From Manager
To Leader

פרק 7 – שאלות לראיון עבודה: איך לראות מבעד לחלון הראווה של החברה (חלק 1 מתוך 2)

על הפרק

שאלות לראיון עבודה הן הכלי החשוב ביותר שיש לנו כדי לבדוק התאמה אמיתית למקום עבודה חדש. בפרק הזה נלמד איך להפוך את תהליך הראיון מחוויה של חוסר ודאות לתהליך מודע ואקטיבי, שבו אנחנו בוחרים לא פחות מאשר נבחרים. הפרק נולד מתוך שיחה עם מנהלת בליווי שגילתה שהיא לא שואלת מספיק שאלות בראיונות, ומציע מסגרת מעשית לכל מי שמחפש את התפקיד הבא.

התהליך מתחיל באיפיון משרת החלומות: גודל חברה, שלב התפתחותי, עולמות תוכן, מיקום גיאוגרפי, היברידיות, סוג תפקיד ושכר. הצ'קליסט הזה הופך לעוגן שמלווה אותנו לאורך כל התהליך ועוזר להכריע כשמתלבטים בין הצעות. לאחר מכן הפרק צולל לשאלות על החברה והתרבות הארגונית: מצב המימון וה-Runway, זהות המשקיעים, מיקום ההנהלה, יתרון תחרותי, אתגרים עסקיים, והקשר של הפאונדרים עם העובדים. חלק שני של הפרק (בפרק הבא) יעסוק בשאלות על המנהל, התפקיד וסביבת העבודה.

למי מתאים הפרק? מנהלות ומנהלים בהייטק שמחפשים את התפקיד הבא ורוצים לדעת אילו שאלות לראיון עבודה לשאול כדי לבחון התאמה אמיתית. הפרק מתאים במיוחד למי שרוצה להפסיק "להימכר" בראיונות ולהתחיל לבדוק בצורה חכמה את החברה, התרבות הארגונית והמנהל העתידי.

תובנות מרכזיות

  • שאלות לראיון עבודה הן לא רק כלי לרשום רושם טוב, אלא הדרך המרכזית שלנו לבדוק התאמה אמיתית למקום העבודה ולהחזיר את תחושת השליטה לתהליך
  • לפני שיוצאים לחפש עבודה, כדאי לאפיין את משרת החלומות: גודל חברה, שלב התפתחותי, היברידיות, עולמות תוכן, שכר ועוד. הצ'קליסט הזה משמש עוגן להחלטות לאורך כל הדרך
  • שלושת תחומי השאלות המרכזיים הם: החברה והתרבות הארגונית, המנהל, והתפקיד וסביבת העבודה
  • אומנות שאילת השאלות קריטית במיוחד למנהלים, כי הם מייצגים את החברה וההנהלה בפני העובדים ולכן חייבים להכיר את הארגון לעומק
  • שאלות על מימון, Runway, משקיעים, מיקום ההנהלה והקשר של הפאונדרים עם העובדים חושפות מידע שאי אפשר למצוא באינטרנט
  • חשוב לשזור את השאלות בטעם לאורך שלבי הראיון השונים, ולא להפציץ מראיין אחד בכל השאלות בבת אחת

שאלות נפוצות

אילו שאלות לראיון עבודה כדאי לשאול כשמתראיינים לחברת הייטק?

שאלות לראיון עבודה בהייטק צריכות לכסות שלושה תחומים מרכזיים: החברה והתרבות הארגונית, המנהל הישיר, והתפקיד וסביבת העבודה. בתחום החברה כדאי לשאול על מצב המימון וכמה Runway יש לחברה, מי המשקיעים, איפה יושבת ההנהלה, מהו היתרון התחרותי בשוק, ומהם האתגרים העסקיים שהחברה עומדת בפניהם בחצי השנה הקרובה. חשוב גם לשאול על הפאונדרים: מה הרקע שלהם, מה מערכת האמונות שלהם, האם הם מעורבים ביום יום ומה הקשר שלהם עם העובדים. שאלות אלה חושפות מידע פנימי שלא ניתן למצוא בחיפוש אינטרנטי רגיל, ועוזרות לבדוק האם יש התאמה אמיתית בין מה שאנחנו מחפשים לבין מה שהחברה מציעה.

