From Manager
To Leader

פרק 4 – ניהול זמן למנהלים: איך לייצר זמן לעצמנו ולהחזיר שליטה על החיים

על הפרק

רק כשהגעתי למצב שאני עובדת עד השעות הקטנות של הלילה
הולכת לישון עם מחשבות על העבודה ומתעוררת איתן ראשונות על הבוקר
הבנתי שאני צריכה למצוא דרך להחזיר לעצמי את השליטה על המיינד שלי

כבר למעלה מעשור שהשיטה שלי לניהול של עצמי ושל הזמן שלי
עושה לי סדר ובהירות
ומאפשרת לי להיות בפוקוס על מה שבאמת חשוב לי
ולעשות את מה שאני אוהבת ומשמח אותי

מקסימום זה יעבוד גם לכם

למי מתאים הפרק? הפרק מתאים למנהלים ומנהלות בהייטק ובארגונים שמרגישים שחוקים ומוצפים ומחפשים שיטה מעשית של ניהול זמן למנהלים שתחזיר להם שליטה על היומן, תאפשר להם לקדם מטרות אישיות ומקצועיות ולייצר איזון אמיתי בין העבודה לחיים.

תובנות מרכזיות

  • ניהול זמן למנהלים הוא בעצם ניהול עצמי: לא מדובר בטכניקות יעילות אלא ביכולת לקבוע מה באמת חשוב ולהקצות לו זמן ביומן
  • תכנון שבועי קבוע ביום חמישי, עם שאלות מובנות מראש, מאפשר לגשת לשבוע בצורה פרואקטיבית במקום להיסחף לתוך העומס
  • כל מה שלא נכנס ליומן כנראה לא יקרה: מטרות אישיות, זמן עם המשפחה ולמידה חייבים להיות משובצים כמו פגישות עבודה
  • חוק פרקינסון בפעולה: העבודה מתרחבת עד לניצול כל הזמן הזמין, ולכן בלי תכנון יזום הזמן נבלע
  • הקצאת בלוקים קבועים לבלתי צפויים מונעת את תחושת אובדן השליטה כשדברים לא מתוכננים צצים
  • שינוי מתרחש רק כשהמחיר של המצב הנוכחי עולה על הרווח: צריך מוטיבציה פנימית חזקה כדי לשנות הרגלי ניהול זמן

שאלות נפוצות

מהי השיטה המעשית לניהול זמן למנהלים שמוצגת בפרק?

השיטה מבוססת על הקצאת שעה קבועה בכל יום חמישי לתכנון השבוע הבא, בעזרת שאלות מובנות מראש. התכנון מתחלק לשניים: חיים אישיים ועבודה. בצד האישי משובצים אימונים, זמן עם בן או בת הזוג, דייטים שבועיים עם כל אחד מהילדים ומפגשים חברתיים. בצד המקצועי מוגדרות מטרות שבועיות, מוכנות פגישות אחד על אחד, ומשובצים בלוקים של זמן עבודה על מטרות ארוכות טווח. בנוסף, מוקצים שני בלוקים של שעה לבלתי צפויים ושעה קבועה ללמידה. השיטה פועלת כבר למעלה מעשור ומאפשרת הפחתת עומס קוגניטיבי, עקביות בהתקדמות לעבר מטרות ותחושת שליטה על החיים.

מה ההבדל בין ניהול זמן לניהול עצמי?

כשמדברים על ניהול זמן למנהלים, למעשה מדברים על ניהול עצמי. זמן הוא משאב קבוע שאי אפשר לשנות אותו, ליצור ממנו עוד או להחזיר אותו. מה שאפשר לנהל זה את עצמנו: את ההחלטות שלנו, את סדרי העדיפויות, את האנרגיה ואת הפוקוס. ניהול עצמי אומר לקחת אחריות על הבחירות שלנו ולהיות פרואקטיביים במקום ריאקטיביים. המשמעות המעשית היא שבמקום לרוץ מפגישה לפגישה ומאימייל לאימייל, צריך לעצור ולהגדיר מראש מה חשוב באמת, ואז להקצות זמן ביומן בהתאם. בלי ההחלטה המודעת הזו, החיים פשוט ימלאו את היומן בדברים דחופים שלא בהכרח חשובים.

