מה זה בעצם נטוורקינג ולמה זה חשוב למנהלים?

טוני ערד פליק: היי מנהלים ומנהלות יקרות, אנחנו בפרק חדש של From Manager to Leader, והיום אנחנו הולכים לדבר על אחד הנושאים הכי מרתקים, שהכי בונים לנו עתיד וקריירה, נטוורקינג. מי מאיתנו שמתקשה עם הדבר הזה או לא מאמין בזה, אני מקווה שנצליח אולי לשכנע אתכם להיפתח. וגם מלא פרקטיקה. אני מערכת היום אורחת מאוד מאוד מיוחדת שאני מאוד מאוד אוהבת, נופר גוטליב. נופר עובדת עם אינסטארטאפים באולי סטייג' והיא עוזרת להם להגדיל את המחירות, והיא הזמית בעצמה, ואישה מדהימה שיש לנו כל כך הרבה מה ללמוד ממנה. באמת האישה המושלמת לדבר איתה על נטוורקינג. היי נופר, איזה כיף שאת פה.

נופר גוטליב: כמה מחמורת, איזה כיף לפתוח ככה את הבוקר. ככה זה פה אצלנו.

טוני ערד פליק: אז בחרנו לדבר על נטוורקינג, אני חושבת שזה באמת נושא שתופס הרבה אנשים בבטן. זאת אומרת, מי שזה לא בא לו בטוב, ולא יודע לעשות את זה, מרגיש שהוא מחוץ ללופ. ואני רוצה היום שננסה גם להנגיש את הנושא הזה בצורה מאוד מאוד פרקטית, וגם שנדבר על הקושי, על למה זה כל כך מסובך למנהלים. אבל בואי נתחיל מהערך של זה. למה בכלל לעשות נטוורקינג? זאת אומרת, איך זה פוגש מנהלים?

נופר גוטליב: אוקיי, אז בואי אולי שני לפני שנשאל איך זה נותן לנו ערך, בואי נפרק בכלל מה זה נטוורקינג. זו מילה שאני משערת, שאצל חלקנו מעלה קונוטציות טובות, ואצל חלקנו מעלה קונוטציות אולי קצת פחות טובות. אני מעדיפה להסתכל על נטוורקינג, נקרא לזה אפילו רשת קשרים. זה בעצם רשת האנשים שמקיפים אותי, שאני מרגישה בנוח לפנות עליהם, וכל רגע נטור אני עם בקשה לעזרה, עם שאלה, עם התייחסות, עם משהו שאני רוצה לקבל מהם, וגם לתת. נדבר תכף על המשמעות של ההדדיות בתוך הקשרים האלה. אבל זה באמת משהו שקודם כל הוא קשור לכולם, הוא לא קשור רק למנהלים, זה יכולת שלנו כבני אדם להחזיק קשרים, אני אפילו לא אגיד עמוקים, זה להחזיק קשרים טובים לאורך זמן.

ואני אתחבר רגע לשאלתך על למה, כאילו למה בכלל אנחנו צריכים את הדבר הזה, או למה, במה זה תורם לנו. אני חווה נטוורקינג חזק כסוג של וונדרלנד. זאת אומרת שכשאני יודעת שיש לי נטוורקינג חזק, אני חיה בחוויה שאני בכל רגע נטו, אני יכולה להגיע למי שאני רק רוצה. בין אם אני מכירה אותו, ובין אם אני לא מכירה אותו, ואני רוצה להכיר אותו מתישהו בהמשך, או מחר בבוקר.

איך נטוורקינג משפיע על הקריירה שלנו?

נופר גוטליב: למה? כי ברגע שאני מבינה שאני צריכה כדי לקדם משהו, עסקי, אישי, לא משנה, אני צריכה למצוא את הבן אדם הזה שיכול לעזור לי, אני יודעת שאני אמצא את הדרך. אני אדבר עם אנשים, אני אעלה פוסט בפייסבוק, אני אכתוב בקהילות שאני חברה בהם, לא משנה, אני יודעת שבסוף אני יכולה להגיע לבן אדם הזה, בטח ובטח מישראל, גם כבר מעבר לים, כאילו זה שוב, ככל שהנטווק שלך הולך וגדל, אז אתה מכיר אנשים גם שמחוץ לארץ.

