על הפרק
מחקר של גאלופ ממאי 2023 מצא שעובדים שמרגישים שהתרבות הארגונית בחברה היא תרבות של הוקרת תודה
>> מחוברים פי 3.7 מעובדים אחרים>> הסיכוי שלהם לשחיקה קטן ב 68%>> הסיכוי שהם יחפשו מקום עבודה אחר קטן ב 55%איך מייצרים תרבות של הוקרת תודה כשיש מנהלים שבכלל לא מאמינים שצריך להודות לעובדים שלהם כי ״הם רק עושים את העבודה שלהם ומקבלים משכורת״? למה דווקא הכרת תודה היא כלי סופר משמעותי ביצירת מוטיבציה אותנטית אצל העובדים ומתי זה עוד יותר קריטי?למה הוקרת תודה לא עבדה לי הרבה שנים ומה עשה את השינוי?ואיך מתבגרת מדהימה על הרצף קשורה לכל הסיפור הזה?מוזמנים לפרק מיוחד על הכרת תודה והכרת הטוב, בעבודה ובחייםותודה על השאלות והודעות שאתם שולחים וגם על הפרגון וההמלצות ❤️
תובנות מרכזיות
- הכרת תודה בניהול מפחיתה שחיקה של עובדים ב-68% ומגבירה מחוברות ארגונית פי 3.7 לפי מחקר גאלופ 2023
- המוח האנושי מתוכנת להתמקד במה שלא עובד, ולכן נדרש מאמץ מודע לראות את הטוב ולהכיר בו
- ככל שהעבודה יצירתית יותר, העובדים נקשרים רגשית ליצירה שלהם, ולכן הכרת תודה מעניקה משמעות עמוקה
- עובדים בארגונים עם תרבות הכרה ימליצו פי 5.2 יותר על מקום העבודה שלהם
- ביטול פרויקט ללא הסבר והקשר מתאים גורם לקריסת מוטיבציה מוחלטת, כפי שמוכיח דן אריאלי
- הגברת מוטיבציה באמצעות הכרת תודה אינה כרוכה בהכרח בכסף, אלא בתשומת לב אמיתית למאמץ ולתרומה
שאלות נפוצות
מהי הכרת תודה בניהול ולמה היא חשובה?
הכרת תודה בניהול היא פרקטיקה שבה מנהלים מזהים ומכירים באופן עקבי ואיכותי במאמץ, בהשקעה ובתרומה של העובדים שלהם. מחקר של גאלופ ממאי 2023, שנערך על 500 החברות הגדולות בארצות הברית, מצא ששבעה מתוך עשרה עובדים מסכימים מאוד שהכרת התודה היא חלק חשוב מהתרבות הארגונית. עובדים בארגונים עם תרבות הכרה הם פי 3.7 מחוברים ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר, הסיכוי שלהם לשחיקה קטן ב-68%, והסיכוי שיחפשו עבודה אחרת קטן ב-55%. המשמעות היא שמדובר באחד מנועי המוטיבציה החזקים ביותר, וזה אפילו לא כרוך בהכרח בכסף.
איך הכרת תודה בעבודה מפחיתה שחיקה של עובדים?
כשמנהלים מזהים את התרומה של העובדים ומודים להם על המאמץ וההשקעה, נוצרת תחושת סיפוק ומחויבות עמוקה. לפי מחקר גאלופ, הכרת תודה עקבית מפחיתה את הסיכוי לשחיקה ב-68%. הסיבה לכך היא שהכרה מעניקה משמעות לעבודה. במיוחד בתחומים יצירתיים כמו פיתוח תוכנה, שבהם אנשים משקיעים את זהותם ונקשרים רגשית לפתרונות שהם מייצרים, ההכרה מחזקת את תחושת המשמעות. לעומת זאת, היעדר הכרה או ביטול עבודה ללא הסבר הולם גורמים לקריסת מוטיבציה ומאיצים את תהליך השחיקה.
מה ההבדל בין הכרת תודה בניהול להודיה בחיים האישיים?
