איך מתמודדים עם עומס משימות כמנהלים בכירים?

היי, אתם מאזינים לפודקאסט From Manager to Leader, הפודקאסט למנהלים שרוצים לעשות את קפיצת המדרגה, אל הובלת החיים, הקריירה ואנשים שלהם להצלחה והגשמה בעזרת כלים מעולמות הפיתוח, הפסיכולוגיה והתודעה. אני טוני ערד פליק, מונחת הפודקאסט הזה, מנטורית ומלווה מנהלים, מנהלת פיתוח בכירה עם ניסיון של למעלה משני עשורים בהייטק, מרצה ומונחת קבוצות של מכון אדלר ובעיקר סקרנית ולמדנית נצחית. אם אתם מנהלים שרוצים להתקדם, להשפיע ולייצר הצלחות, וגם לחיות את החיים האלה בטוב, למצוא את האיזון וליהנות מהדרך, הגעתם למקום הנכון.

טוני ערד פליק: היי מנהלים ומנהלות יקרות, אנחנו בפרק חדש של From Manager to Leader, והיום אנחנו הולכים לדבר על איך מנהלים בכירים מתמודדים עם אומס משימות, ואיך כולנו יכולים להתמודד עם אומס המשימות שלא נגמרות. אני חושבת שבחיים לא היינו מוצפים בטאסקליסט שלא נגמר, שעורי הבית הולכים ונערמים, אז מה עושים עם כל הטוב הזה? כדי לדבר על הנושא המרתק הזה, הזמנתי את ליאור אשמיה. ליאור הוא VP Delivery and Operations ב-Cloud Tech מקבוצת יעל, והוא גם איתי ביחד במחזור הנוכחי בתוכנית המנהיגות המדהימה של אופמן קופמן. אז אנחנו עומדים ללמוד מאדם מרתק, איך להשתלט על כל המשימות של החיים שלנו. היי ליאור, איזה כיף שאתה פה.

ליאור אשמיה: היי טוני, איזה כיף. תודה על ההזמנה. איזה כיף, ממש. אני כל כך מתרגש להיות פה, ואני שמח על ההזדמנות באמת לדבר על נושא שהוא סופר סופר חשוב.

טוני ערד פליק: סופר חשוב, ופוגש את כולנו כל הזמן, ממש. בוא נתחיל מזה שיצפר לנו קצת על עצמך.

מה זה אומר להיות VP Delivery and Operations?

ליאור אשמיה: מעולה, אז אני כבר מעל עשור מתעסק חי ונושם הייתי אומרת, כל העולם הזה של דליברי, ודליברי אגב למי שלא מהתעשייה, חברים שלי צוחקים עלי פעמים דליברי, מה אתה שליח בוולט וכולי, אז עם כל הכבוד והערכה שיש לי לשליחים, דליברי בעולם שלנו זה אומר שמה שהבטחנו ללקוח, מוצר, שירות, כל דבר כזה, אנחנו מבדים שהוא אכן קורה באיכות הכי טובה.

טוני ערד פליק: ובזמן.

ליאור אשמיה: באיכות ובזמן, כמובן. ובתפקיד היום אני בעצם סמנכל דליברי ותפעול בחברת קלאוטק מקבוצת יעל, שזה כבר תפקיד שכולל שגרה מוסה עם המון אספקטים שצריך לג'אנגל ביניהם, אני תמיד מדמיין את עצמי כמו מישהו בקרקס עם מלא מלא כדורים באוויר, ואוי ואוי שם משהו, אחד מהכדורים יפול, אז יש ניהול של עשרות לקוחות, וניהול של עשרות עובדים, אמנם לא בצורה ישירה, יש מנהלת צוותים שצריך לנהל אותם, יש לא מעט עבודה עם הפריסל, מחירות, לנהל את המנהלים מעליי, ולצד זה התמודדות עם אסקלציות, צצות לא פעם, ומה אני אגיד לך, זה מאתגר מאוד.

טוני ערד פליק: זה באמת מאוד מאוד מאתגר, אני לא הייתי בצד של דליבר, הייתי בצד של פיתוח, והחלק הכי מסובך הוא באמת לדלבר בזמן ובאיכות מאוד מאוד גבוהה, וזה דורש מאיתנו גם מסתכלות מערכתית, וגם לא להילחץ, אבל אני יכולה לספר מהניסיון שלי שהרבה הרבה שנים, אני ממש הרגשתי שהטסקליסט רודף אותי, זאת אומרת קמתי בבוקר לתוך בייק טו בייק טו בייק טו בייק, כל פגישה רק נוספו לי עוד שורי בית ועוד משימות.

ליאור אשמיה: זה לא נגמר.

טוני ערד פליק: ואמרתי לעצמי, מה העניינים? עכשיו ממש הלכתי לישון עם הדבר הזה וקמתי עם זה בבוקר, זה ממש ישב עליי, היו הרבה תקופות שזה שתה לי את כל המוח.

למה עומס משימות זה תופעה טבעית למנהלים?

ליאור אשמיה: אז אני ממש שמח שאת אומרת את זה, כי לפני שאנחנו צוללים לתוך הנושא, ממש חשוב לי סוג של להרגיע, ולומר למנהלים ששומעים אותנו, שהמצב הזה של אומס במשימות זה טבעי. לא מעט מנהלים חווים אותו.

טוני ערד פליק: בטח מנהלים של היום. אני חושבת שאין מנהלים שלא חווים אותו.

ליאור אשמיה: כן. אני לא פגשתי אותם בכל אופן.

טוני ערד פליק: תשמעי, יש שהיא היחידה סגולה כנראה, אבל יש לי חדשות טובות וחדשות רעות לאנשים שחווים אומס במשימות. החדשות הרעות שזה כנראה לא ייגמר, כמו שאמרת. כמות המושימות לא תרד. יש איזו מין אשליה כזאת, רק נערות את הפיק הנוכחי, ונגיע למנוחה והנחלה. וכנראה שזה לא יקרה. היה לי קולגה ממש בתחילת הדרך, שכל פעם שהייתי שואל אותו, נו מה נשמע? אז הוא אמר לי, עמוס מאוד, אבל טוב שעמוס. כי זה אומר שברוך השם יש עבודה.

טוני ערד פליק: זה אומר שצריך אותנו.

ליאור אשמיה: בדיוק. אם לא היה אומס של עבודה, אז כנראה שאנחנו, כנראה לא צריכים אותנו. אז יש אומס בעבודה, ואומס בעבודה זה דבר שהוא בסדר, כל עוד אנחנו יודעים לנהל אותו, ולא מגיעים למצבי קיצון. אז אתם ממש לא לבד בעסק הזה, יש מה לעשות עם זה, זה ניתן לניהול, לא בפעם אחת, זה צריך להיות שוב ושוב ושוב, ואנחנו נסביר את זה.

