From Manager
To Leader

פרק 66 – בינה מלאכותית למנהלים: איך לשלב AI בעבודה בלי להיבלע בפומו, עם שרית אברבוך אליה

על הפרק

איך AI יכול להיות שותף פרודוקטיבי בשגרת העבודה מנהלים ומנהלות? דיברתי עם שרית אברבוך אליה שמלווה ארגונים בתהליכי הטמעה של AI, על איך אפשר להפסיק לפחד מהפוטנציאל של הטכנולוגיה הזו ולהתחיל להשתמש בה כדי לשדרג את העבודה היומיומית. בין אם זה כדי לייעל שיחות פידבק, להוריד עומס אדמיניסטרטיבי או פשוט להתפקס על הכלים שיעשו לכם את החיים קלים יותר – הAI כאן כדי להישאר, ואתם לא צריכים לדעת הכל, אלא פשוט לבחור את הכלים שמתאימים לכם. אז אם אתם מנהלים שרוצים לדעת איך לעשות את זה בקלות ובפרקטיקה, הפרק הזה הוא בדיוק מה שאתם צריכים.


למי מתאים הפרק? מנהלות ומנהלים בהייטק ובארגונים שרוצים להבין איך לשלב בינה מלאכותית למנהלים בעבודה היומיומית בלי להיבלע בהצפת הכלים. הפרק מתאים במיוחד למי שמרגיש FOMO סביב AI, לא בטוח מאיפה להתחיל, ומחפש גישה מפוקסת ומעשית לשדרוג הפרודוקטיביות.

תובנות מרכזיות

  • בינה מלאכותית למנהלים היא לא עניין של להכיר כל כלי חדש, אלא של מיקוד בארבעה עד שישה כלים רלוונטיים שמשפרים את הפרודוקטיביות בפועל
  • המרחק בין הכרת AI לאימוץ אמיתי שלו בתהליכי עבודה עדיין ענק: כ-98% מהאנשים מכירים את הטכנולוגיה, אבל רובם לא משלבים אותה בשגרה
  • הפומו סביב AI הוא מלכודת: לרדוף אחרי כל כלי וכל מודל חדש זה כמו לרדוף אחרי רוחות רפאים, במקום זה כדאי להתמקד במה שמקדם את המטרות האישיות
  • גם מומחי AI לא שולטים בכל העולמות: שרית אברבוך אליה עצמה בחרה להתמקד בעולם הטקסטואלי ולזנוח עולמות קריאייטיב שאינם הפורטה שלה
  • המפתח לאימוץ מוצלח הוא סלקציה מודעת: להחליט איזה עולם תוכן רלוונטי (טקסט, תמונות, וידאו, אודיו) ולהעמיק בכלי אחד ורסטילי במקום לרוץ בין עשרות כלים

שאלות נפוצות

מה זה בינה מלאכותית למנהלים ולמה זה רלוונטי היום?

בינה מלאכותית למנהלים מתייחסת לשימוש בכלי AI כמכפילי כוח בתהליכי עבודה ניהוליים. הרלוונטיות גבוהה במיוחד כי כמעט כל המנהלים כבר מכירים את הטכנולוגיה, אך האימוץ בפועל עדיין נמוך. מנהלים שכן משתמשים ב-AI מדווחים על שיפור משמעותי בפרודוקטיביות. הכלים מאפשרים לייעל תהליכים טקסטואליים, קבלת החלטות, הכנת מצגות, ניתוח נתונים ועוד. הנקודה המרכזית היא שלא צריך להכיר כל כלי שנולד, אלא לבחור ארבעה עד שישה כלים שרלוונטיים לעולם התוכן שלנו ולהעמיק בהם. הגישה הנכונה היא להתייחס ל-AI כשותף עבודה שמשלים את היכולות הניהוליות, לא כתחליף לחשיבה ולשיקול הדעת האנושי.

איך מנהלים מתגברים על הפומו של AI?

ההתגברות על הפומו מתחילה בהחלטה מודעת להתמקד ולא לרדוף אחרי כל כלי חדש. כל עשר דקות נולדים כלים חדשים, ויש כבר למעלה משלושים אלף כלי AI באגרגטורים כמו There is an AI for That, עם צמיחה של מאה אלף כלים בחודש. לרדוף אחרי כולם זה כמו לרדוף אחרי רוחות רפאים. במקום זה, כדאי להתחיל כל יום ושבוע מהשאלה: מה הכי טוב אני צריך לעשות היום, ובמה אני רוצה להשקיע את האנרגיה? אם יצירת וידאו היא לא חלק מהתפקיד, אין סיבה להשקיע בלמידת כלי וידאו רק בגלל שזה מרשים. המפתח הוא סלקציה: לבחור עולם תוכן אחד, להעמיק בו, ולהשתמש בכלי AI שמשרתים את המטרות האישיות והמקצועיות.

כמה כלי AI מנהל צריך באמת להכיר?

ההמלצה היא להתמקד בארבעה עד שישה כלי AI שרלוונטיים לתפקיד הספציפי. אין צורך להכיר כל מודל, כל פיצ'ר וכל כלי חדש שיוצא. גם מומחי AI שעוסקים בתחום מקצועית לא שולטים בכל העולמות: שרית אברבוך אליה, שמלווה ארגונים בהטמעת AI, בחרה להתמקד בעולם הטקסטואלי ולזנוח עולמות קריאייטיב כמו עיצוב ווידאו. היום המודלים הם ורסטיליים מאוד, מה שמאפשר להעמיק בכלי אחד ולקבל ממנו ערך רב. הגישה המומלצת: קודם להחליט איזה עולם תוכן רלוונטי, טקסט, תמונות, אודיו או וידאו, ואז לבחור את הכלים הטובים ביותר בתחום הזה ולהתמקד בהם.

למה יש פער כל כך גדול בין הכרת AI לבין אימוץ בפועל?

הפער נובע ממספר גורמים שפוגשים מנהלים בשטח. ראשית, ספקנות כלפי הטכנולוגיה ותחושה שהיא עדיין לא בשלה מספיק. שנית, חשש מפיטורים, כשמנהלים חוששים שה-AI יחליף אותם או את העובדים שלהם. שלישית, חששות מסוגיות אתיות הקשורות לפרטיות, הטיות ואמינות. רביעית, חוסר ידע פרקטי: מנהלים מבינים את העוצמה של AI אבל לא יודעים איך להטמיע שינוי בתהליכי עבודה קיימים. ולבסוף, ההצפה עצמה מרתיעה: כשיש עשרות אלפי כלים והכול משתנה בקצב מטורף, קל להגיד אני לא מבין כלום ואני לא עושה כלום. הדרך לגשר על הפער היא התחלה קטנה וממוקדת, עם כלים ספציפיים שמשרתים צרכים אמיתיים.