מה ההבדל בין שאלות לראיון עבודה למנהלים לעומת שאלות לעובדים רגילים?

ההבדל המרכזי הוא שמנהלים מייצגים את ההנהלה ואת החברה בפני העובדים שלהם, ולכן אומנות שאילת השאלות בראיון קריטית עבורם במיוחד. מנהל שנכנס לתפקיד חדש בלי להבין לעומק את התרבות הארגונית, את מצב החברה ואת האתגרים העסקיים, עלול למצוא את עצמו מייצג ערכים או מדיניות שלא מתאימים לו. בעוד שרוב השאלות על החברה, המימון, המשקיעים והתרבות הארגונית רלוונטיות לכולם, למנהלים יש שאלות נוספות ייחודיות. הן כוללות שאלות על מבנה ההנהלה, על מערכת הערכים של הפאונדרים, על מידת האוטונומיה הניהולית שתינתן להם, ועל הציפיות מהתפקיד בטווח הקצר והארוך. הכרה מעמיקה של החברה מאפשרת למנהלים להיכנס לתפקיד בצורה מדויקת ואפקטיבית יותר.

איך מאפיינים משרת חלומות לפני שמתחילים לחפש עבודה?

איפיון משרת החלומות הוא שלב מקדים שרוב האנשים מדלגים עליו, אבל הוא קריטי להצלחת חיפוש העבודה. התהליך כולל מענה על שורה של שאלות: באיזה גודל חברה מתאים לי לעבוד, קטנה או גדולה? מה השלב ההתפתחותי שמתאים לי, קורפורייט, סטארטאפ בימיו הראשונים, או חברה בשלב מתקדם יותר? אילו עולמות תוכן מסקרנים אותי ואילו כבר משעממים? באילו אזורים גיאוגרפיים אני רוצה לעבוד? האם חשוב לי לעבוד מהבית ולקבל גמישות היברידית? איזה סוג תפקיד אני מחפש ולאיזה שכר אני מצפה? הרשימה הזאת הופכת לצ'קליסט ולעוגן לאורך כל תהליך החיפוש. כשנתלבט בין הצעות, נוכל לחזור לרשימה ולבדוק עד כמה כל אפשרות תואמת את מה שהגדרנו כאופטימלי, ועל מה אנחנו מוכנים להתפשר.

למה חשוב לשאול על מימון ו-Runway של חברה בראיון עבודה?

שאלות על מימון ו-Runway הן מהשאלות הכי חשובות שניתן לשאול בראיון עבודה, במיוחד בסטארטאפים. הן חושפות את היציבות הפיננסית של החברה ואת הסיכוי שתצטרך לעבור סבב גיוס נוסף בזמן הקרוב. כשיודעים כמה כסף נותר לחברה וכמה Runway יש לה, אפשר להעריך את רמת הסיכון שבהצטרפות. חשוב גם לדעת מי המשקיעים: האם מדובר בקרנות הון סיכון גדולות או קטנות, ישראליות או בינלאומיות. סוג המשקיעים משפיע על אסטרטגיית החברה, על קצב הצמיחה הצפוי ועל הלחצים שיופעלו על ההנהלה. לדוגמה, חברה עם Runway של שישה חודשים תפעל בדינמיקה שונה לחלוטין מחברה שגייסה לאחרונה סבב גדול. המידע הזה עוזר לקבל החלטה מושכלת ולהבין את הסביבה העסקית שאליה נכנסים.

איך שואלים שאלות בראיון עבודה בלי להיראות תובעניים?

האומנות היא לשזור את השאלות בצורה חכמה וטבעית לאורך כל שלבי הראיון, ולא להפציץ מראיין אחד בכל השאלות בבת אחת. תהליך ראיונות כולל מספר שלבים ופגישות, וכל שלב מתאים לסוגים שונים של שאלות. חלק מהמענה על השאלות מגיע גם ממחקר עצמאי שאנחנו עושים מראש. הגישה המומלצת היא לראות את הראיון כתהליך הדדי: שני הצדדים מחפשים התאמה מקסימלית. כששואלים שאלות מתוך סקרנות אמיתית ורצון להבין, זה לא נתפס כתובענות אלא כמקצועיות ומעורבות. שאלות חכמות דווקא מחזקות את הרושם שלנו כמועמדים רציניים שיודעים מה הם מחפשים. כמו כן, כדאי להתאים את רמת השאלות לשלב בתהליך: שאלות כלליות יותר בשלב מוקדם ושאלות מעמיקות יותר בשלבים מתקדמים.