מה ההבדל בין עומס ללחץ ואיך זה משפיע עלינו?

טוני ערד פליק: אנחנו צריכים ללמוד את הסיסטם של עצמנו, של איך מנהלים את זה, ואני רוצה להגיד משהו על מה שאמרת, יש הבדל מאוד מאוד בסיסי ומהותי, בין אומס ללחץ. אומס זה משהו שתמיד יש בחיים שלנו, תמיד תמיד יהיה אומס, תמיד יהיה, תמיד כמות המשימות תהיה יותר גדולה, מהזמן שיש לנו לעשות את המשימות, נכון? מי צריך לתעדף? לחץ, מתי אנחנו נרחצים כשאנחנו לא בטוחים בפרשנות שלנו, בסובייקטיביות שלנו, שאנחנו מסוגלים לעמוד באומס? עכשיו, ואז אנחנו נכנסים ללחץ, ולחץ משרת אותנו עד גבול מסוים, ואז רמת הקורטיזול בגוף שלנו הולכת ועולה ועולה ועולה, וזה כבר לא משרת אותנו, זה אפילו יכול לגרום לנו להיות בפריז, ולאורך זמן זה גם גורם למחלות. אז אני לא כאן כדי להפחיד אף אחד כמובן, רחוק מזה שנות אור להפך, אני כאן כדי להגיד שככל שאנחנו לומדים את עצמנו, ולכל אחד עובד משהו אחר, ואנחנו ניתן היום מגוון שיטות וכלים ודרכים איך להתמודד עם העמוסים, אבל אני חושבת שבתקופות שידעתי איך להתמודד עם העמוסים, הרבה יותר נהניתי.

איך להכפיל את הזמן שלנו ולהשתמש בו נכון?

ליאור אשמיה: ואנחנו נראה שבאמת המפתח פה תמון בשני דברים מרכזיים. א', הביטחון שלי עם עצמי שאני בסדר, אני עשיתי את המקסימום, ולכן אני יודע שהעומס המשימות הוא לא ייגמר, וב', איך אני יודע להשתמש בזמן, כי צריך להבין משהו לגבי הזמן. זמן, בניגוד לכמעט כל דבר חומרי אחר בעולם שלנו, זמן הוא חמקמק ברמה כזאת שהוא לא יחזור לעולם. כסף, חברים, אנשים, כל הדברים האלה באים והולכים, גם מקום עבודה. כל הדברים האלה באים והולכים. זמן הוא הולך ולא חוזר. ולכן אנחנו צריכים להיות חכמים במובן הזה שאיך אנחנו מכפילים את הזמן שלנו. ולהכפיל את הזמן שלנו זה סוד שלא הרבה מכירים כנראה, זה להשתמש בזמן בצורה נכונה, ולדעת לתת משימות ולהציל סמכויות, ולראות איך אנשים נוספים יחד איתנו במקביל אלינו עובדים, וככה בעצם אנחנו מכפילים את הזמן שלנו. ומה שמוביל אותנו לכל הנושא של תיעדוף משימות.

טוני ערד פליק: נגמרי, משהו על זמן, אני חושבת שכאילו גם אני מעבירה הרבה סדנאות על הניהול זמן, אבל אני תמיד אומרת, את הזמן אנחנו לא יכולים לנהל, אנחנו יכולים לנהל את עצמנו, את התודעה, את הפוקוס שלנו, ואת המיינדסט שלנו בתוך הזמן. אז אם אני מבלה את הזמן שלי בלחץ, ובלספר לעצמי כמה אני לא מספיקה, וכמה דברים יש לעשות, וכמה הכול לחוץ ואמוס, אני דה פקטו מבזבזת זמן. זאת אומרת, בזמן הזה שאני נורא נורא לחוצה והיסטרית, אני יכולה להירגע, להיות הרבה יותר אפקטיבית, ולהשתמש בזמן הזה כדי אשכרה לקדם את הדברים שאני רוצה. זאת נקודה למחשבה.

איך לתעדף משימות בצורה נכונה?

בואו נחזור לסיפור הזה של תיעדוף, כי תיעדוף היום אני חושבת שהוא באמת אחד הסקילים הכי הכי הכי קריטיים שיש.

מה ההבדל בין חשוב לדחוף?

ליאור אשמיה: ממש ככה, אני חושב שאיכשהו יצא מצב, אני פוגשת את זה המון, גם בעצמי וגם המנהלים שלי, שהכול חשוב והכול דחוף. ובמובן מסוים, חשוב לשים את הקו, וקודם כל להבדיל מה זה חשוב ומה זה דחוף. זה נראה אבייס לרוב האנשים, אבל מסתבר שלא. ובואו שנייה ננסה למפות את זה, אוקיי? חשוב זה משימות שמקדמות את המטרות ארוכות הטווח של הארגון ושלי. בין אם זה הערכים שלי, היעדים האסטרוטגיים של החברה, זה דברים שהם חשובים. למשל, חשיבה למבנה ארגוני, דיברנו על זה לא מעט. גם כאן בפודקאסט שלך דיברת על זה לא מעט. אז חשיבה למבנה ארגוני נכון, זה משהו שהוא חשוב אבל לא בהכרח דחוף. שמירה על קשר עם לקוחות, זה משהו שהוא סופר חשוב. טיפוח העובדים שלי, מחשבה לאן הם מתפתחים? ההקשרות. כל הדברים האלה חשובים אבל לא בהכרח דחופים. זאת אומרת, אתה צריך לתת להם מקום, אבל הם לא בהכרח דחופים. עכשיו אנחנו נראה איפה אנחנו שמים אותם בלוז שלנו.

לעומת זאת, דברים שדחופים, זה דברים שהם משימות שמחייבות פעולה מיידית. בדרך כלל בגלל שיש מגבלת זמן. למשל, מענה ללקוח שדורש הסבר על העיכוב בפרויקט. מנהלים בכירים הרבה פעמים פוגשים את זה. אתה פותח את הבוקר עם אסקלציה. אוקיי? זה דברים שהם דחופים. או פתרון מיידי של מחסור בכוח אדם, למשימה קריטית בפרויקט. עכשיו צריך מפתח, עכשיו צריך מתכנת לפרויקט הספציפי הזה, כי לצרנו יצא למילואים וכולי.