בעולם העבודה, הכרת תודה בניהול באה לידי ביטוי בריקוגניישן, כלומר הכרה פורמלית ובלתי פורמלית במאמץ ובתרומה של עובדים. זה כולל משוב חיובי, ציון הישגים בפומבי, והבעת הערכה על השקעה. בחיים האישיים, מדובר בפרקטיקה של הודיה, למשל לקום בבוקר ולהכיר תודה על הדברים הטובים בחיים. העיקרון המשותף הוא שכל מה שאנחנו מתמקדים בו גדל. כשאנחנו שמים לב לטוב, הטוב גדל. כשאנחנו רואים את ההצלחות של הילדים שלנו במקום את המריבות, הם ירצו להצליח יותר. אותו עיקרון בדיוק עובד גם בניהול צוותים.
מה אומר דן אריאלי על מוטיבציה בעבודה?
דן אריאלי, בספרו "שווה לך", מתאר מחקרים מעולם העבודה שבדקו את ההשפעה של הכרת תודה על מוטיבציה. הוא מראה שהסביבה והתרבות הארגונית יכולות להרוס מוטיבציה בקלות, אך גם לבנות אותה מחדש, ולא בהכרח באמצעות כסף. ממצא מרכזי הוא שככל שהעבודה דורשת יותר יצירתיות, גמישות וחדשנות, העובדים משקיעים את זהותם ונקשרים רגשית לפתרונות שהם מייצרים. לכן כשמנהל מבטל פרויקט שעובדים השקיעו בו ללא הסבר מתאים, זה גורם לקריסת מוטיבציה מוחלטת. התובנה היא שתחושת היצירה מגבירה מוטיבציה כי היא מעניקה משמעות.
למה המוח שלנו מתמקד בשלילי ואיך זה משפיע על ניהול?
המוח האנושי מתוכנת באופן טבעי להתמקד במה שלא עובד. מבחינה אבולוציונית, המוח היה צריך לזהות איומים כדי לשמור עלינו מטורפים בסוואנה. היום אותו מנגנון פועל בעולם המערבי ומוביל אותנו להתמקד בטעויות ובבעיות. דוגמה פשוטה: כשמציגים שלושה תרגילי חשבון ואחד מהם שגוי, כל האנשים מצביעים מיד על הטעות, למרות ששניים נכונים. בניהול, הנטייה הזו גורמת לנו לשים לב למה שהעובדים עושים לא נכון ולהתעלם מהמאמצים וההצלחות. תרגול מודע של הכרת תודה בניהול הוא הדרך להתגבר על הטיית השליליות הזו וליצור תרבות שבה הטוב גדל.
איך יוצרים תרבות של הכרת תודה בארגון?
יצירת תרבות של הכרת תודה מתחילה בהכרה עקבית ואיכותית במאמץ של העובדים, לא רק בתוצאות. חשוב שההכרה תהיה ספציפית ולא גנרית, שתתייחס למאמץ הקונקרטי ולתרומה הייחודית של כל עובד. לפי מחקר גאלופ, ארגונים שהצליחו ליצור תרבות כזו רואים שהעובדים שלהם ממליצים פי 5.2 יותר על מקום העבודה, מה שמשפיע גם על גיוס טאלנטים. בנוסף, חשוב לתת קונטקסט והסבר כשמבטלים פרויקטים או משנים כיוון, כדי לא להרוס את המוטיבציה. ההכרה צריכה להיות חלק אינטגרלי מהתרבות, לא אירוע חד פעמי, וגם לא בהכרח קשורה לתגמול כספי.
האם הכרת תודה בעבודה עוזרת בשימור עובדים?
בהחלט. שימור עובדים, או ריטנשן, הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של ארגונים היום. מחקר גאלופ מצא שעובדים בארגונים עם תרבות של הכרת תודה בניהול נוטים פחות ב-55% לחפש מקום עבודה חדש בזמן שהם מועסקים. המשמעות היא שהכרה עקבית חוסכת לארגון עלויות גיוס והכשרה משמעותיות. מעבר לכך, עובדים שמרגישים מוערכים ממליצים פי 5.2 יותר על הארגון כמקום עבודה נהדר, מה שיוצר מעגל חיובי של גיוס ושימור. החדשות הטובות הן שזה לא דורש תקציבים גדולים, אלא תשומת לב אמיתית ועקבית מצד המנהלים.
מה הקשר בין פסיכולוגיה חיובית להכרת תודה בניהול?