מה לבדוק על התרבות הארגונית של חברה לפני שמצטרפים?

תרבות ארגונית היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שביעות הרצון והתפקוד שלנו בעבודה, ולכן חשוב לבדוק אותה לעומק. פרמטר מרכזי אחד הוא מדיניות העבודה ההיברידית: חברות שמאפשרות עבודה מהבית מעידות על גמישות ועל אמון בעובדים, וזה משקף ערכים ארגוניים רחבים יותר. כדאי גם לברר על מערכת היחסים בין הפאונדרים לעובדים, על מידת המעורבות של ההנהלה ביום יום, ועל ערכי הליבה שמנחים את קבלת ההחלטות. שאלות על האתגרים שהחברה עומדת בפניהם חושפות את הפערים בין חלון הראווה למציאות. חשוב לשים לב גם לאופן שבו מתייחסים אלינו בתהליך הראיון עצמו, כי זה מראה הרבה על התרבות. שאלות על גמישות, אוטונומיה, תהליכי קבלת החלטות ומרחב הפיתוח האישי עוזרות לבנות תמונה שלמה.

האם לגיטימי לשאול שאלות כספיות בראיון עבודה בהייטק בישראל?

בהחלט לגיטימי ואפילו מומלץ. שאלות על שכר הן חלק מאיפיון משרת החלומות ומהפרמטרים שצריך להגדיר מראש. מעבר לשכר עצמו, שאלות כספיות כוללות גם היבטים רחבים יותר כמו מצב המימון של החברה, גודל הגיוס האחרון, ותנאים נלווים. בתרבות ההייטק הישראלית יש פתיחות יחסית לדיון על שכר, במיוחד בשלבים מתקדמים של הראיון. חשוב להגדיר לעצמנו מראש לאיזה שכר אנחנו מצפים כחלק מהצ'קליסט של משרת החלומות, כדי שנדע על מה אנחנו מוכנים להתפשר ועל מה לא. ציפיות שכר ברורות מייעלות את התהליך לשני הצדדים ומונעות אכזבות בהמשך. מומלץ להעלות את הנושא בצורה ישירה אך מכבדת, ולוודא שההתאמה הכספית קיימת לפני שמתקדמים בתהליך.

מה כדאי לדעת על הפאונדרים של סטארטאפ לפני שמצטרפים?

הפאונדרים הם הגורם המעצב ביותר של תרבות הסטארטאפ ושל הכיוון שלו, ולכן חשוב לברר עליהם כמה שיותר. שאלות מרכזיות כוללות: מה מערכת האמונות והערכים של הפאונדרים? איך הקשר שלהם והיחסים שלהם עם העובדים? האם הם מעורבים ביום יום של החברה ועובדים שם באופן פעיל, או שכבר לקחו צעד אחורה? מידת המעורבות של הפאונדרים משתנה בהתאם לשלב ההתפתחותי של החברה, וזה משפיע ישירות על חווית העבודה. בסטארטאפ בשלב מוקדם, הפאונדרים בדרך כלל מעורבים בכל החלטה, מה שיכול להיות גם יתרון וגם אתגר. כדאי גם לבדוק את הרקע המקצועי שלהם ואת הרפרנסים שלהם בתעשייה. המידע הזה עוזר להבין לא רק את המצב הנוכחי, אלא גם לאן החברה צפויה להתפתח.

נהניתם מהפרק?