טוני ערד פליק: אני חושבת שאחד הדברים שקורים לאנשים שעובדים בארגונים כל הזמן, ובטח למנהלים, זה שהם כל היום שומעים, אני צריך את זה, עכשיו זה דחוף, אני חייב את זה, עכשיו זה דחוף. זאת אומרת, כבר עשו אביוז כל כך קיצוני למושג דחיפות.

ליאור אשמיה: יש לי חבר טוב שאומר שאם הכל בבולד, אז שום דבר לא מודגש.

טוני ערד פליק: ממש. וזה בדיוק אותו דבר, אם הכל דחוף, אז שום דבר לא דחוף. אז גם כשאנחנו מדברים על מה דחוף, בוא נסתכל באמת באמת באמת על מה דחוף. זאת אומרת, אם מישהו אומר לי, זה דחוף לי כרגע, אז גם אם יש לו סמכות וגם אם הוא מנהל וגם אם הוא נורא חשוב, וגם אם אנחנו תחילים לשאול, את מי הדבר הזה משרת? איזו מטרה הדבר הזה משרת? ואיפה זה עומד ביחס לשאר הדברים שגם הם מוגדרים כדחופים?

איך להתמודד עם משימה חדשה שמגיעה אלינו?

ליאור אשמיה: הרעיון הוא שכל פעם שיש משימה חדשה, בין אם זה מה מנהל שלי או בין אם המציאות יצרה את המשימה, כמו שאמרנו מקודם את הדוגמה שעכשיו יש אסקלציה מעל הכוח, אוקיי? כל פעם שיש משימה חדשה, צריך להתרגל, לשאול את עצמך, זה באמת מי ידי? לא לרוץ למשימה, זה באמת מי ידי? זו שאלה ראשונה, שאלה שנייה, רק אני יכול לעשות את זה? האם אני יכול להעביר את זה לקולגה, שזה בעצם התפקיד שלו? האם אני יכול להעביר את זה לאחד מהעובדים שמדווחים אליי? ככה אני גם פעמיים מרוויח, גם זמן וגם ההעשרה וההכשרה של העובד, מה שמוביל להצלע צמחויות. אז באמת לא להתרגל ולא לרוץ ישר למשימה.

טוני ערד פליק: ממש, אני חושבת ש… וזה משהו שגם נאמר הרבה פעמים לאורך הפודקאסט הזה, הכי קשה לנו זה לעצור. זאת אומרת, אנחנו כל כך בלחץ וכל כך באוטומט, שאם אנחנו באמת מצליחים לעצור, אז כבר עשינו 90% מהדרך משם, הפתרונות של נביא תמיד יהיו יותר מדויקים וטובים.

איך לנהל רשימת משימות בצורה אפקטיבית?

ליאור אשמיה: כן, אז אני רוצה רגע לעבור לטיפים פרקטיים, במתודולוגיות, ויש לי שאלה אלייך, תוני.

טוני ערד פליק: יאללה.

ליאור אשמיה: את משימתית, זאת לא השאלה, אני בטוח, את משימתית. יש לך משימות, את מציבה לעצמך יעדים וגם עומדת בהן. איך את בכלל נתת את הרשימות משימות, אם בכלל?

איך מערכת ניהול משימות אישית עובדת בפועל?

טוני ערד פליק: אז לאורך השנים היו לי הרבה הרבה הרבה שיטות, והרבה דרכים. היום אני עצמאית, אז אני one woman show בתוך העסק שלי, עוד מעט אני כבר לא אהיה, כי האומץ כבר באמת מתחיל לעלות מאוד, אבל בינתיים יש לי שתי שיטות. כאילו יש לי שיטה שמורכבת משני חלקים, יש לי מחברת שהולכת איתי לכל מקום, מחברת אמיתית, פיזית, שאני כותבת בה, ודרך אגב, כשאני כותבת, כשאני משתמשת בכתיבה בעת וכותבת ממש, לא על מחשב, על דף, המוח שלי זוכר הרבה יותר טוב את המשימות האלה.

ליאור אשמיה: מדהים.

טוני ערד פליק: את זה אני יודעת על עצמי.

ליאור אשמיה: מדהים.

טוני ערד פליק: זה משהו שהוא מאוד מאוד עוזר לי. אז זאת דרך אחת, וגם את כל הפגישות שלי, תוך כדי הפגישות, פגישות מנטורינג וסדנאות ואת הכול, אני כותבת לי notes, ואחר כך אני יושבת ומעבירה את הדברים שחשובים לי באמת, ואת המשימות, גם היותר ארוכות טווח שלי, למסמך, יש לי מסמך רץ כזה, מן אקסל אין סופי כזה, של מלא מלא תודו, שמחולק לי לפריוריטיז ולימים ולשבועות.

ליאור אשמיה: מדהים.

טוני ערד פליק: כאילו טווח קצר וטווח ארוך, ואז אני מסמנת לי את הדברים האלה, והקסם במסמך הזה זה שכל שורה שסימנתי היא נעלמת, כאילו היא כאילו הידן. ואז אני לא רואה אותה יותר, שזה עושה לי נורא כיף, כי הרשימה…

ליאור אשמיה: הדופמין…

טוני ערד פליק: הרשימה מתקצרת זה, זה בדיוק משחרר דופמין, שזה החלק שהוא הכי כיפי, בדיוק.

למה כדאי לנהל משימות במקום אחד ולא בראש?

ליאור אשמיה: לגמרי, אז את מצטיינת, אבל יוצא לי להתקל ביותר מדי מנהלים, שזה נשמע מפתיע, אבל הם מנהלים את הנשימות שלהם בראש.

טוני ערד פליק: וואי, איזה אומץ קוגניטיבי מטורף.

ליאור אשמיה: לגמרי, או בכל מיני פתקיות, או אפילו ברשימה במיילים. שמעתי מישהו שאמר, יש לי את המייל, כל הנשימות כבר מתועדות במייל. זה פשוט לא נכון, מכמה סיבות? א', יש אינסוף מיילים, וגם אם תצבע אותם, אז בתוך המייל יש כל מיני קריאותי פעולת וכיפרי דברים. יש המון דברים, יש גם פרסומות במייל, יש גם חברים שכותבים, יש מלא דברים במייל.

טוני ערד פליק: ויש נשימות שגם לא בהכרח מגיעות מהמייל.

ליאור אשמיה: נכון. ולכן באמת, באמת חשוב לתעד. המתודולוגיה הבסיסית, לפני שאנחנו נכנסים לדברים לה, מתקדמים מה שנקרא, קודם כל לרשום, ממש לרשום במקום אחד, במחברת, בכלי יהודי, כי כמו שאמרת ממש נכון, המוח שלנו לא אמור לזכור את כל המידע הזה. יש רוחב פס, אנחנו משתמשים ברוחב פס הזה שלא לצורך. ואם אנחנו כל היום עסוקים, ומה המשימה שיש לי פה, ומה המשימה שיש לי שם, והאם פספסתי משהו, אז א', אנחנו כנראה נפספס, וב', אנחנו נהיה מותשים.