אז קודם כל, נראה לי רגע שזה ככה בהיי לבל, הדרך שלי קצת להסביר על למה חשוב לייצר נטווקינג חזק. אפשר לפרק את זה על עוד הרבה דברים, אוקיי? כי ידעתי כרגע את הדוגמה שהיא באקסטרים, בסדר? אנחנו לא כולנו רוצים למצוא אותו בן אדם שאנחנו עוד לא מכירים, ואולי מחר בבוקר נצטרך להכיר אותו, לא בשביל זה אני עושה את מה שאני עושה. יש עוד הרבה מאוד משמעויות של זה, גם בתוך ארגון, גם מחוץ לארגון, כאילו זה רלוונטי לכולם, ביניהם הם עובדים כזכרים, ביניהם הם עצמאים, ביניהם הם כרגע בכלל לא עובדים, והם עכשיו טוסים לקרבים לעשר שנים והולכים לחיות שם.

למה נטוורקינג חשוב במיוחד בתוך ארגונים?

נופר גוטליב: כאילו, בסוף, זה מייצר איזושהי מעטפת שהיא בעצם מחברת אותנו, בהקשר של עובדים או של מנהלים בתוך ארגון, אז זו ההבנה שאני עובד עם עוד אנשים, לא רק עם הצוות שלי, או לא רק עם המנהל שלי, אני אתן דוגמה רגע, כדי שנייה להיות קונקרטית יותר. לפני כמה חודשים קיבלתי טלפון ממנהקל, שמגייס כרגע איזושהי פונקציה בחירה לארגון שלו, הוא שאל אותי, מה אני חושבת על אותו אדם? זה אדם שבעצם היה קולגה שלי, לא נועלתי על ידו והוא לא נהל אותי, והוא בעצם רוצה לקבל עוד זווית מבן אדם שעבד איתו בארגון, זה קורה כל הזמן, כל הזמן מתקשרים אליי, לשאול אותי על עובדים שלי לשעבר, על אנשים שעבדתי איתם בארגון, זה קורה כל הזמן.

טוני ערד פליק: בדיוק, עכשיו כשזה אולי עובדים, אז זה כאילו, תחשבו, נקרא לזה לגיטימי, כי כאילו מישהו שניהלת אותו, אבל אני מדברת אפילו על משהו שהוא רחב יותר, על זה שהוא היה במחלקה אחת, אני במחלקה אחרת, והוא רוצה לשמוע איך הבן אדם הזה מצפקת בתוך ארגון.

נופר גוטליב: עכשיו ההבנה הזאת היא חשובה, כי אנחנו לא נמצאים בתוך וקום, אנחנו צריכים לזכור שאנחנו חיים, בטח עובדים בתוך ארגון, ויש עוד הרבה אנשים שמכירים אותנו, ויכולים לספר עליך אנחנו ומי אנחנו. אז זה יושב קודם כל מגע, על הבנה שאנחנו צריכים לדבר את עצמנו, ולהיות טובים עבור אחרים גם, בקונטקסט ארגוני, הוא רחב יותר. אפשר לקחת את זה לעוד הרבה אזורים, כן, בחיפוש עבודה, ככל שאתה מכיר יותר אנשים, אתה יכול להפיץ את הבשורה שאתה מחפש עבודה, ואז יגיעו לך יותר הזדמנויות, כי אנשים מכירים אותך יותר ועבדו איתך יותר.

איך להתגבר על הקושי לבקש עזרה?

טוני ערד פליק: כששמעתי אותך מתארת, מה זה נטוורקינג בשבילך, ודיברת על הוונדרלנד הזה, אז יש בזה חוויה מאוד מעצימה, יש בזה חוויה מאוד פותחת. ואני חושבת שכדי להסתכל על זה בצורה כזאת, צריכה להיות לנו את היכולת לבקש עזרה, ואת היכולת שלנו להבין מה הערך שאנחנו יכולים לתת לאחרים, כדי באמת לייצר את הנטוורקינג הזה, ושם אני חושבת שהרבה אנשים מתקשים.

אני אתן דוגמה לאיזה מקום של נטוורקינג, ממש כשאני לא ידעתי לעשות נטוורקינג, אבל עשיתי איזה משהו באופן אינטואיטיבי, ויצא מזה משהו קסום. באחד הסטארט-אפים שעבדתי בהם, החלטתי שאני רוצה להקים קבוצת מנהלים. אני רוצה שתהיה שדירת מנהלים, ואנחנו נוכל להיות שם אחד בשביל השני, ולתמוך אחד בשני, ולשמוע את הדילמות, ולהתייעץ ולהישען, ולא היה את הדבר הזה, וגם לא היו תקציבים, או זה לא היה בסדר עדיפויות להביא את זה מבחוץ.