למה חשוב לשבץ ביומן גם דברים אישיים ולא רק פגישות עבודה?

העיקרון המרכזי הוא שכל מה שלא נכנס ליומן כנראה לא יקרה. חוק פרקינסון מלמד שהעבודה מתרחבת עד לניצול כל הזמן הזמין, כלומר אם לא נשריין זמן לאימון, לבילוי עם המשפחה או לפגישה עם חברים, העבודה פשוט תתפוס את כל המקום. שיבוץ דברים אישיים ביומן הוא לא סימן לקשיחות אלא כלי חיוני לניהול זמן למנהלים. כשזמן עם הילדים מופיע ביומן כמו פגישת הנהלה, הסיכוי שהוא יתממש גבוה משמעותית. הגישה הזו מאפשרת לייצר איזון אמיתי בין עבודה לחיים, להפחית תחושות אשמה ולבנות מערכות יחסים חזקות עם המשפחה לאורך זמן.

מה זה חוק פרקינסון ואיך הוא קשור לניהול זמן?

חוק פרקינסון הוא עיקרון שאומר שעבודה מתרחבת עד לניצול כל הזמן שהוקצה לה. בהקשר של ניהול זמן למנהלים, המשמעות היא שאם לא נגדיר מראש כמה זמן נקדיש למשימה מסוימת, היא תתפוס הרבה יותר ממה שנדרש. ואם לא נשריין זמן ללמידה, לפיתוח אישי או לבילוי עם המשפחה, משימות העבודה יתפשטו וימלאו את כל הזמן הפנוי. הפתרון הוא להיות יזומים ולקבוע מראש בלוקים של זמן לכל מה שחשוב לנו. למשל, הקצאת שעה שבועית ללמידה נשמעת כמו מעט, אבל היא מצטברת ליום שלם של למידה בכל חודש. בלי ההקצאה הזו, הזמן הזה פשוט נעלם.

איך מתמודדים עם תחושת שחיקה ואובדן שליטה בעבודה עמוסה?

הצעד הראשון הוא לזהות שהמצב הנוכחי לא בר קיימא ושהמחיר שמשלמים עליו גבוה מדי. שינוי לא קורה בהתנדבות, אלא רק כשהמחיר של המצב הקיים עולה על הרווח. ברגע שיש מוטיבציה פנימית חזקה מספיק, הצעד הבא הוא לאמץ גישה פרואקטיבית לניהול הזמן והאנרגיה. במקום לרוץ מפגישה לפגישה ולהיסחף לתוך העומס, כדאי להקצות שעה שבועית קבועה לתכנון. בשעה הזו מגדירים מטרות ברורות, משבצים זמן עבודה ממוקדת, מכינים פגישות מראש ומשריינים בלוקים לבלתי צפויים. כך מורידים עומס קוגניטיבי, מרגישים שליטה על היומן ומפסיקים לחוות את התחושה שרצים כל היום בלי לעצור.

איך הרעיון של דייטים שבועיים עם הילדים עוזר למנהלים?

הרעיון מגיע מעולם ההנחיית הורים של מכון אדלר, והוא אחד ההרגלים שבונים את מערכת היחסים עם הילדים בצורה הכי אפקטיבית. מדובר ביציאה קבועה פעם בשבוע עם כל ילד בנפרד, שיכולה להיות קצרה כמו חצי שעה או ארוכה יותר. הזמן הזה יוצר קרבה, אינטימיות ואמון, ואחר כך גם הרבה יותר קל לחנך. עבור מנהלים עמוסים, שיבוץ הדייט ביומן הופך אותו ממשהו שרוצים לעשות למשהו שקורה בפועל. ניהול זמן למנהלים כולל גם את החיים מחוץ לעבודה, כי מנהל שמרגיש מסופק ומאוזן בחייו האישיים מגיע לעבודה עם יותר אנרגיה, פוקוס ויכולת הובלה. ההשקעה הזו משתלמת בכל הכיוונים.