טוני ערד פליק: נכון, כי זה יוצר עומס רגשי מאוד מאוד מאוד גדול עלינו, זה ממש מטיש לנו את המיינד. אני חושבת שאחד הדברים שהכי קשים להתאושש מהם, זה שחיקה. מה שהכי אהבתי במה שאמרת, זה שהכל צריך להיות, הפאנל צריך להגיע לרשימה אחת, מקום אחד, שבו בסופו של דבר הכל מתועדף. עכשיו, זאת רשימה שהסדר במשתנה כל הזמן, בסדר, לי יש משימות מלפני חודשיים שעוד לא הגעתי אליהן, כי מה לעשות? כל הזמן דברים קורים, תודה אלוהים. בסדר, יום נכון. אף אחד אני אגיע לשם, זה בסדר, אבל זה הכל באותו מקום. אם זה היה בכמה מקומות, לא הייתי יודעת אפילו שעדיין קיוויתי להגיע לשם. אז הכל צריך להיות באותו מקום, וזה השלב הראשון.

איך להימנע ממלכודת המשימות הקלות?

ליאור אשמיה: אני יודע על עצמי, אני אגב מטעד במחברת, אני עדיין באולד סקול, אני ממש אוהב את התחושה הזאת של להקיף את הכוכבית של המשימה, זה עושה לי משהו בגוף, אבל צריך להיזהר מזה. כי בסוף בסוף כשיש לנו רשימה אינסופית של משימות, שימי לב שמשימה שהיא פשוטה יחסית, לענות לאיזה מייל, לבצע איזה שהיא משהו שהוא דחוף להיום וממש קצר, זה שקול כביכול למשימה שהיא הרבה יותר תשתיתית והרבה יותר כבדה. ואז אנחנו, בגלל שאנחנו מחוררים לדרופמין הזה, אנחנו עלולים לסמן ודווקא ולהימשך דווקא אחרי המשימות הקלות, בביצוע, או דווקא התחופות, ווואלה איזה יופי, סיימתי טרום בכמה משימות סימנתי. אבל בעצם נשארתי עם מלא עבודה, כי משימות תשתיתיות וכבדות, שהן כביכול שקולות, הן עוד שורה בטבלת האקסל, או עוד שורה במחברת, הן לא באמת בוצעו, והן נדחקות ונדחקות ונדחקות, ואנחנו חייבים לראות איך אנחנו שמים גם להן התייחסות. ולכן אני אומר, כשלעשות רשימה, בשלב הראשון זה נכון, אבל צריך לראות גם איך אנחנו מפורקים את הרשימה הזאת, איך מפורקים אותה לדחוף וחשוב. דיברנו על דחוף וחשוב, אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו מפורקים את זה לדחוף וחשוב.

טוני ערד פליק: אז לא הזכרתי שבאקסל האינסופי הזה שלי יש צבעים למשימות, ויש צבעים לדברים שהם קטנים ופשוטים, ויש צבעים אחרים לפרויקטים שהם יותר ארוכים ויותר מורכבים. ואת הדברים המורכבים, לי יש כל יום, ממש זה ביומן שלי וגם בחיים עצמם, יש לי כל יום שעה של דיפ פוקוס, שזאת שעה לעשות את הדברים התשתיתיים, את כל התכנים שאני כותבת, את הסדנאות, את ההרצאות, כל הדברים האלה, אני צריכה להיות מרוכזת. ולך אגב, יש לכל אחד מאיתנו חרונו טייפ שונה. אם אנחנו אנשים שיותר אנשי לילה או יותר אנשי בוקר, זה מאוד מאוד משפיע על האפקטיביות שלנו. אז אם אני לגמרי לגמרי בן אדם של בוקר, ואם אני אנסה לעשות את מה שאני עושה בבוקר בערב, זה ייקח לי חודש של ערבים. לפני שאני אספיק לעשות את מה שאני עושה בשעה אחת בבוקר.

איך להשתמש במטריצת אייזנהאואר לתעדוף משימות?

ליאור אשמיה: מדהים, אז באמת לדעת לנצל את האנרגיה שלנו בצורה נכונה, וגם מהנושא הזה של הצבעים, זה סופר חשוב, כי אני מניח שהסיווג שלך הוא לפי דחוף וחשוב, מה סובל דיחוי, מה לא סובל דיחוי, מה יותר אסטרטגי, מה יותר טקטי, וזה מאוד מאוד מתקשר למטריצה שלנו, למטריצת אייזנאוור, או סטיוון קובי, יש כמה מטריצות שפחות או יותר בסוף מדברות על אותו דבר. נגיד עליהן בכמה מילים, ונראה איך אנחנו שולבים את זה ברשימת המשימות האם סופית שלנו. אז מה שבגדול אומרת המטריצה הזאת, זה שיש לנו, תדמיינו כזה מטריצה של ארבעה ריבועים, כשהחלק העליון זה בעצם הדברים שדחופים, והחלק הימני זה החלקים שחשובים. עכשיו, בצד הימני עליון, יש לנו את מה שחשוב ודחוף, נכון? אז זה משימות קריטיות, שדורשות טיפול מיידי, כי אם לא נבצע אותם, אז יגרום לבעיות חמורות. למשל, כמו שאמרנו, לקוח אסטרטגי מתלונן על תקלה קריטית, או מענה למכרז גדול עם דדליין שמסתיים היום, או בעיה משמעותית שהתגלתה בצוות, כל מה שהוא דחוף ולא סובל דיחוי, זה בחשוב ודחוף.