לא משנה, בשבילי זאת הייתה הזדמנות נהדרת, החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות. מצד שני, זה לא משהו שעשיתי קודם, איך הדבר הזה קורה, והלכתי לאי צ'ארית, שהיא באמת אישה קסומה ומדהימה ומבריקה, ומחשש מאוד מאוד גדול שלי, של כאילו לא ידעתי איך לבוא ולהנגיש את הרעיון הזה, רק האמנתי בו, אבל לא בדיוק היו לי את המילים ואת הדרך, כי הייתי ממש בתחילת הדרך שלי עם העניין הזה. זה ממש פתח פרויקט מדהים. ושתינו ביחד התחלנו את הפרויקט הזה בסטארט-אפ שעבדנו בו. והפורום הזה התקיים שלוש שנים.

מה העיקרון של הדדיות בנטוורקינג?

נופר גוטליב: אני אגיד רגע משהו שהוא קצת סותם מהנושא, אבל הוא בעיניים גם מאוד קשור לנושא. הגדילה שלנו כבני אדם מתקיימת בדיוק באזורים שבהם אנחנו יוצאים מאזור נוחות שלנו. אחד באותה מידה גם להגיד, אוקיי, לא יודעת, זה לא מרגיש לי כל כך נוח, לא עשיתי את זה לפני כן, ולהפסיק עם זה, או לא להתחיל את זה בכלל. בחרת להניע משהו, למרות שהוא לא יושב לך טוב, למרות שזה גרם לך למחשבות ותהיות ופרפרים בבטן, הייתה לי מנהלת מבריקה שאמרה לי, הבאתי לה פעם איזו יוזמה שרציתי להניע, אמרתי לה, אני מפחדת, לא עשיתי את זה לפני כן, זה אמרת לי, אם הפרפרים בבטן האלה הם מחשש והתרגשות על משהו חדש, לכי על זה, שם תגדלי.

אז אני ממש ממש מאמינה בזה, ועכשיו רגע שנייה נחזור לנטרוקינג, אני חושבת שבסוף זה גם, זה המהות של נטרוקינג, או זה המהות של חיבורים, או זה המהות של יצירת קשרים טובים לאורך זמן, זה איזשהו עיקרון הדדיות, שהוא צריך בעיניי להיות מאוד מאוד אותנטי. אנחנו כולנו פגשנו את האנשים האלה שהם מאוד אינטרסנטים, ורוצים רק משהו עבורם, וזה פשוט לא עובר טוב, כאילו זה לא עובר מסך.

אנחנו כולנו אנשים בגורים ומספיק אינטליגנטים, בשביל להרגיש כשמישהו רק רוצה מאיתנו משהו, ואז גם הרצון שהיא לתת, כשברור לי שהוא רק רוצה לקחת ממני משהו, הוא באופן אוטומטי קטן, אם היה לפני כן קיים בכלל. ובעיניי הבסיס ליצירת רשת קשרים חזקה, היא קודם כול אוטנטיות, היא קודם כול להבין… היא שניים, אוקיי? זה לא רק אוטנטיות. אוטנטיות זה דבר אחד, זאת אומרת באמת לרצות להכיר מישהו, באמת לרצות לעזור למישהו, וכשאני נכנסת לאינטרקציה כלשהי עם אנדם, אני רוצה תמיד לשאול את עצמי איך אני יכולה להוציא את זה הטוב יותר באינטרקציה הזוגית הזאת.

שלושת הפילרים של נטוורקינג מוצלח

פילר ראשון: איך לטפח קשרים קיימים?

טוני ערד פליק: אז בואי נוריד את זה ממש לרמת הפרקטיקה, ונדבר גם על אנשים שזה יותר טבעי להם, ובעיקר על אלה שזה ממש לא טבעי להם, ולא יודעים אפילו מאיפה להתחיל, ומאיפה, איך להציג את עצמם, ולמי לגשת, ואיך לעשות. אז אני חושבת שהצעד הראשון הוא להבין מה המטרה שלנו, נכון?