הפסיכולוגיה החיובית חוקרת את הגורמים שתורמים לאושר ולשגשוג, ואחד הממצאים המרכזיים שלה הוא שתשומת הלב שלנו קובעת את המציאות. העיקרון "כל מה שאנחנו מתמקדים בו גדל" הוא הבסיס להכרת תודה בניהול. כשמנהלים מתמקדים בטוב שהעובדים עושים ומכירים במאמץ שלהם, רמת המחויבות עולה והמוטיבציה גוברת. הפסיכולוגיה החיובית מלמדת שבתקופות של סטרס ולחץ, הכרת תודה עוזרת לנו לראות אפשרויות שאנחנו לא מסוגלים לראות כשאנחנו מפוחדים. זה רלוונטי במיוחד בתקופות של משבר ואי ודאות, שבהן תרגול הודיה יכול לשנות את נקודת המבט של מנהלים וצוותים כאחד.
כמה פעמים בשבוע צריך מנהל להכיר בעבודה של עובד כדי שזה באמת ישפיע על שחיקה?
המחקר של גאלופ מראה שרוב המנהלים בטוחים שהם מכירים בעבודת העובדים שלהם בתדירות מספקת, אבל העובדים מדווחים על מציאות שונה לגמרי. רק 1 מתוך 3 עובדים אמר שקיבל הכרה על עבודה טובה בשבוע האחרון. הנתון הקריטי: עובדים שמקבלים הכרה כמה פעמים בחודש צפויים פי 2 לשגשג בעבודתם. בדור הצעיר, כמעט 40% מהעובדים מעדיפים הכרה כמה פעמים בשבוע, אבל רק כרבע מהם מקבלים אותה בפועל. ב-2026, חוסר בהכרה כמעט הכפיל את שיעורו כגורם שחיקה, מ-17% ל-32%. המשמעות לניהול: הכרה שבועית היא לא בונוס, היא הבסיס המינימלי להגנה על העובדים מפני שחיקה.
האם הכרת תודה יכולה לעזור גם לעובד שכבר שרוי בשחיקה, או שהיא רק מונעת מראש?
הכרת תודה פועלת גם כטיפול וגם כמניעה, אבל עם ציפיות מציאותיות. מחקרים מראים שעובדים שרוים בשחיקה ומדווחים שמנהלם מקשיב להם ומכיר בעבודתם, צפויים ב-62% פחות להישאר בשחיקה. ההכרה לא מרפאה שחיקה עמוקה לבדה, אבל היא מחזירה לעובד תחושת ערך ושייכות שהיא בדיוק מה שנשחק אצלו. ה-WHO מגדיר שחיקה כתוצאה של לחץ כרוני שלא טופל, וחוסר הכרה הוא מהגורמים המובילים שלו. לכן, עבור עובד שכבר שחוק: שיחת 1:1 אמיתית, הכרה ספציפית בתרומתו, והסרת חלק מהעומס, אלו שלושת הצעדים הראשונים שכל מנהל יכול לקחת עוד השבוע.
האם הכרת תודה בצוות היברידי עובדת אחרת מאשר בצוות שיושב ביחד?
כן, בצוות היברידי ובעבודה מרחוק ההכרה דורשת מאמץ מכוון יותר, כי המנהל לא רואה את העובד ביום-יום. מחקר גאלופ מגלה פרדוקס: עובדים מרוחקים לעיתים מחוברים יותר לעבודה, אבל שוחקים מהר יותר, בין היתר כי הם פחות נראים. הסכנה הגדולה בהיברידי היא proximity bias, כלומר המנהל מכיר טבעית יותר את מי שיושב ליד השולחן. פתרון: שיחות 1:1 שבועיות עם כל עובד מרוחק, פרגון ציבורי ב-Slack או Teams, ומדיניות ברורה שמחסלת ציפיות לזמינות מחוץ לשעות עבודה. צוותים עם תוכנית שיתוף פעולה היברידית מובנית הם ב-29% פחות שחוקים, וגורם ההכרה השווה הוא אחד הנדבכים הקריטיים שלה.
כמה עולה לארגון עובד שנשרף, ומה ה-ROI של תוכנית הכרה בהשוואה?