אני ממשיך במטריצה, החלק הבא זה החשוב, אבל לא דחוף, זה בעצם הריבוע הימני למטה. אז זה משימות שהן חשובות ולא דחופות, כמו למשל, כמו שאמרנו, אני רוצה לבנות תוכנית פיתוח לקריירה, עבור המנהלים שמדווחים אליי. זה סופר חשוב, אבל לא בהכרח דחוף. פיתוח אסטרטגיית גיוס, לשבת עכשיו עם ה-HR, ולראות איך אנחנו גייסים את האנשים הנכונים עבורנו. מנטורינג שוטף לעובדים, כל הדברים האלה חשובים,

איך להפוך משימות אסטרטגיות לחלק מהשבוע העבודה

טוני ערד פליק: לא דחופים, אז זה משימות שתורמות להצלחה ארוכת הטווח שלי ושל הארגון, אבל צריך לתכנן להם זמן יהודי. נכון, עכשיו אני חושבת שבדיוק המשימות האלה הן הסכנה הכי גדולה. נכון, ממש. בגלל שהמשימות האלה שנוגעות לפיתוח עובדים, לפיתוח תכנים של הטווח הרחוק, לפיתוח אסטרטגיה, לשינוי המבנה הארגוני, כל הדברים האלה שאנחנו יודעים שהם חשובים, אבל השוטף ככה שוטף אותנו ביחד איתו, ואנחנו פחות מתייחסים אליהם. הסכנה היא שהדברים החשובים האלה נשארים חשובים והם נשארים על הדף, ואנחנו לא באמת מגיעים אליהם אף פעם. אז הקסם הוא לקחת את המשימות האלה ולפרק אותן למשימות יותר קטנות, ולשלב אותן בלוז השבועי שלנו. כי אם אנחנו לא נעשה את זה, הם פשוט יישארו על הדף לתמיד.

עומס משימות עם ל: זה ממש ככה, אנחנו דיברנו לפני ההקלטה על ה-back to back ביומן, שזה רעה חולה. ומי שמנהל שיש לו יומן שאין בו חורים לעבודה של פוקוס טיים, מה שנקרא דברים אסטרטגיים, הוא לא יצא מזה, הוא פשוט לא יצא מזה. מישהו ב-back to back, בישות ברצף, כל הזמן, קודם כל הוא לא מגיע לעבודה, הוא יתחיל לעבוד רק בערב, מה שאנחנו לא רוצים, ובאמת הוא לא משקיע בדברים אסטרטגיים, ולכן בעניין הזה הייתי ממליץ קודם כל לשלב בלוז שלי מקומות שהם איים כאלה לפוקוס טיים, שאני משקיע דברים אסטרטגיים. ממש, וגם לא לדרוס אותם.

טוני ערד פליק: לא לדרוס, ממש, כן, קל לדרוס.

עומס משימות עם ל: הכי קל לדרוס, וזה דרוש מאיתנו הרבה משמעת לא לדרוס את זה.

טוני ערד פליק: המון המון המון משמעת, אבל אובר טיים, ממש רואים את הרווחים הגדולים ואת הפירוש של זה, תנסו את זה חודש ותגידו לי איך זה עובד לכם, מבטיחה לכם שזה עומד לשנות לכם לגמרי את המיינדסט. אחרי חודש אתם לא תוכלו לוותר.

איך להשתמש במתודולוגיה Plan the Week כדי לשלוט בזמן שלכם

טוני ערד פליק: אז כאן אני רוצה לעשות רפרנס לפרק אחר בפודקאסט הזה, שאני לקחתי ממנו הרבה השראה, כדי באמת להגיע למצב שבו אני מפנה זמן בלוז שבוע קדימה, יש את המתודולוגיה של plan the next week, שדיברת עליה.

עומס משימות עם ל: plan the week.

טוני ערד פליק: plan the week, ואני מאוהב במתודולוגיה הזאת, כי כמה פשוט ככה חשוב וכמה קל. מה שאני עושה כשאני לוקח את ה-plan the week, אני אגב עושה את זה בימי חמישי אחר צהריים, אני מסמן אצלי יש לי כזה אקסל, שבו אני כותב, מי הם הלקוחות איתם אני רוצה להיפגש השבוע? יש לי עשרות לקוחות, ואני הייתי רוצה לשמוע על קשר עם כולם. אני לא יכול לעשות את זה כל הזמן ולכן אני מגדיר לעצמי אלו שניים שלושה לקוחות, שאני רוצה להיפגש איתם בשבוע הבא. מי הם העובדים שאני רוצה להיפגש איתם בשבוע הבא. וברגע שאני כבר מגדיר לעצמי את הדבר הזה, אני כבר מראש מזמן את הפגישה, בין אם זה עם עצמי, בלוז, ואני יודע שהדבר הזה הוא לא זז, זה קדוש למשימות האסטרטגיות.

טוני ערד פליק: מושלם, אז plan the week זאת המתודה שאני חיה לפיה ממש, ותודה על הרפרנס הזה. זה בפרק 4 אם אני לא טועה, קוראים לזה איך אני עושה שיהיה לי יותר זמן לעצמי. ואם אנחנו לא מתכננים את הזמן, אז הזמן שותה אותנו. אנחנו פשוט נשתפים על ידי השוטף, אנחנו עלה נדף ברוח, וזאת רוח של מישהו אחר, זאת לא הרוח שלנו. זה לא לוקח אותנו למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם. אז אם אנחנו רוצים להשיג שליטה על החיים שלנו, אנחנו צריכים לתכנן את הזמן, וזה לא דורש מאיתנו הרבה, שעה אחת בשבוע, רגע לסרוק את השבוע הקודם, לזכור את השבוע הבא, להבין רגע, איפה אנחנו רוצים לשים את האנרגיה שלנו, והמטרה היא לא לעמוד בתכנון. לגמרי. המטרה היא לזכור את הדברים המרכזיים הכי חשובים שלנו, זה הסיפור כאן.

עומס משימות עם ל: לגמרי, לגמרי, זה לזכור, וברגע שאני מודע לעצמי, אז יש סיכוי שאני גם מגיע לדברים האלה.

איך להתמודד עם משימות לא חשובות אבל דחופות

עומס משימות עם ל: אני רק אשלים את המטריצה.

טוני ערד פליק: כן, בטח.

עומס משימות עם ל: אז אנחנו דיברנו על הדברים שהם חשובים, אבל יש גם כמובן את החלק שלא חשוב, הצד השמאלי של המטריצה, אז ממש בכמה מילים, לא חשוב אבל דחוף, אז את צד שמאל למעלה של המטריצה, זה למשל, בעיות לוגיסטיות בפרויקט, חסר עכשיו לאחת העובדות שלי לפטופ, וצריך לדאוג לה מיד, אז זה לא ממש חשוב עכשיו ברמה שזה יקריס את הפרויקט, אבל זה דחוף, צריך לדאוג לזה. או טיפול במיילים אדמיניסטרטיביים, כל הדברים האלה, ההמלצה היא להציל סמכויות כמה שיותר, להעביר, ולהציל סמכויות, זה לא אומר בהכרח להעביר לאנשים שמדווחים אליך, זה אומר להעביר לאנשים שאחראים על זה, אז אם עכשיו יש עניין עם הלפטופ, אז תדאג שהצוות הייתי יעשה את העבודה שלו. אם יש איזה עניין שמנהל התמשרד, מנהל התמשרד יכול לעזור, אז להעביר. לא לא להשאיר הכל אצלי.