איך בוחרים באיזה תחום של AI להתמקד?

הבחירה מתחילה בשאלה פשוטה: מה מקדם אותי אל עבר המטרות שלי? עולם ה-AI מתחלק למספר תחומים מרכזיים, טקסט, תמונות, וידאו ואודיו, וכל מנהל צריך לשאול את עצמו מה הכי רלוונטי לתפקיד שלו. מי שעוסק בניהול צוותים ותהליכי עבודה ירוויח הכי הרבה מכלי טקסטואליים. מי שעוסק בשיווק אולי יתמקד בתמונות ווידאו. הנקודה המרכזית היא שלא צריך לכסות הכול. גם מי שעוסק מקצועית ב-AI בוחר התמחות. חשוב להתחיל כל בוקר, שבוע וחודש מהשאלה מה הכי חשוב, ולהשקיע את האנרגיה שם. ליצור וידאו מרשים זה נחמד, אבל אם זה לא חלק מהתפקיד, עדיף לשים את המשאבים במקום אחר.

מה ההבדל בין מנהלים שמצליחים לאמץ AI לבין אלה שנתקעים?

מנהלים שמצליחים לאמץ בינה מלאכותית למנהלים רואים בטכנולוגיה מכפיל כוח ולא איום. הם ניגשים לזה עם זהירות אופטימית: מבינים את הפוטנציאל אבל לא מנסים לאמץ הכול בבת אחת. הם מתחילים קטן, בוחרים כלים ספציפיים, ומשלבים אותם בשגרת העבודה היומיומית עד שזה הופך לטבעי. מנהלים שנתקעים בדרך כלל נופלים לאחת משתי קיצוניות: או שהם מנסים להכיר כל כלי חדש ומגיעים לשחיקה ותסכול, או שהם מסתגרים ואומרים זה לא בשבילי. הגישה המאוזנת היא לא לשאול אם אני ממצה את כל הפוטנציאל של AI, אלא לשאול איך אני הופך את זה לאחד הכלים האפקטיביים ביותר בחיים שלי. ההתמקדות בפרודוקטיביות ובתוצאות היא מה שמבדיל בין אימוץ מוצלח לבין רדיפה עיוורת.

האם כדאי ללמד ילדים להשתמש בכלי AI?

כן, ומוקדם ככל האפשר. אחת הנקודות שעולות בפרק היא שילדים צריכים ללמוד להשתמש בכלי AI כחלק מההכנה שלהם לחיים. שרית אברבוך אליה מספרת שהיא לא מרשה לבנות שלה לעשות שיעורי בית בלי כלי AI כבר זמן רב, למרות שבבית הספר זה לא תמיד מתקבל יפה. הגישה היא שתפקיד ההורים הוא להכין את הילדים לעולם שבו AI הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. זה לא אומר לתת ל-AI לעשות את העבודה במקומם, אלא ללמד אותם לעבוד עם הכלים בצורה חכמה, ביקורתית ואפקטיבית. המסר החשוב הוא שהמציאות כבר השתנתה, ומי שמכין את הדור הבא לעבוד עם טכנולוגיה זו נותן להם יתרון משמעותי.

האם AI יחליף מנהלים בעתיד הקרוב?

השאלה הזו עולה בכל פורום ניהולי בישראל, ותשובתה מורכבת. מחקרים של McKinsey ו-World Economic Forum מראים שתפקידי ניהול בינוני הם בין הפגיעים ביותר, לא כי AI מחליף מנהיגות, אלא כי הוא מחליף משימות ניהוליות ספציפיות: דיווחים, מעקב ביצועים, תיעדוף משימות. מנהלים שממשיכים לעשות רק את מה שAI יכול לעשות נמצאים בסיכון. מנהלים שמתמקדים בשיפוט, בנייה פסיכולוגית, חיבור בין אנשים ופיתוח אסטרטגי, דווקא מתחזקים. הדאטה מארגוני הייטק בישראל ב-2025 מצביע על כך שהשכר הממוצע של מנהלים שמשתמשים ב-AI עולה, לא יורד. הסיכון האמיתי אינו AI, אלא מנהל שלא מסתגל.

אילו משימות ניהוליות שוות הכי הרבה זמן לאוטומציה עם AI?

לפי סקרים של מנהלי הייטק ישראלים ב-LinkedIn ובפורומים מקצועיים, חמש המשימות עם ה-ROI הגבוה ביותר הן: כתיבת עדכוני סטטוס ותיעוד פגישות, שחוסכת 3-5 שעות בשבוע; הכנת one-on-ones ומעקב action items; ניתוח משוב עובדים וסיכום סקרי אקלים; כתיבת job descriptions ומסמכי גיוס; ואיסוף חומרים לפני פגישות אסטרטגיות. הכלים הנפוצים: ChatGPT ו-Claude לכתיבה וניתוח, Otter.ai ו-Fireflies לתמלול פגישות, Notion AI לתיעוד. הנקודה הקריטית שמנהלים מדווחים עליה: לא מדובר בחיסכון של דקות, מדובר בשחרור קוגניטיבי שמאפשר להם להיות נוכחים יותר עם הצוות.

איך מתחילים להטמיע AI בצוות כשחלק מהעובדים מתנגדים או חוששים?

ההתנגדות לרוב אינה ל-AI עצמו, היא לאובדן שליטה, לשינוי שנכפה, ולחשש מלהיראות לא מוכשר. מחקרי שינוי ארגוני מראים שהגישה הנכונה היא bottom-up: מזהים מוקדמי-אימוץ טבעיים בצוות, נותנים להם מרחב להתנסות ולדווח, ומבנים קייס-סטאדי פנימי. הטמעה מוצלחת בהייטק ישראלי מתרחשת כשהמנהל מוביל בגלוי, מדגים שימוש בפגישה, מדבר על הטעויות שלו עם הכלים, ויוצר פרמיסה של אנחנו לומדים יחד. מה שלא עובד: חזרה על חייבים לאמץ בלי לפתות בערך. כל עובד צריך לראות איך זה משרת אותו אישית, לא את הצוות באופן מופשט.

מה מנהל בהייטק באמת צריך ללמוד על AI, ומאיפה מתחילים?