עלות החלפת עובד היי-טק שעזב עקב שחיקה נאמדת בין 1.5 ל-2 משכורות שנתיות שלו, כולל גיוס, הכשרה ואובדן ידע. בענף ההיי-טק שיעור ה-attrition השנתי עומד על 13% עד 21%, שיעור הגבוה מרוב הענפים. לעומת זאת: ארגונים עם תוכניות הכרה פעילות מדווחים על 31% פחות עזיבות רצוניות, ועל הפחתת שחיקה של עד 73%. עלות תוכנית הכרה שנתית לעובד נאמדת בעשרות עד מאות דולרים, לעומת עלות החלפה של עשרות אלפי דולרים. ה-ROI מדיד, ישיר ומוכח. עבור מנהלי HR בהיי-טק ישראלי שמתמודדים עם לחץ להוריד עלויות תחלופה, הכרת תודה היא הכלי עם הפוטנציאל הגבוה ביותר להחזר השקעה ברמה הצוותית.
מקורות נוספים
פרקים קשורים
- פרק 14 – איך שומרים על מוטיבציה גבוהה לאורך זמן עם שחר פולק
- פרק 1 – הסוד ליצירת מחוברות ארגונית בעולם העבודה החדש
- פרק 73 – איך חוזרים לפוקוס בתוך הבלגן ונמנעים משחיקה | עם סמדר צלליכין-סבו
- פרק 68 – למה לנו, ואיך לומדים לחגוג את ההצלחות שלנו | עם הילה אלקיים
- פרק 5 – בניית אמון בצוות: הדרך האמיתית להשגת תוצאות יוצאות דופן עם העובדים שלכם
- פרק 18 – מוטיבציות, אבל אחרת מכל מה שחשבתם עם סמדר תדמור
נהניתם מהפרק?
עקבו אחרי לעוד תוכן על מנהיגות והתפתחות בהייטק
תמלול מלא
למה הכרת תודה בניהול משנה את כל התמונה
היי, אתם מאזינים לפודקאסט From Manager to Leader, הפודקאסט למנהלים שרוצים לעשות את קפיצת המדרגה, אל הובלת החיים, הקריירה והאנשים שלהם להצלחה והגשמה בעזרת כלים מעולמות הפיתוח, הפסיכולוגיה והתודעה. אני טוני ערד פליק, מנחת הפודקאסט הזה, מנטורית ומלווה מנהלים, מנהלת פיתוח בכירה עם ניסיון של למעלה משני עשורים בהייטק, מרצה ומנחת קבוצות של מכון אדלר ובעיקר סקרנית ולמדנית נצחית. אם אתם מנהלים שרוצים להתקדם, להשפיע ולייצר הצלחות, וגם לחיות את החיים האלה בטוב, למצוא את האיזון וליהנות מהדרך, הגעתם למקום הנכון.
היי, אנשים יקרים. הפרק הזה הוא פרק מיוחד, הוא פרק על כלי שיש לו כל כך הרבה עוצמה, באמת, עוצמה ענקית לשנות לכולנו את החיים. אז למה שלא נשתמש בו? כי את רובנו לא לימדו. וגם כשלימדו אותי, האמת, לא באמת הבנתי את המהות ולא ידעתי להשתמש בו כמו שצריך, וזה פשוט לא עבד לי.
היום אנחנו נדבר על הכרת הטוב בניהול והובלת העובדים שלנו בעבודה, זה בא לידי ביטוי ברקוגנישן. ובחיים הפרטיים שלנו, במילה שנשמעת קצת מתנסת אבל היא מילה מאוד קרובה לליבי, הודיה.
למה כדאי לדבר על הכרת תודה בכלל
אז למה שנדבר על הודיה? כי החיים שלנו מתרחשים איפה שצום את הלב שלנו נמצאת. וכשאנחנו רואים את הטוב אז הטוב גדל. וכשאנחנו רואים את הטוב שהילדים שלנו עושים ואנחנו שמים את צום את הלב שלנו על מה שהם הצליחו, במקום על העריבים שלהם, עם האחים שלהם, אז הם יצליחו יותר והם ירצו להצליח יותר. וכשאנחנו רואים את המאמץ ואת ההשקעה של העובדים שלנו ומכירים במאמץ שלהם, רמת המחויבות שלהם עולה.
ובתקופה הזאת, בתוך האסון והמלחמה והמשבר המאוד מאוד גדול הזה שאנחנו נמצאים בו, אחד הדברים שמאוד מאוד מאוד עזרו לי זה להכיר תודה, זה לקום בבוקר ולהגיד איזה מזל יש לי שאני עוסקת במה שאני הכי אוהבת לעשות. איזה מזל יש לי שהבנות שלי בסדר, שבעלי בסדר, שאנחנו מוגנים, שאנחנו בבית. כשאנחנו רואים את הטוב, אנחנו פשוט רואים את החיים שלנו מנקודת מבט הרבה הרבה הרבה יותר חיובית. ואז אנחנו גם רואים הרבה יותר אפשרויות שאנחנו לא יכולים לראות כשאנחנו בסטרס ובלחץ.