טוני ערד פליק: הצלת סמכויות זה משהו שאפשר לדבר עליו שעות שעות שעות, אבל צריך להבין שאני, המטרה שלי היא לא להשאיר הכל אצלי. כי אם אני אשאיר הכל אצלי אני קרוס. להפך אני חושבת שהמטרה היא שאני אעשה רק את הדברים שאני מומחית בהם, שרק אני יכולה לעשות אותם, ואת כל שאר הדברים שאחרים יכולים לעשות. קודם כל זה מעצים אנשים אחרים, וכולם רוצים לעזור ולעשות את התפקיד שלהם, ודבר שני, אם אני אעשה את התפקיד של כולם ואת המשימות של כולם, אני בחיים לא אגיע לעשות את התפקיד שלי כמו שצריך.

איך לזהות משימות שלא שייכות לכם בכלל

עומס משימות עם ל: ממש ככה, וזה סופר חשוך. החלק האחרון במטריצה זה הלא חשוב ולא דכוף. שזה ממש, קודם כל, אני אתחיל באומר שדורם כאלה, לא חשוב ולא דכוף, לצמצם, לצמצם, לצמצם, לא צריך לעשות אותם, אם מישהו צריך לעשות אותם זה בטח לא אנחנו, אבל זו דוגמה, השתתפות במפגשים שאין להם ערך מבחינתי. וזמנתי, את יודעת כמה זמנות לכנסים אני מקבל, שזה לא בעצם, לא בעצם.

טוני ערד פליק: תעזוב כנסים, לכמה פגישות מסבילים אותך בשבוע שאתה לא חייב להיות בהם. חלק מפלנד הוויק, ואנשים יקרים זה דורש הרבה הרבה הרבה ענווה מה שאני אוכל להגיד, זה להסתכל על השבוע שלי ולחשוב לאיזה פגישות אני לא צריכה להגיע. מי יכול להגיע במקומי? אנחנו, יש איזה נושן כזה בעולם העבודה שככל שאני נוכחת ביותר פגישות, וגם אני הייתי בדבר הזה הרבה שנים, אז אני אומרת את זה פה אאוט לאוט ממש. אני פעם הרגשתי, יותר חשובה ככל שאני נמצאת ביותר פגישות.

עומס משימות עם ל: חבל, חבל, זה ממש לרדוף אחרי הזנב של עצמנו בלי להגיע לשום מקום.

טוני ערד פליק: וואי, ממש. זה חסר תכלית. כאילו תסתכלו על היומן שלכם, ותשאלו את עצמכם לאיזה פגישות אתם לא חייבים להגיע, זה יפנה לכם זמן לעשות את הדברים שחשוב באמת שתעשו.

עומס משימות עם ל: יש כאן עניין של אגו.

טוני ערד פליק: המון, בטח, יש כאן עניין של לראות.

עומס משימות עם ל: יש כאן עניין של לראות. יש כאן עניין של תרבות אירגונית, יש כאן עניין של פוליטיקה אירגונית.

טוני ערד פליק: בטח, בטח, זה נוגע בנו בהרבה מאוד. אני רוצה להזכיר שבפודקאסט הזה אני כל הזמן אומרת אנחנו חיים את החיים האלה בשביל עצמנו, לא בשביל להרשים אף אחד, ולא בשביל שאף אחד יאהב אותנו. אני רוצה לקום בבוקר ולעשות את התפקיד שלי, באינטגריטי שלי, כמו שאני מאמינה שנכון, ולקדם את המטורות שלי. כשאני אעשה את זה, יעריכו אותי הרבה יותר, מאשר כשאני אהיה בפגישות שמישהו אחר יכול להיות שם במקומי.

עומס משימות עם ל: להיות שלם עם עצמי, בסוף היום. לדעת שבאמת עשיתי את המקסימום, ומה שעשיתי באמת תועיל, ויש לו הלימה עם הערכים שלי.

טוני ערד פליק: זה הכי חשוב, זה הכי חשוב. כשאנחנו עושים את הדרך, ואנחנו בהלימה עם הערכים שלנו, אנחנו הולכים לישון, בסוף אני תמיד אומרת, אנחנו הולכים לישון עם הלב שלנו, ועם המצפון שלנו, ואם עשינו משהו שהוא לא בהלימה שם, אז אנחנו נשען חרף.

עומס משימות עם ל: חבל שאין אז דבר ממש קריטי לגוף שלנו.

טוני ערד פליק: בגמרי. מעולה.

איך מתמודדים עם הצפה ושחיקה בתפקידי ניהול בכירים

טוני ערד פליק: אז דיברנו על כלים לנהל את האנרגיה, ודיברנו על תיעדוף. בואו נדבר רגע על הסיפור הזה של הצפה. איך ממש מתמודדים עם הצפה? מה עוזר לך? כי אתה באמת בתפקיד, כאילו להיות מישהי אחראי על דליברי בארגון, זה להיות הפוקל פוינט של כל הלחץ, של כל הממשקים.

עומס משימות עם ל: וואי, ממש. זה לפעמים לפתוח את היום ולסגור את היום עם אסקלציות, זה המון פעמים, הלקוחות לא תמיד מבינים, וגם לא מעניין אותם שיש עוד המון לקוחות אחראיים שדורשים את ה…

טוני ערד פליק: ברור, מה אכפת להם?

עומס משימות עם ל: ואם אתה לא תדע לנהל את הזמן שלך, אתה באמת תגיע לתחושה הזאת של הצפה, והצפה בניגוד לאומס בריא, זה כבר תחושה לא בריאה. זה אומר שאנחנו מגיעים למקום שאנחנו לא רוצים להגיע אליו. ולכן, איך למנוע הצפה?

למה מיינדפולנס ומדיטציה חיוניים למנהלים בכירים

עומס משימות עם ל: אז אני אקח אותנו כאן למקומות שטוני ואני מכירים, מעבר לפודקאסט הזה, אני מדבר על אופמן קופמן, באופמן קופמן אנחנו קיבלנו המון כלים, בין היתר את כל הנושא של המיינדפולנס, אז אני משתדל כמה שיותר לפתוח את היום במיינדפולנס, שזה אומר, שקט עם עצמי, נשימות, הבנה של מה אני באמת צריך ומה אני באמת מצפה.