איך מנהלים בהייטק יכולים להתחיל ליישם את השיטה כבר השבוע?

הצעד הראשון הוא פשוט: לפתוח את היומן ולשריין שעה קבועה ביום חמישי הקרוב לתכנון השבוע הבא. בשעה הזו כותבים רשימת שאלות מובנית שמכסה את כל תחומי החיים: מה המטרות שלי בעבודה בשבוע הבא? מתי אני הולכת לאימון? מתי אני מבלה עם המשפחה? מה אני רוצה ללמוד? אחרי שעונים על השאלות, משבצים ביומן בלוקים ספציפיים לכל פריט. חשוב גם להוסיף שני בלוקים של שעה לבלתי צפויים ושעה ללמידה. ניהול זמן למנהלים לא דורש מהפכה חד פעמית, אלא עקביות בביצוע הטקס השבועי הזה. אחרי כמה שבועות מרגישים שינוי ממשי בתחושת השליטה ובהתקדמות לעבר המטרות.

למה רשימות משימות לבד לא מספיקות לניהול זמן אפקטיבי?

רשימות משימות הן כלי חשוב שעוזר להוריד עומס מהראש ולייצר סדר, אבל לבד הן לא מספיקות. הבעיה המרכזית היא שרשימה לא כוללת ממד של זמן ותעדוף. כשהרשימה ארוכה מדי, היא עצמה הופכת למקור של לחץ ותחושת הצפה. בנוסף, רשימה לא מבטיחה שהדברים החשובים באמת יקרו, כי הדחוף תמיד דוחק את החשוב. הפתרון הוא לשלב בין רשימות לתכנון ביומן. כשלוקחים מטרה מהרשימה ומשבצים אותה כבלוק זמן ביומן, היא מקבלת סטטוס של התחייבות ולא רק משאלה. זו בדיוק הגישה שמוצגת בפרק: לתרגם מטרות ורשימות למשבצות זמן קונקרטיות ביומן, כך שהסיכוי שהן יתממשו עולה באופן דרמטי.

נהניתם מהפרק?