Prompt Engineering כמקצוע שייך למפתחים ומדעני נתונים. מנהלים לא צריכים ללמוד אותו. מה שמנהלים כן צריכים הוא מה שמכונה Prompt Thinking, היכולת להגדיר בבירור מה הם רוצים, לאיזה קהל, באיזה פורמט, ועם אילו מגבלות. זה בדיוק מה שמנהל טוב עושה ממילא עם אנשיו. המנהלים שמשיגים תוצאות טובות ביותר עם AI הם לרוב אלה שמצטיינים בחשיבה מובנית, לא אלה שלמדו טכניקות מתקדמות. קורס AI מעשי למנהל הייטק צריך להימשך לא יותר מ-4 שעות, להתמקד ב-3-4 כלים ספציפיים לתפקיד, ולסיים עם workflow אחד שמיד ניתן ליישום.

מקורות נוספים

נהניתם מהפרק?

עקבו אחרי לעוד תוכן על מנהיגות והתפתחות בהייטק

תמלול מלא

היי, אתם מאזינים לפודקאסט From Manager to Leader, הפודקאסט למנהלים שרוצים לעשות את קפיצת המדרגה, אל הובלת החיים, הקריירה ואנשים שלהם להצלחה והגשמה בעזרת כלים מעולמות הפיתוח, הפסיכולוגיה והתודעה. אני טוני ערד פליק, מונחת הפודקאסט הזה, מנטורית ומלווה מנהלים, מנהלת פיתוח בכירה עם ניסיון של למעלה משני עשורים בהייטק, מרצה ומונחת קבוצות של מכון אדלר ובעיקר סקרנית ולמדנית נצחית. אם אתם מנהלים שרוצים להתקדם, להשפיע ולייצר הצלחות, וגם לחיות את החיים האלה בטוב, למצוא את האיזון וליהנות מהדרך, הגעתם למקום הנכון.

טוני ערד פליק: היי מנהלים ומנהלות יקרות, אנחנו בפרק חדש של From Manager to Leader, ואיך אפשר לא להתייחס לאיי-איי בתקופה המטורפת שאנחנו נמצאים בה? נמצאים ונמצאות. אז לפרק המיוחד הזה על איי-איי למנהלים, הזמנתי את שרית אברבוך אליה, שרית מחברת איי-איי לתהליכי עבודה, והיא מלווה ארגונים וחברות בהתמאה של איי-איי בצביבת העבודה, והיא מלווה הרבה מנהלים ומנהלות, ולגמרי יכולה לעזור אנו להתמודד גם עם הפומו וגם עם הפרקטיקה של הדבר הזה, שכדאי שנכניס את זה עמוק לחיים שלנו, כי אלה החיים. איי, שרית, איזה כיף שאת פה.

שרית אברבוך אליה: איזה כיף שאני פה, ממש. איי, תונוש, מותר לי לקרוא לך תונוש במקום תוני?

טוני ערד פליק: מותר לך מה שאתה רוצה, ואיזה כיף חיכינו לפרק הזה.

שרית אברבוך אליה: לגמרי חיכינו, זה אומר שלדברים טובים מחכים. נכון, נכון, איזה כיף, איזה כיף.

איך מתמודדים עם הפומו של AI בלי להיבלע?

טוני ערד פליק: זה פוגש מנהלים איי-איי במקום, כאילו, קצת תופס אותנו בביצים, סליחה, שאני מתחילה ככה, זה מורכב, זאת אומרת, יש את מי שמצד אחד כבר אימת את זה, והולך על זה, וברור שזה חלק מהחיים, ויש את מי שמת מפחד.

שרית אברבוך אליה: לגמרי, כמו שאת אומרת, אני פוגשת את זה גם בשטח. יש כאלה שזה פוגש אותם, הייתי אומרת, בשילוב. בשילוב בין התרקשות מהפוטנציאל, לבין חשש עד כדי חרדה, משינוי קיצוני בתהליכים, בדרך שהם עובדים, רגילים לנהל. אני גם מרגישה שאלה שכן מאמינים בזה, עדיין ככה מתמודדים עם זה בזהירות כזה, ואולי חלק בזהירות אופטימית וחלק לא. כי למעשה, אני רואה שכולם מכירים, בואי, 98% מהאנשים כבר מכירים מה זה איי-איי ומה זה כלי איי-איי, אבל המרחק בין להכיר לבין תכלס, לאמץ את זה ולשלב את זה בתהליכי עבודה, המרחק הוא ענק, כלומר האימוץ הוא הרבה יותר נמוך.

למה האימוץ של AI עדיין נמוך?

שרית אברבוך אליה: למה? כי יש ספקנים, ספקני איי-איי, יש כאלה שפוחדים מפיתורים, יש כאלה שפוחדים מסוגיות אתיות, יש כאלה שמבינים את העוצמה, אבל לא יודעים איך להטמיע את השינוי, ועוד ועוד ועוד. אבל צריך לזכור, זה שבסוף יש כאלה שכן רואים בטכנולוגיה מכפיל כוח. אני פוגשת גם וגם, אני פוגשת בסדנאות למנהלים, גם מנהלים שמשתמשים באיי-איי, באמת ברמה הפרקטית היומיומית, והם מעידים שזה מאוד משפר את הפרודוקטיביות שלהם.

טוני ערד פליק: אני אספר על עצמי שאין יום שאני לא משתמשת בכלים שאיי-איי, זה ברור שזה חלק מהחיים, זה גם חלק מהחיים של הבנות שלי שהן מתבוגרות, ואני לא מרשה להן לעשות יותר שיעורי בית כבר הרבה זמן, בלי הדברים האלה, על אף שבבית הספר זה לא תמיד מתקבל יפה, אבל התפקיד שלי הוא להכין אותם לחיים.

איך לא להיות מומחי AI אבל עדיין להצליח?

שרית אברבוך אליה: חן משמעית. את יודעת, הבוקר בדיוק היה איזה פוסט בלינקטין, על איזה שאלה, של האם אנחנו מממשים את הפוטנציאל של האיי-איי, ואני לא אוהבת את השאלה הזאת, כי אני חושבת שזה בדיוק מה שגורם לאנשים לפומו ולהסתגר, וללכת אלף צעדים אחורה ולהגיד, טוב, אז אני לא מבין כלום ואני לא עושה כלום ותעזבו אותי בשקט. כאילו אי אפשר לעמוד בפוטנציאל של הדבר הזה, אני חושבת שהשאלה צריכה להיות, איך אנחנו לוקחים את זה ומתיידדים עם זה, והופכים את זה לאחד הכלים הפרודוקטיביים, בדגש על פרודוקטיביות, בדגש על אפקטיביות של החיים שלנו. זאת אומרת, יש מיליון כלים כל הזמן, בעשר דקות האחרונות שאנחנו מקליטות כבר נולדו עוד כלים חדשים.