נופר גוטליב: כן, המטרה היא בעיניי, כאילו אני אתן רגע, אפילו לפני שאני אגיד רגע מה המטרה, אני אתן רגע כמה דוגמאות. אתם מכירים את האנשים האלה שכזה בכל מקום עבודה שהם מתחילים, אחרי כמה חודשים פתאום מגיע אחריהם עדר של עובדים. הם לא רובו היו מנהלים, או עובדים בכירים שיצאו עוד אחרי היום את הקליקה. זה נטורקינג, הם בסוף כאילו מנהלים, כנראה ממש טובים, או מספיק מחוברים לעובדים שלהם, או יש שם אינטראקציה, או כימיה מאוד מאוד טובה, או הכל ביחד, כן, עם אותו אדם, שהוא עובר לארגון, ותוך כמה חודשים כל הצוות הקודם שלו, או הקודם הקודם שלו, או הקודם הקודם הקודם שלו מגיע איתו.

טוני ערד פליק: נכון. זה כנוצר שם חיבור מאוד מאוד טוב, וזה בילוק הכוח של הקשרים האלה שאנחנו בעצם מוצרים לאורך החיים.

נופר גוטליב: וכשתן, אנחנו מדברים על נטורקינג ואיך עושים את זה, ואיך כאילו כביכול להקליל את הדבר הזה, בעיניי, אני עובדת לחלק את זה לשלושה פילרים כאלה. הראשון זה, ובעיניי הוא הכי, אולי אפילו קל, בטח לאנשים שהם לא פיפל פרסם כאלה, או שקשה להם יותר לייצר קשרים חדשים, לזכור שהרשת הקשרים שלנו, הנטורקינג שלנו מתבססת, קודם כל על אנשים שאנחנו מכירים כבר, אנשים שהיו איתנו בצבא, אנשים שלמדו איתנו בתיכון, אנשים שפגשנו במקום העבודה הראשון, השני האחרון שלנו, אנשים שהיינו איתם בקורס כזה או אחר, והתחלנו לדבר איתם. אלה אנשים שמכירים אותנו, כבר יודעים מי אנחנו, אנחנו לא צריכים להציג את עצמנו בפניהם, אוט אוף דה בלו כזה וכזה, מי אתה ומה אתה רוצה, והכי קל, בעיניי, זה לטפח את הקשרים האלה.

זה אחת לתקופה, לשלוח הודעה כשמישהו עולה לך במחשבות. אחד הדברים שאני הכי אוהבת, יש לי הרבה מחשבות, ואני פשוט כאילו מוצאת את עצמי בסיטואציות מסוימות, חושבת על בן אדם שאמר למון זמן לא דיברתי איתו, ואז אני פשוט כותבת לאודר, היי, מה קורה? נזכרתי בך היום, מה שלומך? איך אתה בתקופה הזאת?

טוני ערד פליק: זה מדהים שאת עושה את זה, זה פשוט מדהים שאת עושה את זה, כי רוב האנשים, קודם כל, 99% מהאנשים תעבור במחשבה כזאת, הם יטלמו ממנה.

נופר גוטליב: נכון. והם בטח לא ימנפו את זה, כי הם בטח ירגישו שכאילו, מה יש לדבר איתו? לא דיברתי איתו 200 שנה. אבל זה בדיוק הפוך, כי הבן אדם שנמצא בצד השני, ופתאום קיבל אסמס שחשבתי עליך, מה נשמע? מי מאיתנו לא רוצה לקבל כזה? זה הכי כיף בעולם. אז א', את ממש צודקת. ב', אני עושה את זה המון, ולשלוח את ההודעות האלה, ולפני משהו כמו שנה, קיבלתי הודעה כזאת פעם ראשונה, אחרי שאני כבר עושה את זה שנים, כן? ופתאום אמרתי, וואי, איזה כיף זה. לא ידעתי שככה אני גורמת לאנשים אחרים להרגיש עם הודעות כאלה. ואז זה רק יצר אתי את הרצון להמשיך לשלוח את ההודעה האלה, זה תמיד מתקבל אצל הצד השני באהבה, זה לא בכך, או ברור המקרים, זה לא תהיה הודעה עם אג'נדה, של אני צריכה ממך משהו, אלא פשוט חשבתי עליך, מה קורה, איך אתה? סתם ללחוץ.