עקבו אחרי לעוד תוכן על מנהיגות והתפתחות בהייטק

תמלול מלא

הצג תמלול מלא
היי, אתם מאזינים לפודקאסט From Manager to Leader, הפודקאסט למנהלים שרוצים לעשות את קפיצת המדרגה, אל הובלת החיים, הקריירה והאנשים שלהם להצלחה והגשמה בעזרת כלים מעולמות הפיתוח, הפסיכולוגיה והתודעה. אני טוני ערד פליק, מנחת הפודקאסט הזה, מנטורית ומלווה מנהלים, מנהלת פיתוח בכירה עם ניסיון של למעלה משני עשורים בהייטק, מרצה ומנחת קבוצות של מכון אדלר ובעיקר סקרנית ולמדנית נצחית. אם אתם מנהלים שרוצים להתקדם, להשפיע ולייצר הצלחות, וגם לחיות את החיים האלה בטוב, למצוא את האיזון וליהנות מהדרך, הגעתם למקום הנכון. היי, הפרק של היום נולד מתוך שיחה שהייתה לי עם מנהלת שאני מלווה, מנהלת שכבר עשתה שני תפקידי ניהול, של ניהול צוות פיתוח, והיום מחפשת את התפקיד הבא שלי, ודיברנו קצת על התהליכים שהיא עוברת. ושאלתי אותה על השאלות שהיא שואלת במהלך התהליך, והיא לא כל כך ידעה לענות לי, ואז הבנתי שצריך לדבר על זה, על איזה שאלות אנחנו שואלים כשאנחנו מתראיינים למקום עבודה חדש. אז זה נושא הפרק שלנו היום. אז כשאנחנו מחפשים את מקום העבודה הבא שלנו, כדאי שנדע לשאול את השאלות הנכונות. וכדי למצוא, אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו מחפשים. אז התהליך הזה של חיפוש עבודה, הוא תהליך שיש בו הרבה חוסר ודאות. ובפרק הזה אני רוצה להחזיר את הזרקור, ואת תחושת השליטה אלינו, ואל מה שתלוי בנו. התפקיד שלנו בתהליך, הוא למצוא התאמה כמה שיותר רחבה, בין מקום העבודה, התפקיד, המנהל, הצוות, אליי, אל מי שאני היום, אל מה שאני רוצה לעשות, אל המקום שאני רוצה להגיע אליו, אל המקום שבו אני מרגישה משמעותית. וכדי שזה יקרה, אנחנו יכולים וצריכים לברר אל מקום העבודה הפוטנציאלי הרבה מאוד דברים. אם אתם שומעים את זה, וחושבים שזאת עמדה קצת פריווילגית, אז אני יוצאת מנקודת הנחה, שהרעיון הוא הדדי. זאת אומרת, שני הצדדים מחפשים התאמה מקסימלית. אני גם יוצאת מנקודת הנחה, שאנחנו מנהיגים את החיים שלנו, ויש לנו בחירה. וכשיש משהו שאנחנו רוצים להשיג, אנחנו צריכים לעשות את ה-100% שלנו בתוך התהליך, כדי שזה יקרה. ואנחנו צריכים לשמור את העיניים שלנו, על המצוף ועל המטרות שלנו, כדי להשיג אותן. אם אתם עוד לא שמעתם את פרק 2, מטרות הולו עליות, אז אולי כדאי לעצור, לחזור לפרק, ואז לחזור אלינו לכאן שוב. אז איך אני יודעת מה מתאים לי ומה לחפש? אולי כי כבר יש לי ניסיון בתעשייה, ואני כבר יודעת על עצמי למה אני זקוקה, ומה מעניין אותי, ובאיזה קונסטלציה אני רוצה לעבוד. אולי מחברים או מאנשים אחרים. אולי גם השאלות האלה שנדבר עליהן בפרק הזה, יעוררו את המחשבה. ובכל מקרה, לפני שהולכים לחפש עבודה, יש עליו מקדים שרוב האנשים שאני ראיתי מדלגים עליו, או לא יודעים שכדאי לעשות אותו. אבל חיפוש עבודה מתחיל בלהפיין את משרד חלומותינו. איך אנחנו רוצים שהמשרה הזאת תראה? אז כשאני מאפיינת את משרד חלומותי, אני שואלת את עצמי כל מיני שאלות. לדוגמה, באיזה גודל של חברה מתאים לי לעבוד? חברה גדולה? חברה קטנה? מה השלב ההתפתחותי של החברה? האם זה קורפורייט? האם זה סטארט-אפ בימיו הראשונים, אני מצטרפת להיות העובדת החמישית, או