טוני ערד פליק: אני חושבת שזה נורא נורא חשוב. זאת אומרת, אני חושבת שמה שמאוד מאוד עוזר לי להגיע לתוצאות זה טקס הבוקר שלי, גם על זה יש פרק בפודקאסט, אני חושבת שזה פרק 20. ואני מספרת שם שאני עושה מדיטציה פעמיים ביום, עכשיו, כשאני מספרת את הדבר הזה, אז לפעמים אנשים מרימים גבה והם אומרים לי, אבל מתי יש לך זמן לעשות מדיטציה פעמיים ביום? אז אני רוצה להגיד שמי שאין לו זמן לעשות מדיטציה, הכי צריך לעשות מדיטציה, וזה לא, אני לא זוכרת שלמי הציטוט הזה, אבל זה משהו שאספתי מאיפשהו, זה לא שלי. בסוף, כשאני קמה בבוקר, ואני רגע נושמת ורגע חושבת, מה המטרות שלי היום? מה החשוב שאני אשיג היום? מי אני רוצה להיות היום בעולם? עם איזה וייב אני רוצה להגיע לצוות שלי? אתם יודעים הרי שלמנהלים שיש פה אין סופית על האנשים שלהם. ורק האנרגיה שאיתה אנחנו נכנסים לחדר, שנכנסנו למשרד, שעלינו לזום מוותר, שפגשנו את העובדים שלנו, זה מאוד מאוד מאוד משפיע על העובדים שלנו, אם אנחנו באים עם חיוך זה דבר אחד, ואם אנחנו באים עמוסים ותרודים ומבועסים, מכל מה שיושב עלינו זאת גם אנרגיה שעוברת, אז אני שואלת על עצמי, מעבר לאנרגיה שעוברת, מה אני רוצה להרגיש? ואיך אני רוצה להיות היום?

עומס משימות עם ל: אז מיינדפולנזה זה דרך נהדרת, ומדיטציה זאת דרך נהדרת, עבר, יש כל כך הרבה שיטות וכל אחד שייעשה וכתיבה. ולהקדיש זמן לעצמי, וגם אני רוצה להגיד שמדי פעם לעשות ריסט במהלך היום, זאת לא מילה גסה.

טוני ערד פליק: וואו, ממש. זאת אומרת, אם עכשיו לעצור את היום לחמש דקות, לצאת למרפסת, לפשוט קפה, לנשום, לא יקרה כלום, תאמינו לי, הייתי שם, המשימות יחכו. והריסט הזה הוא סופר חשוב.

עומס משימות עם ל: הריסט הזה הוא קריטי. ואפילו אם תנסו פעמיים, שלוש ביום, לצאת רגע לאוויר, רגע שנייה להסתכל על השמיים, רגע שנייה לקחת כמה נשימות לעצמנו, זה עושה רגע ריסט, ומאפשר לנו לבוא חדשים לתוך הסיטואציות. כל הדברים האלה הם קריטים ברמה של האנרגיה, ואני רוצה לומר משהו ברמה של ההצפה, גם כלי פרקטי נוסף.

איך לדעת אילו משימות באמת שייכות לי ואילו לא

עומס משימות עם ל: דיברנו על רשימה של משימות, ודיברנו על עמודה אחת שאפשר סווג אותה לצבעים וכולי, דחוף חשוב וכולי. אני חושב שכדאי מאוד וחשוב מאוד להוסיף עוד עמודה באקסל הזה. ועמודה הזאת אומרת, האם הדבר הזה הוא אצלי? האם אני הבן אדם הבלעדי שיכול לעשות את המשימות האלה? או שכן או שלא. ב', האם אני יכול להעביר את זה למישהו? הדבר הזה הוא כן אצלי, הוא כן בתחום השיפוט שלי. אבל לא אני חייב לעשות את זה, זאת אומרת מישהו מתעמי יכול לעשות את זה. וג', האם זה בכלל לא בתחום השיפוט שלי, המשימה הזאת היא לא אצלי, המשימה הזאת היא איך שהוא התגלגלה לפתחי, אז בגלל שאני מגדיל ראש, אני הרשמתי אותה כחלק מהמשימות שהיא צריכות להתבצע, אבל במשימה הזאת צריכה להתבצע ולא על ידי האזור שלי. זאת אומרת זה איזושהי משימה לפולואו אפ.

טוני ערד פליק: משימה לפולואו אפ, משימה שאני יודע שהיא צריכה להתבצע במחלקה או חטיבה שמקבילה אליי, אני צריך לפקח מדי פעם לוודא שהיא באמת נעשתה, אבל זה לא משהו שהוא בתחום האחריות שלי. אני לא האונר של המשימה הזאת.

עומס משימות עם ל: וכשאנחנו עושים את הסיווג הזה, אתם כבר תגלו וואו, כמה דברים הם לא באמת אצלי. וכמה דברים לא חייבים להיות אצלי ליאורס, זאת אומרת זה לא אני חייב לעשות אותם, אני יכול לעשות את זה. ולכן… אני מציע ממש, קחו זמן, אני יודע שזה לא קל ביוחד, אנשים עמוסים כמונו למצוא זמן כדי לעשות סיווג למשימות האלה. אבל קחו זמן אחרי שאמרנו בשלב ראשון לעשות את רשימת המשימות, לסבק אותם, דחוף, קשוב וכולי, ולהוסיף עוד עמודה שאומרת, האם זה אצלי, האם זה באזור שלי ולא אני חייב לעשות את זה, והאם זה מישהו אחר מחוץ לאזור שלי צריך לעשות את זה. וברגע שאנחנו נעשה את הסימון הזה, ברגע שאנחנו נעשה את הסיווג הזה, אז אנחנו נגלה שוואלה, אין באמת כל כך המון עבודה שאני צריך לבצע, ווואלה, יש כאן עניין של העצמת עובדים. יש כאן עניין שאני רוצה להעצים את הצוות ולבנות את הצוות של אישוי עצמאי גם, ולא הכל מתרכז אצלי.

טוני ערד פליק: ממש, ועוד משהו, זה נורא יפה בעיניי, מה שאמרת על גם להעצים את העובדים שלנו, זה אחד התפקידים הראשונים שלנו כמנהלים, וגם רציתי להוסיף על מה שאמרת, שכשאנחנו קמים בבוקר לרשימת המשימות, ששוב, הרשימה הזאת לעולם לא תתנקא, לעולם לא תסתיים, בואו נקבל אותה כמו שהיא תמיד שם.

עומס משימות עם ל: בואו.