עקבו אחרי לעוד תוכן על מנהיגות והתפתחות בהייטק

תמלול מלא

הצג תמלול מלא
היי, אתם מאזינים לפודקאסט From a Manager to a Leader. הפודקאסט למנהלים שרוצים לעשות את קפיצת המדרגה אל הובלת החיים, הקריירה ואנשים שלהם, להצלחה והגשמה בעזרת כלים מעולמות הפיתוח, הפסיכולוגיה והתודעה. אני טוני ערד פליק, מנחת הפודקאסט הזה. מנטורית ומלווה מנהלים, מנהלת פיתוח בכירה עם ניסיון של יותר משני עשורים בהייטק, מרצה ומנחת קבוצות של מכון אדלר, סקרנית ולמדנית מצחית. אם אתם מנהלים שרוצים להתקדם, להשפיע ולייצר הצלחות, וגם לחיות את החיים האלה בטוב, למצוא את האיזון וליהנות מהדרך, הגעתם למקום הנכון. היי, היום אני רוצה שנדבר על איך לנהל את עצמנו, את הזמן ואת האנרגיה שלנו, באופן שמחזיר לנו את תחושת השליטה בחיים שלנו. בין אם אתם עובדים בארגון או עצמאים, ניהול זמן וניהול עצמי, זה אחד הנושאים שעולה בכל תהליך מנטורינג שאני עושה, כי כולנו מוצפים במשימות גם בבית וגם בעבודה, אנחנו חיים במהלך, אנחנו חיים במהלך, משימות גם בבית וגם בעבודה, אנחנו חיים בלחץ של להספיק ולעמוד בזמנים, לדלבר את כל מה שהבטחנו שנדלבר, ואני פוגשת הרבה אנשים שמרגישים שחוקים, בעצם מרגישים שהם איבדו את תחושת השליטה על החיים שלהם, רצים כל היום אחרי כל מה שצריך לעשות, וכך עובר יום ועוד יום. אבל אני מאמינה שאנחנו כאן כדי להנות מהדרך, אנחנו כאן כדי להיות מסופקים ולהתפתח לדבר המטרות שלנו, וכדי שזה יקרה אנחנו צריכים לנהל את תהליך הצמיחה שלנו. זמן הוא המשאב הכי יקר, כי הוא מוגבל ואי אפשר להחזיר אותו, ואי אפשר לפצות על זמן שחלף. בזמן זה גם משהו שעושים, זה לא משהו שקורה מעצמו. מה שאני אומרת כאן בעצם, זה שלכל הדברים האלה שאנחנו רוצים להשיג ולמי שאנחנו רוצים להיות, אנחנו צריכים להקדיש זמן. וכשאנחנו מדברים על ניהול זמן, אנחנו בעצם מדברים על הניהול של עצמנו. מה שהביא אותי לפתח את השיטה שלי, זה מה שקרה לי לפני כמה שנים, הצטרפתי לסטארט-אפ להוביל לקבוצת פיתוח אסטרטגית, וחזרה אליי הרגשה ש-24 שעות ביממה זה פשוט לא משהו שאני יכולה להסתדר איתו. אני צריכה הרבה יותר. מכירים את התחושה הזאת? היא כנראה לא הייתה משתנה גם אם היו 30 שעות ביממה, כי אף פעם אין מספיק זמן. ויש כל כך הרבה מה ללמוד כשנכנסים לארגון סדש. את האנשים, את המוצר, הטכנולוגיה, את האסטרטגיה, וזה כיף וזה מרגש, וזה גם מאוד מאוד עמוס. ואני תמיד הייתי בן אדם של רשימות, זה תמיד עושה לי סדר ומוריד לי את העומס מהראש, אבל כאן הגעתי למצב שאפילו את הרשימות אני כבר לא מצליחה לנהל. וכל הזמן הרגשתי שאני מפוספסת מלא דברים. ואז כשיום העבודה היה מתחיל רצתי מפגישה לפגישה, ומאמי לאימל ומסלק לסלק, ופשוט נחטפתי לתוך העומס, וזה אף פעם לא נגמר. הייתי מוצפת והמחשבות על עבודה הלכו איתי לישון, והיו הראשונות שקמתי איתן בבוקר, מיליון משימות שאני לא יודעת איך להשתלט עליהן. והלחץ בראש שלי רק הלך וגדל. וזה רק כמובן מה שקורה בעבודה, אני גם אימא ויש את החיים עצמם, אז זה באמת היה מאוד מאוד מלחיץ. הבנתי בנקודה הזאת שאני