למה המוח שלנו מתמקד דווקא במה שלא טוב
אז כל מה שאנחנו מתמקדים בו גדל, ואני חושבת שבתקופה הזאת אנחנו מרגישים את זה יותר מתמיד. והעניין הוא שהתרבות שלנו, לאורך הזמן, והתהליכים התרבותיים מסלילים אותנו לראות את מה שלא טוב, ואת מה שלא עובד. והאמת שאפשר להדגים את זה ממש ממש בקלות.
יש לי הרצאה שאני מעבירה על כלים מעולם הפסיכולוגיה החיובית והתרומה שלהם לאושר שלנו. ואני מתחילה את ההרצאה הזאת בשאלה, אולי אחר כך אני אצליח להחליף את השאלה הזאת, אבל אני אגלה לכם בכל מקרה. אני מתחילה בשאלה, תארו לעצמכם שאני כותבת שלושה תרגילים על לוח גדול. שלוש ועוד אחד שווה ארבע, שלוש ועוד שתיים שווה ארבע, שתיים ועוד ארבע שווה שש. מה תגידו? מה הדבר הראשון שקפץ לכם לראש?
כל האנשים שענו על השאלה הזאת עד היום, אמרו שיש תרגיל אחד שהוא טעות. וזה נכון, יש תרגיל אחד שהוא טעות. אבל מתוך שלושה תרגילים יש שניים שהם נכונים. אז המוח שלנו באופן טבעי מתמקד במה שלא עובד. כי פעם הוא היה צריך לשמור עלינו מתרופים בסוואנה, והיום עם אותו מוח אנחנו חיים את האתגרים של העולם המערבי, ואנחנו מפחדים נורא מהמצב ומכל מה שקורה, אז אנחנו הולכים ונצמדים לחדשות, והחדשות מגבירות עוד יותר את החרדה ועוד יותר את הפחד, והופכים אותנו שם לעוד הרבה יותר מפוחדים. כי כל מה שאנחנו מתמקדים בו גדל.
איך הכרת תודה בעבודה משפיעה על מוטיבציה ושחיקה
אז על מה אפשר להודות אתם שואלים? באמת שאפשר להודות על הכל, אבל אנחנו באמת נהפוך את הפרק הזה למאוד מאוד מאוד פרקטי, ודווקא נתחיל מהתפקיד שלנו כמנהלים בעולם העבודה.
מה המחקרים אומרים על הקשר בין הכרת תודה למוטיבציה
אז יש הרבה מחקרים שמוכיחים כל פעם מחדש את הקשר בין מוטיבציה בעבודה, להכרת תודה. יש מחקר של גלופ ממאי 2023, ממש לא מזמן, שנעשה על 500 חברות הכי גדולות בארצות הברית, ומצא קשר עדוק בין הכרת תודה עקבית ואיכותית, שהמנהלים והתרבות נותנים לעובדים, ובין המוטיבציה של העובדים והמחוברות שלהם לארגון ולעבודה.
אז המחקר הזה מצא ששבעה מתוך עשרה עובדים מסכימים מאוד, שההכרת התודעה היא חלק מאוד חשוב מהתרבות, ובזכות ההכרה הזאת הם מרגישים מחוברים לארגון. ואיך זה בא לידי ביטוי בפועל? עובדים שעובדים בארגונים כאלה, הם פי 3.7 מחוברים יותר, ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר, מעובדים בארגונים מקבילים שאין בהם תרבות של הכרת תודה. הם גם ימליצו לחברים ולמשפחה, ולעובדים פי 5.2 על הארגון שבו הם עובדים, כי הם מקום עבודה נהדר.
עוד משהו נורא נורא חשוב, הסיכוי שלהם לשחיקה קטן ב-68%, שחיקה זאת אחת המחלות הכי קשות בעולם העבודה היום, והסיכוי שלהם לחפש מקום עבודה חדש, אחר, בזמן שהם עובדים במקום עבודה נוכחי, הוא קטן ב-55%, וזה המון, כי אחד האתגרים הכי גדולים של מקומות העבודה היום, זה ריטנצ'ן. זאת היכולת שלהם באמת להשאיר את העובדים במקום העבודה לאורך זמן.
