיים של כל אחד מאיתנו בכל מקצוע, אבל זה עוד יותר מדויק ונכון ונצרח למנהלים.

מנהלים צריכים להיות בעלי אחריות ניהולית

אסף שוורץ: למנהלים, אני, הזכרת לי את האחריות הניהולית מול הארגון. את מכירה את המלצר במסעדה שהמנה שלך מתאחרת? זו דוגמה מעולה. זאת אומרת, סורי, זה המטבח, זה לא אשמתי, זה המטבח, אבל דוד, כרגע ישמת את המסעדה, אני לקוח, אתם ארגון אחד. ויש את המנהלים האלה שאומרים, סורי, רציתי לתת לך את הדבר הזה והזה. אבל פופטיץ לא גמר את הדוח, הוא לא שלח לי את מה שהייתי צריך. בדיוק, בגלל ההוא, בגלל החלטת חברה.

אסף שוורץ: איזה דיסנפאורינג זה לאנשים שלכם? תחשבו רגע, מה עשיתם פה, אפרופו הפופולריות? אמרתם לאנשים, חברה, ידיים כבולות, אני לא יכול לעזור לכם. וכל עוד אתם תהיו תחתיי, אתם תסבלו. והנה, אתמול היה לי פגישה צוות, ודיברנו על איזשהו משהו שלא זז מספיק טוב, כמו כל מיליארד דברים אחרים. אבל אני לעולם לא אגיד, חברה, אני סורי, זה לא זז מספיק טוב, אז בואו נגיד את זה. אבל חברה, זה המצב, אני מאוד אמפתי אליו, אנחנו חברה עם שבעת אלפים מיליון משתנים שונים, זה המצב כרגע. מה אנחנו יכולים לעשות בסרטנו ובאינפלווינס שלנו, כדי להשפיע עליו, ואחרי זה גם להעביר את הפידבק למעלה או הצידה, כדי לשפר את זה בהמשך.

אסף שוורץ: ופתאום הדיון יהיה כזה, אוקיי, מגניב, מאוד ענייני. יאללה, בואו נדבר, וואו, יש הרבה דברים שאנחנו באמת יכולים לעשות פה במעגל שלנו. ונגמר הסיפור. זה ממש להחזיר את הכוח אלינו. זה לא להיות פיון במשחק של מישהו אחר, אלא להבין שגם בתוך המציאות, כל מציאות באשר היא, יש לנו הרבה מה לעשות. יש לנו הרבה מה לעשות, אנחנו צריכים לסיים את הפרק ה… לא, זה בס. נכון. ולסיום אני רוצה לשאול אותך, אם היית יכול לתת עצה אחת, למנהלים שרוצים לקחת על עצמם את התפקיד הזה לנקסט לבל, או לאנשים שרוצים להפוך להיות מנהלים, מה זה היה?

עצות למנהלים חדשים ופוטנציאליים

שתי עצות הקריטיות ביותר לאלה הרוצים להיות מנהלים

אסף שוורץ: שתי עצות. אחד, דיברנו על זה המון, תשאלו את עצמכם, אם אתם באמת רוצים לעזור לאנשים אחרים להיות מדהימים, אני לא ארחיב על זה, פשוט תריצו אחורה בפודקאסט, ותקשיבו על כל הדברים הטובים שאמרנו על הדבר הזה. שתיים, תלמדו המון, זה מקצוע, אני אגיד את זה באלף פעמים, זה מקצוע לכל דבר. תיקחו ספרים, פודקאסטים, הנה פודקאסט מצוין של טוני, איזה דרך שאתם מרגישים נוח בה ללמוד, אבל תלמדו המון ותמשיכו ללמוד כל הזמן, אני כל הזמן ממשיך ללמוד, כי יש לי עוד פערים שאני גם צריך להשלים, ותנו המון רספקט למקצוע הזה.

תפקיד הניהול הוא מתגמל וחשוב

אסף שוורץ: אז אלה שני הדברים שבסוף אני חושב שהם הכי חשובים, אם זכיתם ונכנסתם לתפקיד ה… כאילו הרגשתי שאמרנו הרבה דברים רעים, כאילו קשים, אבל הוא תפקיד מדהים. אם אתם באמת באים אליו למקום האמיתי, הוא הכי מתגמל בעולם, הוא יעשה לכם מאוד מאוד טוב, תנו לו את הרספקט המגיע לו. אז גם בעיניי זה תפקיד מאוד מאוד משמעותי, ואני מאוד אוהבת את היוצאות האלה ואת הצעידה על הדרך שנתת.

שאלה סיום – מה אתם מצפים מהמנהלים שלכם

טוני ערד פליק: ואני אשאיר את המנהלים שלנו ואת המנהלות שלנו עם עוד שאלה. תסתכלו רגע על המנהלים שלכם, ועל עצמכם כעובדים, מה אתם מצפים מהמנהלים שלכם? למה אתם זקוקים מהם? יופי, עכשיו אתם בטח מסיירים לעצמכם את הדמות הנפלאה והמושלמת הזאת שהייתם רוצים, מה מתוך זה אתם מסוגלים לעשות ורוצים לעשות עבור האנשים שלכם? אז זהו, אז בזה אנחנו נסיים.

טוני ערד פליק: אסף, ממש ממש תודה שבאת, היה לי ממש כיף. איזה כיף, ממש נהניתי. איזה כיף.

אסף שוורץ: תודה על ההזמנה, היה כיף רגיל.

טוני ערד פליק: תודה רבה. תודה שהקדשתם את הזמן להזין לפרק הזה. אני אשמח לדעת מה חשבתם. מוזמנים לכתוב לי וליצור קשר בכל אחת מהמדיות בתיאור של הפודקאסט. ואם אהבתם, מוזמנים לשתף את מי שהפרק הזה יכול לעזור לה או לו להנהיג את החיים שלהם להצלחה ולחיים טובים ומאוזנים יותר. נתראה בפרק הבא.