צריכה למצוא משהו אחר, משהו שיעזור לי להתפקס ולהרגיש שאני על זה. משהו שיחזיר לי את השליטה בזמן ובאנרגיה שלי, ויעזור לי לעשות סדר במחשבות, ויביא אותי למקום יותר מאוזן. אז זאת לא הפעם הראשונה שהרגשתי ככה, אבל זאת הפעם הראשונה שזה היה כל כך מלחיץ בשבילי, שהייתי חייבת למצוא פתרון. אני פותחת כאן סוגריים כדי להגיד ששינוי, זה לא משהו שאנחנו עושים בהתנדבות. החיים שלנו מאוד עמוסים, ואחד הדברים שהכי עוזרים לנו זה שהמוח שלנו בנוי על הרגילים, על חיסכון באנרגיה. אז מתי אנחנו כן עושים שינוי? כשהמחיר שאנחנו משלמים עולה על הרווח. בגלל שזה באמת דורש מאיתנו הרבה הרבה תשומת לב. אז חייבת להיות מספיק מוטיבציה פנימית כדי להצדיק את זה, וכדי שזה יצליח. אז בנקודה הזאת הבנתי שאני צריכה להיות פרואקטיבית, ובגלל שתמיד באמת האמנתי שאפשר וזאת האחריות שלנו לחיות בטוב, חיפשתי את הדרש לייצר איזון וגם לממש את המטרות שלי, ולעשות את מה שאני אוהבת ומשמח אותי. אני אמא לשתי בנות וחשוב לי לבלות איתן, חשוב לי לבלות עם בן הזוג שלי, חשוב לי להוביל את הארגון שלי בחברה למקום שרציתי שנגיע אליו, חשוב לי להנחות סדנאות וללוות מנהלים, וכל הדברים האלה צריכים להיות מנוהלים, כי אחרת הם פשוט לא קורים. אז הבנתי שכל מה שאני רוצה שיקרה צריך להיות ביומן, אחרת הסיכוי שהוא יקרה ממש ממש נמוך. ומצאתי שיטה שלי עובדת כבר יותר מעשור, אני לא יודעת אם יש בה משהו חדשני שלא שמעתם אף פעם, אבל היא עושה המון סדר, והיא מאפשרת לי להיות עקבית ולהוריד הרבה עומס קוגניטיבי, ולהתקדם עם מטרות שאני מציבה לעצמי. אז רציתי לשתף אתכם באיך שזה עובד. אז ככה, יש לי בכל יום חמישי, שעה ביומן, שקוראים לה plan the week. בשעה הזאת אני מתכננת את השבוע הבא לפי שאלות שכתובות לי מראש, והשאלות האלה מגדירות את כל מה שחשוב לי ואני רוצה להקצות לו זמן. בגדול התכנון הזה מתחלק לשניים, לחיים ולעבודה. בחיים אני מתכננת מתי אני הולכת לאימון, מתי אני נפגשתי עם חברות, את הזמן שלי עם בן הזוג שלי, את הזמן שלי עם כל אחת מהבנות שלי, שמגיל ארבע פעם בשבוע אנחנו יוצאות לדייט ומבלות זמן ביחד. אני אפתח כאן סוגריים ואומר בקובע של מנחת הורים של מכון אדלר, שזה אחד הרגילים הכי חשובים, שהכי בנו את מערכת היחסים המדהימה הזאת שיש בינינו. מגיל צעיר אנחנו ממש מבלות פעם בשבוע ביחד, וזה משהו שעושה לנו ממש ממש כיף, וגם המקום לבנות בו את הקרבה ואת האינטימיות ואת האמון, ואחר כך גם הרבה יותר קל לחנך. זה לא צריך לקחת המון זמן, לפעמים זה חצי שעה ולפעמים זה שעתיים ויותר, לפעמים זה בסוף שבוע ולפעמים זה באמצע השבוע. מה שחשוב זה שנוצר כאן זמן ביחד ואינטימיות, וזה מדהים שגם היום כשהן גדולות אנחנו כולנו עדיין מחכות לזמן הזה, וזה פשוט עובד כמו קסם. אני חוזרת לתכנון הזמן, אז בחלק השני אני מתכננת את השבוע בעבודה. אז איזה שאלות אני שואלת את עצמי? אני שואלת מה המטורות שלי בשבוע הבא, מה המטורות של הצוותים שלי ושל המנהלים שאני מובילה, או האנשים שאני מנהלת באופן ישיר? מה אני רוצה לקדם בתווח הארוך יותר בתוך