מה דן אריאלי מלמד על מוטיבציה בעבודה
אז עוד מעט נדבר על איך עושים את זה בפועל, ובאמת מה חשוב לשים לב. אבל לפני כן אני רוצה לספר שגם דן אריאלי כתב ספר נהדר, שבו הוא מתאר מחקרים מעולם העבודה, שבדקו בדיוק את ההשפעה של הכרת תודה על המוטיבציה של העובדים. הספר הזה נקרא שווה לך או שווה לך. ולפני כמה שנים כשעשיתי סדנה למנהלים על מוטיבציה, אז הספר הזה היה המתנה שהמנהלים קיבלו בסוף הסדנה.
בספר הזה הוא בעצם מתאר גורמים למוטיבציה, וגם גורמים להיעדר מוטיבציה, והוא מנחיך את מה שכולנו יודעים שקורה לפעמים בארגונים. הסביבה והתרבות הארגונית יכולים להרוס מוטיבציה די בקלות, וממש להביא לדיכוי ולשחיקה של העובדים. החדשות הטובות הן שאפשר להפוך את הכערה ולשפר את המוטיבציה, ומה שאנחנו יודעים היום גם ממחקרים של אריאלי וגם של אחרים, זה שזה אפילו לא כרוך בהכרח בכסף.
למה הכרת תודה חשובה במיוחד בעבודה יצירתית
אז אני מגיעה מעולמות התוכנה, ומי שעוסק בעולמות האלה, עוסק בתחום מאוד מאוד יצירתי וחדשני. העבודה היומיומית היא עבודה של פתרון בעיות, עבודה של מחקר, זה בנייה של יש מאין, זאת עבודה מרתקת. ובסוג העבודות האלה, אנשים מאוד מאוד מושקעים רגשית. והמחקר של אריאלי מדגים בדיוק את הדבר הזה, הוא בדיוק אומר שככל שאנחנו נדרשים ליותר יצירתיות, ויותר גמישות, ויותר חדשנות, אנחנו בעצם משקיעים את הזהות שלנו, ואנחנו מאוד נקשרים רגשית לרעיונות ולפתרונות שאנחנו מייצרים, וליצירה שלנו.
תחושת היצירה מאוד מגבירה את המוטיבציה, כי היא מעניקה משמעות לעבודה. ואז אחת הדרכים הכי טובות לטפח את תחושת המשמעות והמוטיבציה אצל עובדים, היא בדיוק באמצעות הכרת עודה. כי היא ניתנת על עבודה שמראש היא מאוד משמעותית מבחינתם. אז כשמנהל מזהה את התרומה של העובד ומודה לו על המאמץ ועל ההשקעה, זה יוצר תחושת סיפוק ומחויבות מאוד עמוקה. כך שהכרת התודה זה באמת אחד ממנועי המוטיבציה הכי חזקים.
כמובן שלצד הזה גם יש את המטבע השני שלו, אם לקחנו את העובדים שלנו וסיפרנו להם כמה הפרויקט הזה חשוב, והם השקיעו יומם וליל, ובאמת השקיעו את כל מאודם ומרצם, ואז באנו יום אחד וזרקנו את הפרויקט הזה לפח, כי הוא כבר לא כלכלי, ועשינו את זה בלי ההסבר והסטינג והקונטקסט המתאים, אז דן אריאלי מוכיח כמה הדבר הזה מרוקן את האנשים שלנו מהמוטיבציה שלהם, וממש גורם לקריסה מוחלטת של המוטיבציה.
איך נותנים הכרת תודה נכון: חמישה עקרונות שחובה להכיר
אז המחקר של גלוב גם מדבר על הפרקטיקה, ומדגיש חמישה דברים חשובים שכדאי לעשות כשמכירים תודה. אז קודם כל, תדירות הכרת התודה צריכה להיות הגיונית. שתיים, הכרת התודה צריכה להיות אותנטית, זה לא צ'קליסט, זה צריך לבוא מהלב. שלוש, הכרת התודה צריכה להיות ספציפית ומותאמת אישית לאדם ולאירוע. היא צריכה להינתן בצורה הוגנת בין חברי הצוות השונים, בלי לעשות העדפות. וחמש, היא צריכה להיות חלק מהיום יום והתרבות הארגונית.