טוני ערד פליק: נכון, בדיוק אתמול עשיתי סדנה, שנקבעה שלושה חודשים מראש, זה היה ביום ראשון, והסוף שבוע היה סוער, וכל מה שעשיתי זה לפנות כמה שעות עוברות, כדי להספיק to catch up, כאילו עם כל ההתכונים, כי בכל זאת כשאני מעבירה סדנה, אז לי אין את הזכות לא להתעתקן בכל הדברים, אבל אפרופו, לי אין את הזכות, כי אני עוסקת בזה, אבל אני לא חושבת שטוני או כל מי שמאזין או מאזינה, צריכים להיות מותקנים בכל כלי, או כל מודל, או כל פיצ'ר שיוצא, כי אי אפשר לחיות ככה.

שרית אברבוך אליה: את יודעת, כשהתחלתי להרצות, אז יש כלי כזה שאני מספרת עליו הרבה, קוראים לו there is an AI for that, ובכלי הזה יש איזו אגרגטור של כל הכלים, אני בכלל ממליצה להשתמש פה, אז כשהייתי שמה שקף ממנו במצגת שלי, אז היו שם 500 כלים, והייתי אומרת, וואו, תראו איזה עושר. היום אם תיכנסו לזה, יש שם, נכון להקלטת שורות אלה, אז יש שם 30 אלף כלים. עכשיו זה גדל בקצב אקספוננציאלי, כאילו למעלה 100 אלף כלים בחודש. אז אני ממש חושבת שאנחנו לא יכולים, לא צריכים וצריכות, לדעת את כל הדברים. אני מאמינה מאוד בפוקוס והתמקדות.

טוני ערד פליק: ממש. אוקיי? זה הדרך להכיל את הדבר הזה.

שרית אברבוך אליה: אני מאוד אוהבת את המיינדסית הזה, ואני חושבת שאת יודעת, מצד אחד אפשר נורא נורא להתלהב מהתמונות הנורא יפות, ומהווידאויים המאמימים, ומהיצירתיות המדהימות. סבבה, הכול טוב. השאלה אם זה מחובר לחיים שלי ולצרכים שלי או לא. אנחנו בתקופה שאנחנו כל כך מוצפים, ואני אומרת, כשאנחנו לא בהצפה, כשאנחנו באמת לוקחים אוויר ונושמים רגע, אנחנו יכולים להתפקס במה שבאמת באמת חשוב, ומה שבאמת מקדם אותנו, אל עבר המטרות שלנו. אז אני מתחילה את השבוע שלי, את השבוע, את החודש וכל יום, ממחשבה של מה הכי טוב אני צריכה לעשות היום. זאת אומרת, במה אני רוצה להשקיע את האנרגיה שלי. וליצר וידאו, אם זה לא מה שאני עושה, אז אני לא אשקיע שם על אף הפורמו, כאילו, אני רגע אבוסט גם את הפורמו הזה, כי זה לרדוף אחרי רוחות רפאים.

איך לבחור את הכלים הנכונים בלי להשתגע?

טוני ערד פליק: לגמרי, ואפרופו, ואת, תוני, עוד את משתמשת בעולם הזה ובכלי AI, לטובת מקצוע אחר שלך. קחי אותי, אני, זה התחום שלי, נכון ללמד AI? זה למרות שזה התחום שלי, ולכאורה עושה רושם שאני אמורה להבין בכל הכלים, גם אני זנחתי עולמות תוכן מסוימים בכלי AI, כי אני מאוד מאמינה. במיקוד, בספציפיקציה, ברלוונטיות, ולהביא את עצמי במקום הכי טוב. והחלטתי, למשל, שאני לא מלמדת בי-דפינישן, עולמות של קריייטיב, את לא תראי אותי מסבירה לעומק, כמובן, ממעוף הציפור, כן, אבל את לא תראי אותי מלמדת סדנאות על מי ג'רני, סתם, כאילה עיצוב. כי זה לא הפורט שלי, הפורט שיש לי זה ללוות מנהלים, ללוות הנהלות, ללוות ארגונים בתהליכי עבודה שהם יותר טקסטואליים. ויש טובים ממני בעולמות אחרים.

שרית אברבוך אליה: וככה אני מזמינה מנהלים ומנהלות, קודם כל, לעשות איזושהי סלקציה, תיעדוף, ולהגיד, רגע, איזה עולם מעניין אותי? האם העולם של אודיו? האם העולם של וידאו? האם העולם של תמונות? או בכלל שלושת אלה לא רלוונטיים, ואני רוצה להתמקד בטקסט-טו-טקסט, לדוגמה, או בטקסט לעולמות אחרים. ותראו, כי היום המודלים הם כאילו נורא ורסטיליים. אז זה גם כבר לא להכיר עוד כלים, אפשר לעשות ההעמקה בכלי אחד, וזה עולם אומלואו. אז בקיצור, אני ממש אומרת, קחו ארבעה, שישה כלים, אם רגע את שאלת כזה, הזכרת את העניין של איך נתמודד עם הפומו ולא לרדוף אחרי עצמנו? אז פשוט להחליט על העולם תוכן, למשל, כמו שאמרתי, טקסט, בתוך העולם הזה לבחור ארבעה, שישה כלים, לא מעט מדי ולא המון, אוקיי? כי אני כן מאמינה בגם וגם, ולא באו-או, אני כן מאמינה שלכל כלי יש תשפיץ שלו, והאומנות היא לשזור את הכלים ביחד, אז כן, לקחת את האיקס כלים האלה, וללכת איתם לעומק.

טוני ערד פליק: מעולה.

איך משלבים AI בעבודה היומיומית של מנהלים?

טוני ערד פליק: בואי תספרי לנו רגע מתוך הניסיון שלך עם מנהלים ועם ארגונים, על באמת איך אנחנו כמנהלים, שקמים בבוקר בשביל להגיע לתוצאות של הארגון, בסופו של דבר, AI זה כלי עבודה, גם יחסים זה כלי עבודה, בסדר? בסוף הכלים האלה, הם כדי שאנחנו נוכל להגיע לתוצאות שאנחנו נמדדים על פיהם, ולהצליח בתפקיד שלנו. אז איזה יישומים את ראית בארגונים שאת מלווה, של דברים שהם באמת באמת מקרים שהם מאוד מאוד פרקטיים, ולקחו את AI ורתמו אותם אל המאמץ הזה, ובאמת יצרו משהו שהוא, שאי אפשר היה לייצר אותו אחרת באפקטיביות, בזמן, באיכות שעשו את זה.