טוני ערד פליק: בואו נחליט בבוקר, אני ממש מחליטה בבוקר מה חשוב לי לסים היום. כי אנחנו נורא חיים את התודעת לא מספיק הזאת, של מה שאני לא עושה, לא יהיה מספיק, תמיד יהיה עוד, תמיד יהיה עוד, נכון, תמיד יהיה עוד. אבל מה יגרום לי? לסיים את היום הזה בתחושת סיפוק של עשיתי היום את מה שהייתי צריכה. אנחנו בני אדם, אנחנו לא מכונות, ולא נועדנו לעבוד בכתבים שבהם אנחנו עובדים, לכן מדברים הרבה על מחלות ועל שחיקה. ואנחנו לא צריכים להגיע למקומות האלה בכלל, אנחנו צריכים לנהל את התודעה שלנו, ואת הזמן ואת הבריאות שלנו בצורה כזאת, שגם תחזיר לנו אנרגיה. והנה עוד נקודה למחשבה, ניהול זמן וניהול המשימות שלנו, זה לא רק בעבודה, זה גם מחוץ לעבודה. יש לכולנו גם חיים פרטיים, גם משפחה, גם ילדים, וחשוב שנחזיר לעצמנו אנרגיה טובה.

עומס משימות עם ל: אגב, זה נושא שהוא אסטרטגי. זאת אומרת, למצוא זמן לעצמי, אם אני לא אמצא זמן לעצמי ואני כל הזמן אהיה בשוטף שהשטוף אותי, כמו שאת אומרת, אז גם הדברים הלכאורת חופים והשותפים, הם פשוט לא יעבדו כמו שצריך. אני צריך להגיע להבנה אמיתית, שאם אני רוצה לנהל את הדברים האלה, אם אני רוצה לנהל כמו שצריך, אני צריך לדעת קודם כל לנהל את עצמי.

טוני ערד פליק: בול.

למה צוותים חזקים הם המפתח לניהול עומסים

טוני ערד פליק: אז אחת הדרכים גם לנהל את העומסים, בטח כשאנחנו כבר מנהלים בכירים כמו חליור, אני רק שומעת איזה מנהל מדהים אתה, ובא לי לעבוד איתך.

עומס משימות עם ל: אמצל הרבה.

טוני ערד פליק: זה לבנות צוותים חזקים. והדרך לבנות צוותים חזקים היא גם לא פשוטה. כי היא דורשת מאיתנו הרבה מנטורינג והרבה השקעה.

עומס משימות עם ל: אני חושב שנפל לי הסימון רק בתפקיד הנוכחי, שניהול עומסים, זה מתחיל ונגמר בבנייה נכונה של הצוות שלך. ובעובדה שאתה מרגיש שיש עם מי לעבוד. אני משתפת את הצוות שלי, ביעדים של הארגון, ביעדים שלהם, ואיך המשימות שלהם משתלבות ביעדים. וכשהם מרגישים שהם חלק מזה, אז הרבה יותר קל להם לקחת חלק במשימות. זה בא ממקום פנימי, זה לא בא ממקום חיצוני. וזה אינטרס של כולנו שאנשים יעשו את העבודה, ולא הכל יתרכז אצלך. האינטרס שלי זה שעובדת מסוימת, שאני מייעד אותה להיות אחר כך, בתפקיד היותר בכיר, אני אתן לה משימות של תפקיד יותר בכיר, של הכאורה קצת יותר גדולות ממנה היום.

טוני ערד פליק: נכון, וכשאנחנו באמת מובילים צוותים חזקים, יש בזה המון המון המון בנפץ. קודם כל אנחנו שוב נזכרים שאנחנו בני אדם וגם לנו מותר לנוח. ורגע לקחת סטייבק, ולפעמים יוצאת לחופשה. אבל גם הסיפוק מלעבוד עם צוות חזק, הוא סיפוק שלא יסולה בפז. כי כולם יודעים שאנחנו, כולם יודעים ומרגישים שאנחנו עובדים, עבור משהו שהוא גדול מאיתנו, וזאת חושה שייכות. וזה נורא נורא כיף, ואז נכון.

עומס משימות עם ל: המשמעות, המשמעות שיש לנו.

טוני ערד פליק: נכון, ואז אנחנו גדלים וצומחים ביחד, ובאמת אנשים חוזרים הביתה, ומרגישים מסופקים כי הם יודעים שהם עובדים עבור משהו שהוא באמת משמעותי.

עומס משימות עם ל: בום, בדיוק כמו שאמרת. לגמרי.

איך ניהול עומסים נכון עוזר למצות את הפוטנציאל שלכם

עומס משימות עם ל: אני חושב שהמסע המרכזי שאני הייתי רוצה שמנהלים יקחו מהפרק הזה, זה שניהול עומסים נכון זה לא טכניקה של הישרדות. אני לא רוצה שמישהו עכשיו יציים את הפרק ויגיד לו, אוקיי, איך אני לוקח את הכלים האלה ושורד עוד יום. זה כלים שמאפשרים לנו כמנהלים למצות את הפוטנציאל שלנו. ושל הצוותים שלנו. ברגע שאנחנו מנהלים את העומס שלנו בצורה נכונה, את המשימות שלנו בצורה נכונה, אנחנו לא רק יכולים לנשום בסוף היום, אלא אנחנו בדינמיקה כזאתי, שדבר מוביל את דבר, הצוות שלי מתעצם, הארגון מתעצם, כמובן שאני מתעצם, היעדים האסטרטגיים, והכל מתחיל בניהול הנכון. ולכן קחו את הדברים האלה, תשומת ריבכם, במובן של באמת הניהול הנכון, איך זה משפיע והכל אסטרטגי.

טוני ערד פליק: נכון, אז זה קצת להיות פחות בטקטיקה ויותר באסטרטגיה, כדי לבנות לעצמנו חיים טובים. בסוף בשביל זה אנחנו פה, זאת האג'נדה של כל הפרודקאסט הזה, וכל המהות שלי, של באמת לחשוב איך אנחנו חיים בטוב, בתוך העומס, בתוך הלחץ, בתוך להביא תוצאות. להביא תוצאות זה לא סותר, זה משלים.

עומס משימות עם ל: בהחלט.

טוני ערד פליק: ליאור, מלא מלא מלא מלא תודה. מלא תודה על הפרק הזה, זה היה זורם ומרתק וכיפי במיוחד.

עומס משימות עם ל: היה לי ממש ממש כיף, תודה רבה, תודה לך על ההזמנה.

טוני ערד פליק: תודה שהקדשתם את הזמן להזין לפרק הזה. אני אשמח לדעת מה חשבתם. מוזמנים לכתוב לי וליצור קשר בכל אחת מהמדיות בתיאור של הפודקאסט. ואם אהבתם, מוזמנים לשתף את מי שהפרק הזה יכול לעזור לה או לא, להניג את החיים שלהם להצלחה ולחיים טובים ומאוזנים יותר. נתראה בפרק הבא.