שרק עובדת מספר 40 והלאה, זה משהו שאני מרגישה בו יותר בבית? האם יש עולמות תוכן מסוימים שיותר מסקרנים אותי, יותר מעניינים אותי, או כאלה שכבר משעממים אותי, ואני לא יכולה לשמוע עליהם יותר? באיזה אזורים גיאוגרפיים אני רוצה לעבוד? האם חשוב לי לעבוד גם מהבית, ושמקום עבודה יאפשר היברידיות? אני יכולה להגיד לכם שזה אחד הפרמטרים הכי הכי חשובים לאנשים היום. בעיניי זה גם מעיד על גמישות, ועל אוטונומיה ועוד, על הרבה מאוד דברים בתרבות הארגונית של מקום עבודה, מקומות העבודה שלא מאפשרים עבודה היברידית, אלא אם זה מסיבות ביטחוניות או סיבות כאלה שאי אפשר, מבחינתי זה נו גו, אבל זה מאוד מאוד סובייקטיבי. איזה סוגים של תפקידים אני רוצה לעשות? אולי יש תפקיד ספציפי, שזאת משרד חלומותיי, וזה הדבר היחיד שאני מוכנה לשמוע עליו. לאיזה שכר אני מצפה? אז כל המאפיינים האלה, ובטח יש עוד מאפיינים, הם המאפיינים של משרד חלומותיי. הדבר הזה שאני רוצה להשיג. יש המון פרמטרים לחשוב עליהם, וההגדרה הזאת היא הגדרה אופטימלית. כשאנחנו נפגוש את המציאות בדרך כלל, זה לא יהיה בול מה שחיפשנו, ועדיין הצ'קליסט הזה הוא מאוד חשוב, כי בתהליך אנחנו נפגוש המון המון אפשרויות, והצ'קליסט הזה יהיה האוגן שלנו, כשנתלבט בין כל מיני מקומות. אנחנו כל פעם נוכל לחזור לרשימה הזאת, ולראות איך אנחנו מרגישים, איפה החוויה הזאת נמצאת אל מול מה שאנחנו מאכלים לעצמנו. על מה אנחנו מוכנים להתפשר, ועל מה ממש לא. אז יצאנו לדרך, ויש לנו תמונה של מה שאנחנו מחפשים. איזה שאלות אנחנו יכולים לשאול, כדי לבדוק את ההתאמה הממש חשובה הזאת? אז יש שלושה תחומים של שאלות. שאלות על החברה והתרבות הארגונית, שאלות על המנהל, ושאלות על התפקיד וסביבת העבודה. ובפרק הזה אני רוצה שנדבר על החברה והתרבות הארגונית, בפרק הבא נדבר על המנהל, התפקיד וסביבת העבודה. שני דברים חשובים על השאלות, לפני שאנחנו צוללים לכל אחד מהתחומים. אז הדבר הראשון הוא שתהליך הרעיונות כולל כמה שלבים, ובתוכם אנחנו נשלף את השאלות. על השאלות שלנו אנחנו נקבל מענה בהדרגה, זה גם דורש מחקר מאיתנו. ואני מזמינה אתכם לחשוב איזה שאלות מתאימות ונכונות עבורכם, ואיך לשלב אותן בצורה חכמה, וממש לשזור אותן בתוך השיחה, בשלבים השונים של הרעיון. אל תפציצו מרען אחד בתהליך עם כל השאלות, זה לא יעבוד. צריך ממש לעשות את זה בטעם. הדבר השני, הוא שלמנהלים אומנות שאילת השאלות הזאת, היא ממש קריטית. משום שכשמנהלים מתחילים לעבוד במקום עבודה, הם מייצגים את ההנהלה בפני העובדים, ואת החברה בפני העובדים. אז חלק מהשאלות שנדבר עליהן, יהיו רלוונטיות רק למנהלים, אבל רובן רלוונטיות לכולם. אז אני מתחילה בשאלות על החברה. שאלות על החברה, הן שאלות קצת יותר טכניות. ואני מדלגת על המידע, שאנחנו יכולים כולנו למצוא באינטרנט, כמו תחום העיסוק של החברה, וזה כולל את ה… אתם יודעים, את המחקר הראשוני, שנעשה בכל מקרה על החברה. אני רוצה לדבר על השאלות, שכדי לענות עליהן, צריך קצת יותר מידע פנימי. אז שאלות כאלה, לדוגמה, הם, כשמדברים לדוגמה על מימון, כמה כסף עוזרם לחברה, וכמה רנווי יש לחברה, לפני שהיא תצטרך לעשות סיבוב נוסף, זה כמובן רלוונטי לסטארט-אפים. מי משקיע בחברה? זה קרנות און