איך ארגונים משתמשים ב-AI ברמה הארגונית?

שרית אברבוך אליה: כן, תראי, קודם כל אני אסתכל על השאלה שלך משתי זוויות. זווית אחת, יש את העולם של הפרודוקטיביות האישית. שאלה איך אני, שרית, אני, תוני, יכולה כעובדת, כמנהנת, לעשות את העבודה שלי יעילה יותר, פרודוקטיבית יותר, איחודית יותר, זה זווית אחת. ויש את הזווית שהיא קצת יותר ארגונית, שזה בעצם מדבר על תהליכי עבודה, מקצה לקצה, תהליכים שמורכבים משרשרת של פעולות, שגם שם יש הרמון עבודה ארגונית שצריכה לעשות. אז אם רגע נסתכל מזווית ארגונית, אז דבר ראשון, חשוב להתמקד בכלים שמביאים ערך ממשי לארגון, אוקיי? ההייפ הזה שדיברתו לא רלוונטי, כי יש מלא הייפ זמני ומלא פומו, הרבה פעמים זה רק רעשי רקע. אז קודם כל אנחנו צריכים להחליט על כלים ברמה הארגונית, שאנחנו עשינו בדיקה מעמיקה ואנחנו יודעים שיש איזה רו-איי, שההחזיר על ההשקעה מתאים לסטרטגיה הארגונית שלנו.

שרית אברבוך אליה: עכשיו את שאלת אותי, מה ארגונים כבר עושים? כלומר, איך זה פוגש את רצפות העבודה כבר? אז אני כבר רואה המון ארגונים שאחד מהקונסרנס הכי גדולים, זה הנושא של הבטחת מידע ופרטיות המידע. אז אני כבר רואה המון ארגונים שהטמיעו מסלולים… למשל, אם ניקח את שצ'יפ איטי אז אני רואה המון ארגונים שלקחו את מסלול טים, או את מסלול אנטרפריז, שזה המסלולים המובטחים, ואז כבר נותנים ממש לעובדים להשתמש בזה בלי פחד, לעלות נתונים ולנתח נתונים וכולי וכולי.

טוני ערד פליק: זה נורא נורא חשוב, כי אחד החששות הכי גדולים זה שכל מה שאני כותבת הופך להיות נחלת הכלל, נכון? ואם אני בתוך ארגון אז אני לא יכולה לעשות מה שבא לי ולכתוב הכול. והפתרון הזה הוא פתרון נורא נורא רלוונטי. הוא די זמין ודי גמיש ודי… ופשוט משום מה יש לא מעט של עדיין לא מכירים את זה.

שרית אברבוך אליה: לפעמים גם לא צריך לעשות מסלול אנטרפריז, שמצריך כמות סיטים גדולה, אלא מסלול טים זה שני מנויים ומעלה, ב-30 דולר לחודש, ואתה מאובטח.

טוני ערד פליק: אז הנה, זה משהו שאנחנו יכולים לעשות עבור עצמנו, אנחנו אפילו לא צריכים לחכות לארגון שיעשה את זה.

שרית אברבוך אליה: נכון, למרות שעדיין יש את הרגולציה, כי צריך להפריד בין הבטחת מידע לפרטיות המידע, אני לא רוצה להרחיב על זה מדי, עדיף שהארגון יסגל את זה.

טוני ערד פליק: נקודה מתוינת.

שרית אברבוך אליה: עבור העובדים שלו.

מה זה סוכנים אוטונומיים ואיך הם משנים את העבודה?

שרית אברבוך אליה: עוד דברים שאני רואה עליו דווקא, כי יש ארגונים שהם מייקרוסופטים, אז הם מיוקו פיילוט, יש ארגונים שהלכו על פלטפורמה שנקראת תשתית, שנקראת ג'ין, ואני חושבת שהרבה אנשים בעודם מתמודדים עם השאלה על ג'ן נרטיב ואיי אייס, זה מה שאת ואני כרגע מדברות על זה, שזה בעצם מהפכת הבינה המלאכותית המחוללת. תכל'ס בעודנו יושבות כאן במקליטות השיעורים האלה, הגל האמיתי כבר התחיל, ואני מדברת על גל של מהפכת האוטונומיה. חשוב לנו כמנהלים ומנהלות להכיר, שבעצם אנחנו אחרי המהפכה הדיגיטלית שיושב שם הנושא של ג'ן נרטיב ואיי, מהפכת האוטונומיה זה אומר שהארגונים החלו במרוץ להטמיע סוכנים, שהסוכנים הם סוכנים אוטונומיים, כלומר עצמאים ועושים פעולות מקצה לקצה, אני רואה ארגונים שכבר הכניסו את קו פיילוט סטודיו, שזה כלי מבית מייקרוסופט, אבל יש עוד המון פלטפורמות מוקרו איי ועוד דברים, ויש גם סוכנים ורטיקלים שהם לא פלטפורמות אלה שהם באות לתת פתרון ספציפי לישי בעיה של ארגון.

שרית אברבוך אליה: מה שאני רוצה להגיד, ראיתי יוסקייס מאוד מפורסם שהם הקימו סוכן אוטונומי, שכל פנייה של הכוח פוטנציאלי הסוכן מטפל בפנייה הזאת מקצה לקצה, מוצא את האיש מחירות, שולח לו מייל, מתאם את הפגישה, עושה פולאפ על תוצאות, כאילו מה סוכן מדם. ומקינזי דיווחו, זה היה עכשיו בכנס של מייקרוסופט, מסת ינדלע עמד על הבמה, וסיפר שמקינזי דיווחו על 90 אחוז קיצור בזמני טיפול, והפחתת עבודה של 30 אחוז באדמיניסטרציה. אז לשם ארגונים הולכים, ארגונים בעצם הולכים על התמאות של סוכנים.

טוני ערד פליק: כן, זה זמן טוב וולאגם להזכיר את ההרצאה הלא פחות ממדהימה של דני שרייבר מלמונייד. למונייד זאת חברת ביטוח, והרבה מאוד מהתהליכי הביטוח של החברה נעשים היום כבר על ידי סוכני AI, מההתחלה ועד הסוף. זאת אומרת, הערכת מקרי הביטוח, והערכת הפיצועים, והעברת הכספים, כל הדברים האלה כבר נעשים היום על ידי סוכני AI.