הפרויקטים שאני אחרית אליהם, מה צריך להיות מושג בשבוע הבא? למטורות שלי אני מקצה זמן ביותר וסוגרת פגישות עם עצמי כדי לעבוד עליהן. את הנושאים והמטורות שאני רוצה לדבר עם האנשים שאני כותבת בתוך הפגישות אחד על אחד שיש לי איתם, ואני מכינה את הנושאים לפגישות של הצוות והנהלה, ומשבצת זמן עבודה כדי לקדם את המטורות לתווח רחוק. בנוסף, ביומן של העבודה אני תמיד מתכננת שני בלוקים של שעה לבלתמים, והם כמובן תמיד תמיד מתמלאים, כי ככה זה בחיים. עוד משהו שאני מקפידה עליו, זה זמן למידה. זה אחד הערכים המובילים בחיים שלי, ובכל שבוע אני מקצה שעה ללמידה לעצמי, ולעובדים שלי יש שעתיים ללמידה כל שבוע כדי לקדם את ההתפתחות שלנו. לאורך השנים ראיתי שלא כולם תמיד מנצלים את השעתיים האלה, אבל אז כשראתי להם שהזמן הזה בעצם יצטבר ליום שלם שמוקדש ללמידה בכל חודש, ושאם לא ננצל אותו, החיים פשוט ימלאו אותו, בדרך כלל הצלחתי לשכנע. אתם מכירים את חוק פרקינסון לניהול זמן? העבודה מתרחבת עד לניצול כל הזמן שהוא קצב להשלמתה. במילים אחרות, אם לא לקצנו זמן ללמידה או לדברים אחרים שחשובים לנו, הזמן נתמלא בשוטף בכל מה שכולם צריכים מאיתנו. אז מה שחשוב הוא שזמן עושים, זמן זה לא משהו שקורה. והשיטה הזאת עוזרת לי להתפקס על סדרי העדיפויות שלי ולנהל את עצמי ממקום פרואקטיבי, והרבה יותר רגוע, וככה אני גם מספיקה הרבה יותר, כי המחשבות שלי והאנרגיה שלי ממוקדות בעשייה, ולא בלחץ של מה שלא הספקתי לעשות. אז מה באמת קורה כשהשבוע מתחיל? הרי ברור שהרבה דברים משתנים וזזים, וזה בסדר, ככה זה יש את החיים עצמם. גם בחיים שלנו אין מושלם, אין תוצאות מושלמות, והדברים לא תמיד קורים בזמן שאנחנו רוצים שהם יקרו. אבל בתמונה הגדולה, לאורך זמן, אני רואה שהתהליך הזה מאוד עזר לי להיות במגמת שיפור וצמיחה ולהשתפר במה שבאמת חשוב לי בחיים. אז זה לא באמת משנה אם בשבוע מסוים הלכתי לאימון פעמיים במקום שלוש פעמים, כי לאורך השנים אני רואה שאני מתאמנת ואני עקבית ומתחזקת. החיים תמיד ישתנו תוך כדי תנועה, וחשובה כאן גם הגמישות שלנו, חשוב שהתהליכים שאנחנו מייצרים יעבדו בשבילנו, ולא שאנחנו נעבוד בשבילם. ועבורי זה עובד לפחות 80% מהזמן, כי זה נותן לי תחושה של בהירות ושליטה. אז זה סיכום. Plan The Week זאת השיטה שלי לנהל את עצמי ולתכנן את הזמן שלי באופן פרואקטיבי שמחזיר לי שליטה על החיים שלי. ברור לי שמה שאני לא מתכננת לא קורה, ואני מקצה זמן לדברים שחשוב לי להתקדם איתם. בשעה אחת קבועה של תכנון אני מייצרת הרבה מאוד סדר, וגם מתבוננת על הלוחות הזמנים שלי ומעריכה אותם מחדש. ובעיקר זה מייצר לי רוגע ופוקוס שעוזרים לי להשיג את המטרות שלי בטווח הרחוק. אז איזה שאלות אתם תשאלו את עצמכם כשתתכננו את השבוע שלכם? מה חשוב לכם? ומה אתם הולכים לעשות עם זה? תודה שהקדשתם את הזמן להזין לפרק הזה. אני אשמח לדעת מה חשבתם. מוזמנים לכתוב לי וליצור קשר בכל אחת מהמדיות. ואם אהבתם, מוזמנים לשתף את מי שהפרק הזה יכול לעזור לעולה, להנהיג את החיים שלהם להצלחה ולחיים טובים ומוזנים יותר. נתראה בפרק הבא.