איך יוצרים תרבות ארגונית של הכרת תודה
וזה מאוד מעניין, בדיוק שמעתי לא מזמן את דוקטור אוס גוטרמן, מדבר על תרבות ארגונית של הכרת תודה. ואחד הדגשים שהוא שם זאת, ההבחנה בין ביקורת לכיתורים, והוא אומר שמי שמגיע אלינו עם ביקורת ורוצה לשפר, זה עובד שאנחנו רוצים להקשיב לו ולהודות לו על זה שאיכפת לו. בניגוד למי שרוצה לקטר והוא רק שופך רע על הסביבה. אז גם כעובדים כשאנחנו רוצים לשפר משהו, בואו נבוא עם פתרונות והצעות לשיפור ולא רק עם מה שלא עובד. זאת אומרת, גם אחת הדרכים לשים את הפוקוס על מה שעובד, ועל מה שאפשר לייצר ולשפר ולייצר תרבות ארגונית של הכרת תודה. אנחנו יודעים שאנרגיה והתנהגות האנושית היא מדבקת, אז אפשר להשתמש בתכונה הזאת כדי לייצר תרבות של יותר הכרת תודה.
מה עושים עם הספקנות: על מה בכלל צריך להגיד תודה
ועוד מילה לספקנים שחושבים שאולי אני לא מדברת על העולם האמיתי, אז הרבה שנים ניהלתי פיתוח בסטארט-אפים, שזה אולי אחד המקומות הכי עמוסים ולחוצים שיש, וגם אני פגשתי מנהלים שלא חושבים שיש על מה להגיד תודה. למזלים לא היו המנהלים שלי, אבל אתם בטח מכירים מנהלים שאפילו אומרים, על מה יש לי להגיד תודה, הוא מקבל מזכורת, הוא עושה את העבודה שלו, על מה יש פה להגיד תודה. אז השאלה היא לא איזו עבודה העובד עושה, אלא מאיזו מוטיבציה הוא עושה אותה. ואחת הדרכים הכי טובות לשפר ביצועים ולייצר מוטיבציה פנימית, מוטיבציה שבאמת מחוברת לעבודה, היא על ידי הכרת תודה.
האמת שאת הדבר הזה באמת באמת למדתי והבנתי לעומק בבית. יש לי ילדה, אני אימא לילדה על הרצף, היא נערה מהממת בת 14 והיא בתפקוד גבוה, ואת ההתקדמות וההתפתחות הכי גדולה שהיא עשתה, היא עשתה כשהיא ראיתה שאנחנו רואים את המעמד שלה, ואנחנו רואים את הדרך שלה, ואנחנו רואים את מה שטוב שהיא עושה, והיא אחת המורות הכי משמעותיות שהיו לי בחיים. אז זה אותו דבר בעבודה, העובד הכי שקט והכי מרדן והכי מתנגד שלכם, הוא זה שיעשה את קפיצת המדרגה הכי גדולה כשהוא יראה שאתם רואים אותו.
איך הכרת תודה אמיתית משנה את החיים האישיים שלנו
אז מעולם העבודה לעולם האישי שלנו, הכרת תודה היא הרגל משנה חיים, ממש הרגל משנה חיים. הרבה שנים אני חוקרת את הפסיכולוגיה החיובית והפסיכולוגיה ההתפתחותית, ויש כמה אלמנטים שעוברים כחוט השני בכל המחקרים שמנסים לענות על השאלה איך לחיות חיים מאושרים. אחד הבולטים בהם זו תוקרת תודה, ואני קראתי את זה ונחשפתי לזה הרבה שנים ולא באמת הבנתי את זה. עשיתי את הכל כמו שכתוב, יצרתי לעצמי טקס של שלושה דברים שאני יכולה להגיד עליהם תודה כל יום, לא חזרתי על הדברים מהיום הקודם, אבל זה לא עבד לי ולא צריכתי להתמיד בזה לאורך זמן, והיום אני מבינה למה.
איך עושים הכרת תודה שבאמת עובדת
בשנים האחרונות אני עוברת תהליך עמוק ומשמעותי של שינוי, וחלק מהותי מהשינוי הזה זאת בדיוק ההבנה הזאת של מה זאת תוקרת תודה אמיתית. אז כדי באמת להוקיר תודה צריך להרגיש את מה שאני מודה עליו, ממש לדמיין את זה ולתת לרגש לעלות. כשהודעה נעשית ממקום של כוונה אמיתית אמיתית, זה מה שעושה את כל ההבדל.