שרית אברבוך אליה: נכון, וראוי לציין שמצד אחד הם הגדילו את האפקטיביות, והגדילו את המחירות, והגדילו את צביעות הרצון. כלומר, אותה יעילות תפעולית שסיפרת, את מה שדניאל שרייבר מספר, גם צריך לראות את הזווית הזאת, שזה לא פגע בביזנס, להפך, הם גם מפחיתו את כמות כוח האדם. אנחנו יודעים שהארגונים מוציאים הכי הרבה כסף על שכר, זאת ההוצאה הכי גדולה.

איך אני כמנהל משתמש ב-AI ביום יום?

שרית אברבוך אליה: אבל רגע אני רוצה להחזיר את השיחה אלינו, את השיחה המנהלים ביום יום שלנו בארגונים.

טוני ערד פליק: נכון, כי אני קמה בבוקר ויש לי ארגון שאני מובילה, ואני רוצה לתת פידבק לאנשים שלי. ואני רוצה לשבת איתם בשיחות 1 על 1, שהשיחות האלה באמת יהיו אפקטיביות וטובות. ואני רוצה להיות מפוקסת. בתוך כל הפורמו, בתוך כל הצפה הזאת, בתוך כל התרפת הזאת, אני רוצה להיות מפוקסת כי אחרת אני לא צריך להגיע לתוצאות שאני רוצה להגיע להן. אז איך אני רותמת את כל הכלים האלה, או את הכלים הרלוונטיים, כדי באמת להיות מנהלת יותר טובה, כדי לעשות את התפקיד שלי יותר טוב.

איך להתכונן לשיחות משוב עם AI?

שרית אברבוך אליה: כן, גם פה אני אסתכל על השאלה שחמישה. שתי זוויות, זווית אחת זה כאילו העבודה הניהולית הרכה, שזה כל הוואן און וואנס, נכון, וכל הפידבק קש, שזה כאילו הניהול הבין-אישי, ויש גם את הניהול המקצועי. אז בואו נסתכל רגע אפילו על ההיבטים הרכים יותר, שהם הרבה יותר מזוהים ככה איתך. אז כמו שאת אמרת, אני אקח את הביטוי שלך, אמרת, ה-AI הוא מוכפיל כוח, שתינו מסכימות על זה, וקחי למשל סיטואציה, סתם, אנחנו יושבות עכשיו, ואני לקראת שיחת נשוב. אז נכון כשאנחנו מדברים עם עצמנו, או שאנחנו מקליטים, הרבה יותר קל לנו לסגנן את התדריך, או את הבריף שאנחנו, את הליינאפ של השיחה. אז הרבה פעמים מה שאני עושה, אני מקליטה לעצמי, את איך אני רוצה שהנשוב יתנהל, או מה אני רוצה להגיד, יותר זורם לי בשיחה קולית, ואז אני מעלה את ההקלטה ל-AI סטודיו, זה כלי חינמי, שכולנו יכולים להיכנס אליו, אנחנו פשוט מעלים את ה-MP3, ואני מבקשת מ-AI סטודיו, שייתן לי נשוב על דרך העברת המסרים, על איך אני, על הטונציה שלי.

טוני ערד פליק: וואי, מדהים.

שרית אברבוך אליה: על איך אני מתכננת לתת את הנשוב, ואז הוא, ועל בחירת המילים שביצעתי, ועל איך אני בעצם, האם זה באמת משרת את המטרה, ואם אני הולכת להנדיע את העובד בשיחה הזאת, עם איך שהצגתי את הדברים, ואני מקבלת נשוב מטורף, ואני עושה ככה הכנה, ויותר מזה, נתת לך דוגמה כולית, גם אפשר כמובן להקליט וידאו, ולהעלות את זה, וגם אפשר בדיעבד להקליט שיחת זום, למשל, שהיא בווידאו או לא זום, ולהעלות את הווידאו ולנתח אותו, זה כלי נורא כיף, AI סטודיו, ומה שכיף שם זה שהוא לא מוגבל, כלומר, הוא אוכל יודג' פיילס, כאילו, אז כיף עם זה.

טוני ערד פליק: אני רוצה רק להתייחס למה שאת אומרת, כשאנחנו באים לכתוב משהו, הכתיבה שלנו היא הרבה יותר איטית, ואז זה נותן למוח שלנו הרבה זמן לבלבל אותנו, עם כל הדברים שאנחנו לא טובים בהם, ואולי לא צריך להגיד את זה ככה, ואולי צריך לכתוב את זה אחרת, ואולי לא התכוונתי לזה. וכל הדבר הזה נורא נורא נורא מעכב. מה שהדגמת עכשיו, זה שבאופן מאוד אינטואיטיבי, כשאנחנו מדברים, אז אנחנו פשוט מדברים, וזה זורם הרבה הרבה יותר בכלילות. וגם זה מחכה את הסיטואציה האמיתית, כי בסוף המשוב הוא כנראה יהיה בשיחה, נכון שיהיה אולי מלווה נייר, שאת הניסוח שלו גם אפשר להיעזר בניסוח שלו, אבל בסוף, גם איך שאנחנו לא עשים את הדברים בעל פה, ואיך אנחנו מנגישים את מה שכתוב על הנייר, הוא לא פחות חשוב, אפרופו כתוב.

איך להתכונן למשא ומתן עם AI?

טוני ערד פליק: אז אני מאוד אוהבת, בתוך צ'צ'יפיטי יש כלי חינמי, שלא הרבה מכירים אותו, שהוא נולד בית צ'צ'יפיטי, כלומר צ'צ'יפיטי בעצמו עשו את הכלי הזה, קוראים לו דנגושיאטור.

שרית אברבוך אליה: אבל הוא מומחה במסע המתן.

טוני ערד פליק: וואו, גם אני לא מכירה, זה נשמע מדהים.

שרית אברבוך אליה: כן, הוא כלי ממש כיפי, נכנסים מצד שמאל בצ'צ'יפיטי, לוחצים אקספלור ג'יפיטיז, נכנסים, עושים בסרג' דנגושיאטור, מגיעים לזה. ובעצם תחשבי שאת יכולה מעטה ואילך לסמלץ כל שיחה.

טוני ערד פליק: מדהים.

שרית אברבוך אליה: כאילו ממש להתאמן, הוא עושה לך מנטורינג, הוא נותן לך תשובות טובות יותר, זה משרת את העובדים שלנו כלפינו, כשהם באים לשיחה וזה גם משרת אותנו, כי אם למשל אני רוצה, אני יודעת שיש לי ביומן סלוט של שיחה, שאני יודעת שהעובד הולך לדבר איתי על מסע המתן להשחרר. הוא יתכונן מהצד שלו, וגם אני צריכה להתכונן, יש לי את האילוצים הארגונים שלי, יש לי את התקציב, יש לי למה כן ולמה לא, כלאורך עמותי ביצועים, אז אני יכולה פשוט להתייעץ עם הנגושיאטור, איך להנגיש, איך להגיד אתה לא בצורה כזו או אחרת, איך להגיד אתה כן, אבל כל הדברים האלה זה מאוד עוזר.