סיכון גדולות, קטנות, אין ישראליות, אין בינלאומיות. החברה היא חברה ישראלית, היא חברה אמריקאית. איפה יושבת ההנהלה של החברה? ההנהלה של החברה היא כולה ישראלית, או שחלק ממנה באירופה, או חלק ממנה בארצות הברית, כל הדברים האלה מאוד משפיעים על החברה. מה היתרון של החברה בנופת החרוטי? מי הם המתחרים של החברה? איך נראית הסביבה העסקית? איך נראה השוק שבו החברה פועלת? מהם האתגרים שהחברה עומדת בפניהם? בעתיד הקרוב, בחצי שנה הקרובה, וקצת גם יותר קדימה. מי הפאונדרים של החברה? מה אני מאמין שלהם? איך הקשר שלהם והיחסים שלהם עם העובדים? האם הם מעורבים ביום-יום של החברה? הם עובדי חברה? או שהם כבר לקחו צעד אחורה? זה גם נורא תלוי בשלב ההתפתחותי של החברה. האם זה הסטארט הפראשון שלהם, או שכבר יש להם ניסיון? אז השאלות האלה עוזרות לנו לקבל תמונה כללית, על החברה, היישות הזאת של החברה, וקצת על השוק שלה, וקצת על הפאונדרים שלה. והנה, בואו נגיע לדבר על הדברים שחשובים באמת, התרבות הארגונית של החברה. אז כשאנחנו מחפשים מקום ועודה חדש, אנחנו מחפשים מקום שנוכל להביא בו את עצמנו לידי ביטוי. תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר. פיטר דרוקר, שהיה אבי תורת הניהול המודרנית, אמר את זה, ואחרי הרבה שנים של ניהול בהייטק, אני ממש ממש מסכימה איתו. מה זה בעצם אומר? זה אומר שהתרבות הארגונית במקום ועבודה קובעת הכול. התרבות הארגונית זה לא הערכים שתלויים במטבח, שהם דרך אגב כמעט זהים בכל החברות, אלא הדרך שבה הדברים מתנהלים בשטח, ביום יום, ההתנהגות של האנשים בחברה. כולם משפיעים על התרבות הארגונית, אבל מי שהכי משפיע עליה הם חברי ההנהלה. וכדי שאנחנו נוכל להרגיש טוב במקום ועבודה, אנחנו רוצים להרגיש שייכים. אנחנו רוצים להרגיש מחוברים אל משהו שגדול מאיתנו, שיהיה לנו אתגר, שיהיה לנו ענין, שתהיה לנו השפעה, שנוכל לגדול ויהיה לנו אופק. שהיחסים יהיו טובים, ולא נתעסק בשטויות, אלא באמת נוכל לעסוק בדברים שאנחנו אוהבים ורוצים לעסוק בהם, ולקדם אותם. שתהיה תחושה של ביחד, שנוכל לקבל גם הכרה וגם הוכרה על מה שאנחנו עושים, שתהיה משמעות למה שאנחנו עושים, ושנרגיש טוב לקום בכל יום ראשון בבוקר לשבוע חדש בעבודה. אז התרבות הארגונית קובעת את תהליך קבלת ההחלטות, האם זה נעשה בהתייעצות או בהנחתות, מי שותף לתהליך הזה? כמה סיכון מותר לנו לקחת? היא עונה על המון המון שאלות שנוגעות ליומיום של כל אחד מאיתנו. מה מידת הביטחון הפסיכולוגי שלנו במקום העבודה? זאת אומרת, כמה כל אחד מאיתנו ירגיש בנוח לשאול שאלות מטופשות גם בפעם החמישית? האם אנחנו נרגיש בנוח להודות בטעות? או שאנחנו נדע שברגע שנגיד משהו לא במקום יצלבו אותנו וישפילו אותנו? כמה אנחנו נאפשר לעצמנו להיות עצמנו במקום העבודה? היבטים נוספים של תרבות ארגונית נוגעים לדרכי התקשורת. איך אנשים מדברים אחד לשני? כמה שיתוף פעולה ועזרה הדדית יש? לעומת החרות, לדוגמה, מי הכי חכם? איזו אווירה מרגישים כשנכנסים למקום? אז תרבות ארגונית זה נושא מורכב, וכשמסתכלים מבחוץ על ארגון לא קל להבין את התרבות הארגונית האמיתית. כי היכולת של ארגונים לגייס עובדים תלויה בחלון הרעבה שלהם. ולפעמים הוא שונה ממה שמתנהל בפנים, ולפעמים גם