כשאני מודה על הבנות שלי ועל בעלי וחושבת מה בת ה-14 המהממת שלי עשתה היום שריגש אותי מאוד, אני מתמלאת באהבה ובהתרגשות ואני באמת מודה על השיחה המדהימה שהייתה לנו, ועל החיבור שיש לנו ועל כל השיעורים שהיא מלמדת אותי. יש לה חלק עצום בהתפתחות שלי ובמי שאני היום. כשאני חושבת על מנהלת שאני מלווה עכשיו, שעושה פריצה דרך מדהימה והיא הבינה מה היא רוצה לשנות, מה היא יכולה לשנות בעצמה כדי להתקדם לתפקיד הבא שהיא רוצה להתקדם אליו, זה באמת באמת מרגש אותי. זה בחוויות הקטנות של היום ולכולנו יש כל כך הרבה על מה להודות כל הזמן, זאת בחירה. אני בוחרת להיות בהודעה מעומק הלב שלי ולהרגיש ששום דבר הוא לא מובן מאליו.
איך מתמודדים עם הרגשות הקשים בזמן שמנסים להיות בהכרת תודה
עכשיו אני בטוחה שיש אנשים ששומעים את זה וחושבים שזה לא הגיוני, ובטח לא בתקופה הזאת בתוך כל מה שכולנו עוברים, ואני רוצה להגיד של לחיות בהודעה זה לא להתעלם מהקושי ולהדחיק את הרגשות השליליים שלנו, כי כשאנחנו עושים את הדבר הזה ולא נותנים מקום לרגשות שלנו, אז זה עוד הרבה יותר גרוע. להפך, זה לחיות בקבלה של הרגשות הקשים, זה לראות אותן, זה לתת להן מקום, זה לדעת שעכשיו אני מפחדת ועכשיו כואב לי, אבל זה גם להתבונן על הפחד ולהתבונן על המחשבות האלה ולקבל אותן כמו שהן, ולשאול את עצמי אם זה הגיוני עכשיו שאני מפחדת ממחבלים שיפרצו אולי הביתה, ולשים על זה סימן שאלה.
כשאני מסוגלת להתבונן על הכאב שלי ולשאול את עצמי אם זה אמיתי, אני יכולה להכיל את הרגשות האלה ואני יכולה גם לתת להם לחלוף, ולא לתת להם לנהל את המיינדסט שלי. וכשאני מאמצת את ההרגל הזה של לראות את הטוב ולהודות עליו ואני מתאמנת בזה, אז אני באמת מרגישה את כל הטוב שיש בחיים שלי.
איך הכרת תודה עוזרת בתקופות קשות
אז עבורי זה אחד הכלים הכי משמעותיים בטח בתקופה הזאת כדי להתמודד עם כל מה שעובר על כולנו. לחשוב כמה המשפחה שלי מוגנת בבית וכמה אני שמחה לקום כל בוקר על מה שאני עושה. זה באמת מנקודת המבט הזאת, החיים מקבלים פרופורציות אחרות. והודעה האמיתית היא באמת משנה את החיים, כי אפשר לגור בבית עצום עם בריחה ומרחבים מטורפים, ולהיות הבן אדם הכי אומלל בעולם. ואפשר לחיות בבית חם ואוהב, שלא משנה מה הגודל שלו בכלל, אבל הוא מרגיש כמו בית, ולהיות בהודעה ענקית על המרחב הבטוח האישי ועל פינת האלוהים הקטנה שלי בעולם הזה.
אז דיברנו היום על הכרת תודה ועל הכרת הטוב ועל איך אנחנו מייצרים תרבות כזאת במקום העבודה שלנו. ואני רוצה להגיד לכם תודה שהזנתם לפרק הזה. תודה שהקדשתם את הזמן להזין לפרק הזה. אני אשמח לדעת מה חשבתם. מוזמנים לכתוב לי וליצור קשר בכל אחת מהמדיות בתיאור של הפודקאסט. ואם אהבתם, מוזמנים לשתף את מי שהפרק הזה יכול לעזור לה או לא, להנהיג את החיים שלהם להצלחה ולחיים טובים ומאוזנים יותר. נתראה בפרק הבא. תודה.