איך להשתמש ב-AI לקבלת החלטות טובות יותר?

שרית אברבוך אליה: ועוד דבר ממש מגניב שאני כן אספר למי שמאזין או מאזינה, זה שגם אם לא הולכים לכלים מיוחד, קחו את צ'ט שיפיטי, הכללי הבייסיק, לא, עוד לא משנה, הרי המודלים האלה קראו כל כך הרבה מידע, ובין היתר הם מכירים מודלים של קבלת החלטות. נניח יש את המודל המפורסם, סיקס צינקינג האטס, שבעצם שולף כל פעם כובע מסביב טה שונה. עכשיו זה מתועדה שגם מישהי מאיתנו לא מכיר את זה, הצ'ט מכיר את זה. אז אם אני עומדת לקבל החלטה אסטרטגית או החלטה ניהולית, או בין אישית או ניהולית מקצועית, אני יכולה להגיד לצ'ט, זו ההחלטה שאני עומדת לעשות, תנתח לי את זה לפי סיקס צינקינג האטס, והוא פשוט עושה את זה. אז זה ממש כלי ניהולים מדהים.

טוני ערד פליק: איזה יופי, יש באמת המון הקים קטנים כאלה, שכשאנחנו מכירים אותם, מכירות אותם, אז זה באמת פותח לנו עולם חדש, ונתת עכשיו דוגמה שהיא כל כך פרקטית וכל כך יומיומית, ואנחנו נדרשים לקבל החלטות כל הזמן. אנחנו גם נדרשים לקבל החלטות כועזן, וגם תקועים בתוך המוח של עצמנו, בתוך הסובייקטיביות של עצמנו. וזה כלי שפותח אותנו רגע לנקודות מבט וזוויות חדשות, ובאמת יכין אותנו לקראת שיחה שמישהו אחר בטוח יביא זווית אחרת.

איך לקבל ייעוץ ממנהיגים מפורסמים בעזרת AI?

שרית אברבוך אליה: נכון, אחד המשחקים שאני מאוד אוהבת לעשות, בגלל שהגמל הורידה בשטוי, נכון, ככה אומרים, שאנחנו לא, יש לנו נקודות עיוורון, ולפעמים אנחנו גם אוהבים ברעיונות של עצמנו וכדומה.

טוני ערד פליק: כל הזמן. כל הזמן.

שרית אברבוך אליה: אז אחד הדברים שאני אומרת, אני אומרת לצ'אט, בוא נדמיין שעכשיו יש שולחן שיושבים פה מנהיגי העולם, מנהיגים עסקיים, לא מנהיגי העולם, למשל סטיב ג'ופס, אילון מאסק, וודאבר, כאילו תזכרו. סטי הנדלה.

טוני ערד פליק: סטי הנדלה, שאני מתה עליו.

שרית אברבוך אליה: גם אני. אחי, אחי, אני אוהבת אותו ביי דו ויי. תיתן לי איך סטיה, איך סטיב, חברים שלי, איך אילון, היו מגיבים להחלטה הזו.

טוני ערד פליק: איזה יופי, איזה יופי.

שרית אברבוך אליה: ואז איזה זכות יש לי ללשבת בשולחן וירטואלי עם כל המנהיגים האלה שבחיים לא הייתי יכולה ביום יום מה לעשות, אני לא קרובה אליהם פיזית, ופתאום אני מקבלת את הזווית שלהם, אני עולית. עכשיו גם יכול להיות שלא באמת נוכל לאמץ את הדברים כמו שהם, בסדר? אבל נוכל רגע לקבל נקודת מבט חדשה, ולראות מה אפשרי עבור מישהו אחר.

טוני ערד פליק: שזה פותח לנו אפשרויות. זאת אומרת, יכול להיות שאני לא אוכל, אני לא רוצה לדבר כמו אילון מאסק, בסדר? אני רחוקה ממנו אלפי שנות אור, וכנראה שאני תמיד אפר בינינו, כנראה רק ילך ויגדל עם השנים. אבל החשיבה שלו היא כן מאוד אינובטיבית ומאוד יצירתית, ויש לי המון מה ללמוד מהמקום הזה, אז כאילו לסנן את מה שלא מתאים, ולקחת את מה שכן מתאים. אנחנו לא באמת מעתיקים את הדברים, אלא אנחנו רוצים לראות את זווית הראייה.

שרית אברבוך אליה: בול. ואז זה נותן לנו איזשהו פתח לראות דברים אחרים, שבאמת כמו שאת אמרת, אנחנו שווים לפעמים בקונספציות של עצמנו, גם בהיבטים רכים וגם בהיבטים מקצועיים.

טוני ערד פליק: כן, שווים בתוך מערכת ההפעלה שנוצרה אי שם פעם.

שרית אברבוך אליה: כן, מי כמוני יודעת. כולנו, כולנו. ככה אנחנו חוסכים באנרגיה, אחרת לא יכולנו להמשיך להתקיים.

איך משתמשים ב-AI לפי מחלקות שונות בארגון?

טוני ערד פליק: אולי ניתן קצת דוגמאות לפי עולמות תוכן? נגיד HR ומנהלים מעולמות הפיתוח, מנהלים של פרודקט, מנהלים של אופיריישנז.

איך HR יכולים להשתמש ב-AI לגיוס וניהול עובדים?

שרית אברבוך אליה: חנוש מאית, אם את בעצם אומרת לי, בואי ספרי לי קצת על פתרונות ועל כלים שכבר מטמיעים במחלקות שנקבת, אז סתם, אמרת מה שבהנוש. אז יש כבר חברות שהטמיעו סוכנים, שמקליטים רעיונות עם עומדים ומנתחים אותם, או יש כאלה…

טוני ערד פליק: זה חוקי?

שרית אברבוך אליה: כן, כל עוד הצד השני יודע. כל עוד הוא יודע.

טוני ערד פליק: כן, קודם כל בישראל ברגע שאתה שותף בשיחה, אז זה לא הזנת סתר, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה, כן, יש לי…

שרית אברבוך אליה: נשמע לי שכבר שאלו אותך את השאלה הזאת כמה פעמים.