לא. אז איך הניקי מועמדת יכולה לברר מהי התרבות הארגונית האמיתית של החברה? הדרך הכי טובה היא להכיר מישהו מבפנים, מישהו שעובד שם עכשיו או מישהו שעבד שם בעבר, מישהו שמכיר את הארגון, ועדיף מישהו שקרוב למחלקה או למקום בארגון שאני מתראיינת אליה. כמה שהקשר הזה יהיה יותר קרוב ותוכלו לשאול יותר שאלות, יהיה לכם יותר קל להעריך מה קורה שם באמת. וגם אם זה לאורך זמן, גם לזה יש תפקיד. אנחנו תמיד נזכור שאנשים שאנחנו מדברים איתם, הם מדברים את עצמם, הם מדברים את החוויה ואת תפיסת העולם שלהם ואת הפרשנות שלהם. אז כדאי לבקש דוגמאות לסיפורים שהם מספרים ולדברים שהם אומרים. עוד אני מציעה בתהליך עצמו לא לוותר על ריאיון פיזי במקום העבודה. להקפיד להגיע עשר דקות או רבע שעה לפני הריאיון, לשבת באזור ציבורי ולהתבונן על הדינמיקה בין האנשים, ממש להיות קצת זבוב על הקיר, להרגיש את האווירה, להעריך האם היא מתוחה או נעימה, איך אנשים פונים ומדברים אחד לשני. יש המון המון מידע שאפשר ללמוד ולספוג, ובעיקר תחושת בטן. מלהיות שם אפילו במשך כמה דקות. ומשהו נוסף שמאוד כדאי לשים לב אליו בתהליך, זה לא רק התשובות הקונקרטיות שאתם מקבלים, זה גם איך עונים לכם. האם זה נעשה בפתיחות, בעריכות, בנועם? האם שואלים אתכם אם יש לכם עוד שאלות? או שאתם מרגישים שהם מתקתקים אתכם ומספקים לכם תשובות לקוניות ורוצים לסיים את הדבר הזה. אז הנה, אני צוללת לרשימת השאלות שאנחנו יכולים לשאול כדי לברר על התרבות הארגונית של החברה. אז אחת השאלות הראשונות שאני מנסה לברר היא כמה נשים יש בחברה? כמה נשים יש בהנהלה? כמה נשים יש בפיתוח? למה אני שואלת את זה? זה נוגע לגיוון והחלה. בעיניי זה נוגע לחוסן של החברה וזה נושא רחב שאולי אני אקליט עליו פרק שלם, אבל בינתיים אני אגיד שחברה שב-2023 לא מעסיקה נשים או אוכלוסיות אחרות בביתת ייצוג, מבחינתי זה דגל אדום. זאת לא שאלה טכנית, זאת ממש שאלה מהותית. ואחרי שזכיתי לעבוד בחברות שהיו בה גם יהודים וערבים וגם צעירים ומבוגרים, והיו בה נשים גם בתפקידי ניהול ויותר נשים מהמקובל בתפקידים כאלה, אני יכולה לומר שיש לזה השפעה מכרעת וחד משמעית על יכולת ההכלה, על הסובלנות, על הפתיחות, גם על היצירתיות והחדשנות, כי הכל בעצם הושפע מריבוי של תפיסות עולם במקום העבודה. אז זה אחד הדברים הראשונים שאני מנסה לברר. השאלה השנייה שאני מנסה לבדוק היא איזה רוטינות ניהוליות יש בחברה? האם כולם עושים אחד על אחד? האם יש ישיבות צוות? כל כמה זמן זה קורה? כל כמה זמן מתגיימת פגישת חברה? כל כמה זמן המנכל או דמות בכירה מדברת עם שאר האנשים בחברה ופותחת את המקום לשאלות? האם בחברה הזאת חוגגים הצלחות? איזה רוטינות יש לנו בתוך החברה? רוטינות, דברים שחוזרים על עצמם, שעוזרים לכולנו להיות בתוך שגרה ארגונית. שאלה נוספת שאני שואלת היא על שקיפות, האם מנהלים? הנה זאת שאלה שהיא רלוונטית למנהלים. האם כראש צוות אני אחסופה לסחר של העובדים שלי? האם העובדים חשופים למספרים של החברה? מה זה המספרים של החברה? זה המספרים של המחירות, זה הייעדים שאנחנו שימים לעצמנו, זה לפעמים מהפסידים. האם החברה חושפת את המספרים האלה בפני העובדים? אם כן, איך הדבר הזה נעשה? זה נעשה ללוח גדול איזה פלזמה ענקית.

כזאת בכניסה לחברה, או במקום אחר, או שזה יותר נסתר, או שבכלל אין גישה לדבר הזה ואין בכלל שקיפות. שאלות נוספות שאני שואלת הן בנוגע להתפתחות וגרוס מיינדסט, איך החברה משקיעה בהתפתחות האישית של העובדים, כמה היא מעודדת למידה, כמה היא מעודדת ללכת לכנסים, תהליכי מנטורינג, האם יש תהליך מנטורינג בתוך הארגון, האם יש קורסים, האם יש תקציב למידה, תקציב אישי, שכל אחד יכול לעשות איתו מה שמתאים לו, האם נהוג לקדם אנשים בתוך החברה, האם נהוג לנייד אנשים לתפקידים אחרים, נגיד שהייתי מנהלת פיתוח ועכשיו אני רוצה לעבור לתפקיד ליד, לתפקיד של פרודקט, האם מעודדים את הדבר הזה בתוך החברה, האם זה אפשרי? עוד שאלה מאוד מאוד חשובה היא מה הריטנשן הממוצע של אנשים בחברה, כמה זמן אנשים בממוצע מועסקים בחברה? גם תהליך הגיוס מעיד על התרבות הארגונית, האם מכבדים את הזמן שלכם כי הם מועמדים לקראת הרעיונות? האם מציעים לכם לפגוש את חברי הצוות או אנשים אחרים מהחברה כדי להעמיק את ההתרשמות שלכם מהארגון? האם קיבלתם הנחיות או מידע לקראת השלבים השונים בתהליך כדי שתוכלו להתכונן? התרבות הארגונית היא רכיב קריטי, אבל הוא גם רכיב מאוד מורכב להערכה. את ההתנהגות בפועל של אנשים בחברה אנחנו נוכל לחוות רק כשאני אהיה חלק ממנה. ועדיין השאלות האלה יכולות לעזור לנו לבסס את תחושת הבטן שלנו. אז בפרק הזה דיברנו על התפקיד והאחריות שלנו בתהליך חיפוש העבודה, והצעתי להתחיל מלאפיין את התהליך הזה במשרד חלומותינו כדי שנמצא משהו שיקרוב לזה. ודיברנו על השאלות שכדאי לנו לשאול על החברה ואיך נוכל להעריך את התרבות הארגונית על אף שזה באמת לא פשוט. בפרק הבא נדבר על השאלות שנשאל את המנהל המגייס, על התפקיד, עליו, על סביבת העבודה, וניצול אל השאלות החשובות באמת שנוגעות ליום יום שלנו בחברה. תודה שהקדשתם את הזמן להזין לפרק הזה. אני אשמח לדעת מה חשבתם. מוזמנים לכתוב לי וליצור קשר בכל אחת מהמדיות בתיאור של הפודקאסט. ואם אהבתם, מוזמנים לשתף את מי שהפרק הזה יכול לעזור לה או לא להנהיג את החיים שלהם להצלחה ולחיים טובים ומאוזנים יותר. נתראה בפרק הבא.