טוני ערד פליק: כן, זה גם נורא תלוי, אגב, יש חברות שלא מרגישות אם זה נוח, יש חברות שחושבות שזה לא הם, כי יש הרבה היבטים, אז לא.

שרית אברבוך אליה: לא, אבל יש לזה גם את הצד השני של מה שאמרת עכשיו, שכשאני יודעת את זה, אז אני גם יכולה לקחת בחשבון שכל שיחה שלי עם מישהו אחר, ויכול להיות שהם מקליטים אותי.

טוני ערד פליק: אגב, אני חושבת שאין שום קשר ל-AI או לא-AI, אני חושבת שכל דבר שאנחנו אומרים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו מוקלטים, א', כי זה פילטר טוב, לא להגיד דברים שאנחנו לא נעמוד מאחוריהם, ודבר שני, כן, בעולמות עסקים צריך, זה חייב להיות כמובן מתוקף ריגולטורית, ושלחלילה אנחנו לא עושים את זה משהו לא חוקי, וכל ארגון והמדיניות שלו.

שרית אברבוך אליה: אפרופו מה שבהנוש, אז בואו נעזור רגע את ההקלטה, אבל למשל, קחי את העולם של מגייסות, ששם הן עובדות במסות, קחי סוכנים שכבר הטמיעו, ששרוקים קורות חיים, ומביאים על המועמדים מידע מהרשת, כלומר, כבר נכנסים לליגדים, נוספים את הפרופיל שלו, את ניסיון העבר שלו, מצליבים, עושים מיקס, מגישים איזשהו נייר, ומתעטפים. ועכשיו, לי יש 16 משרות באוויר, 160 קורות חיים לכל משרה, אני פוחדת לפספס את המועמד הכי רלוונטי, בזמן שאני יוצרת שיחות עם בן אדם שאולי הוא פחות מעניין, אז הסוכן כבר מראש מסנן לי ואומר לי, זה הכוכב שלך, תתקשרי לשלושת אלה הם הראשונים, תעשי להם הדאנטינג ראשון, ומגייסת היום יכולה להשקיע 4-5 שעות בסקרינינג ביום, וזה פתאום הופך את המשימה הזאת מ-4-5 שעות לחצי שעה, אוקיי? כאילו זה הבדל דרמטי.

איך צוותים פיננסיים ופיתוח יכולים להשתמש ב-AI?

שרית אברבוך אליה: גם כמובן בעולם הכספים, כל העולם של דאטה אנליסיס, שאפשר היום לזרוק קפצי אקסל, ולקבל תובנות, ולעשות פרדיקציות קדימה, להסתכל אחורה, לעשות ויז'ואז, זה קיים בקלוד עם אנליסיס טול, וזה קיים בתוך ג'ט שיפיטי עם הדאטה אנליסט, ככה זה נקרא, באמת, אפשר לנתח דוחות כספיים, אפשר לעשות המון דברים. הזכרת את עולם ה-R&D, עולם הפיתוח, אז יש את ה-Windsurf, ואת ה-Loveable, שזה שני כלים היום שמחוללים קוד בצורה פנומנלית.

טוני ערד פליק: כן, אנחנו יודעים היום שבדיוק בהרצאה הזאת של דניאל שרייבר, הוא דיבר על זה שה-40% מהקוד של גוגל היום, כבר נכתב היום על ידי AI, ואני מלווה הרבה ארגונים, ואני רואה, אני ממש ממש רואה, שהרבה מהקוד כבר נכתב על ידי AI היום. יש את Geetup Co-Pilot, שהוא כלי מאוד פופולרי בצוותי פיתוח.

שרית אברבוך אליה: באמת, יש כל כך המון, לא משנה איזה מחלקה תמכווי, אפשר לעשות. ואגב, גם אם לא מתמיעים כלים ספציפיים או סוכנים ורטיקליים למשימות ספציפיות, הכלים הכל הגדולים האלה, אפשר, זה הכל תלוי, זה חומר ביד היוצר, זה מה את מזינה ואיך את מטפלת את זה למשימות היומיומיות, אבל אין ספק שהעולם צועד לפתרונות ורטיקליים.

איך כלים חוצי תפקידים חוסכים זמן לכולם?

שרית אברבוך אליה: חשוב גם לזכור שיש שימושים שהם חוצי תפקידים, למשל, כולנו נמצאים בפגישות, בזום ופגישות פרונטליות, אז היום יש כלים, גם בתוך Co-Pilot, וגם למי שאין Co-Pilot, למשל TimeOS, שזו גבה הישראלית.

טוני ערד פליק: וואו, TimeOS זאת אחת, זה אחד הסטארט-אפים הכי מדהימים שיש.

שרית אברבוך אליה: נכון, ואיזה כיף זה שעוד עושים לנו סיכום פגישות אוטומטי, ושולחים לנו אקשן אייטמס, תחשבי את הצעד הבא שהאקשן אייטמס כבר יפתחו לנו משימות בג'ירה, אז באמת יש המון.

טוני ערד פליק: חוסך מלא מלא מלא זמן, למי הסברנות כי היא יושבת בפגישה ולסכם אותה, זו סיוט של כולנו.

שרית אברבוך אליה: חד משמעית, ולא, זה גם סיוט, וזה פשוט גזלן זמן מיותר, פשוט יש דברים שפעם, דברים אסטרטגיים, לא הגענו אליהם. והיום סוף סוף את המשימות הטקטיות האלה, כמו סיכום פגישה, שזה לא הנוכחות שלנו, זה לא השכל שלנו, זה פשוט לכתוב ולתמלל דברים. שחררו אותי מהמשימות האלה, תנו לי לעשות דברים שהם מקדמים את הארגון, שהם מקדמים את האנשים שאנחנו מנהלים, שהם מקדמים אותנו, ולא מקדשים את הסזיפיות האדמיניסטרטיבית המיותרת הזאת.

טוני ערד פליק: לגמרי, לגמרי, ממש.

למה תרבות ארגונית היא המפתח להצלחה ב-AI?

שרית אברבוך אליה: אבל, וחשוב לי ככה, אנחנו מדברות על כלים וזה, ואני רוצה רגע להגיד שכל זה לא יקרה, אם זה לא יהפוך להיות חלק מתרבות ארגונית, אוקיי? מנהל שהוא אוהב את זה בעצמו, זה לא עוזר, או ארגון שאוהב את זה בעצמו והמנהל שלו אוהב את זה, זה לא עובד. אנחנו צריכים לתת מטפת תומכת, וזה מתחיל מהראש. היום הרבה