זה יכול להסתיים בשתי התכתבויות בוואטסאפ, עם לב, או סתם היי, תודה ששאלת, הכל בסדר, מה שלומך? וזה יכול להמשיך לשיחת טלפון, או כופה, מה שאני אבחר. פשוט חשבתי על בן אדם, ובא לי שהוא ידע שהוא במחשבות שלי, הכי בקטע…

טוני ערד פליק: את יודעת, את מזכירה לי שלפני כמה ימים קיבלתי איזה אימייל מקנס, שעוד מעט תהיה פה בתעשייה, ואחד המרצים בקנס הוא מישהו שעבדתי איתו המון המון שנים, ואני נורא אוהבת אותו, ויש לו חיוך ענק, ורק ראיתי את התמונה שלו באימייל, עשיתי כזה סקרינג'וט, ושלחתי לו איזה כיף לראות את החיוך שלך, התגעגעתי. עכשיו, לא דיברתי איתו, אני חושבת שזה שלוש שנים, או משהו כזה, ונוצרה איזו שיחה כיפית כזאת, כאילו עכשיו זה לייצר את זה מכלום, וזהו, ועכשיו אנחנו בתודעה האחד של השני, אם ייצא מזה משהו או לא יצא מזה משהו, אני לא יודעת, לא עשיתי את זה כדי שייצא מזה משהו, אבל זה האינטראקציות הקטנטנות האלה, שקודם כול מרימות לנו, זה נורא מרים לנו את האנרגיה, וזה נורא נורא כיף.

פילר שני: איך לפנות באופן יזום לאנשים חדשים?

טוני ערד פליק: דיברת קודם על שלושה פילרים, ודיברנו על הפילר הראשון.

נופר גוטליב: בדיוק. אז השני, זה בעצם לפנות באופן יזום לאנשים שאני מעוניינת להכיר אותם. לצורך הנה, אני כרגע צריכה להכיר מישהו כדי שיעזור, כי אני תקועה באיזה משהו, ואני יודעת שבן אדם הזה יכול לזה.

טוני ערד פליק: בתוך ארגון את מתכוונת?

נופר גוטליב: בתוך ארגון זה אפילו יותר קל, כי אנשים, כשאת מכירת השני, או אני, היי, אני פה מהסלז, אתה בא, זה, אפשר רגע קפה, או מתי יש לך כמה דקות עגלית, את כן.

טוני ערד פליק: רק המשפט הזה שאמרת עכשיו, שיצא לך נורא נורא בטבעיות, לאנשים אין את המילים האלה. אין להם את המילים האלה, רגע לבוא, אני מהזה, אתה מהזה, בוא ניפגש רגע לקפה. כאילו, רק הדבר הזה מאוד מאוד קשה להם, אז אני נורא סביבך שזה יצא לך בכזו טבעיות, כי זה עושה מודלינג, וזה מאוד עוזר.

נופר גוטליב: אז אני חושבת ש… קודם כול, תודה. אני חושבת שבסוף הרגע זה להבין איזה ערך אני יכולה לתת לצד השני. וגם אם זה לא, כאילו, בשני, אני אגיד לדבר לגבי זה, כי סביבנו שאנחנו אומרים לעצמנו, מה אני יכולה לתת לו, אני צריך כרגע עכשיו שהוא יעבור על האקסל שהכנתי, איזה ערך אני יכולה לתת לו. ערך זה גם לפרגן לבן אדם. זה להגיד לו, תקשיב, אני יודעת שאתה מומחה באקסל, אני יודעת שזה מה זה לו התפקיד שלך, ובטח אתה מה זה המוס. כאילו, אמרו לי שאני חייבת לדבר איתך, כי אתה הדומיין אקספרט. אני אשמח לעשר דקות מהזמן שלך. מדהים. אבל הרמתי לו, וזה שוב מגיע ממקום אוטנטי. למה אני פונה עליו? כי הוא באמת אקספרט בדבר הזה. שוב, האקסל זה שם הקוד לכל דבר אחר שאני ארצה מאותו בן אדם. אבל אני באמת פונה עליו, כי הבנתי שהוא הטוריטה בתחום שלו.

טוני ערד פליק: נכון, וגם אנשים נורא אוהבים לעזור. אני חושבת שכשאנחנו עובדים בתוך ארגון, ואנחנו בתוך הלחץ, היום היומי אנחנו שוכחים את הדבר הזה. כי לא כולם נחמדים, ולא כולם מהירי פנים, ובאמת רוצים לעזור. אבל אנשים בטבעי שלהם, הם מאוד רוצים לעזור. בגלל שאנחנו זקוקים לתחושת שייכות כולנו, וזה חלק מלטרון, ולאועיל, ולהיות שם בשביל מישהו אחר. אני חושבת שמה שלפעמים משנה, זאת הדרך שבה אנחנו פונים. זאת אומרת, אם אני באה לבן אדם ואומרת לו, אני צריכה איתך שלושת רבעי שעה לעבור על כל הדאטאבייסט, כי יש לי פה בעיות עם ה… זה, זה דבר אחד. ומצד שני, אם אני אגיד, עברתי על כל הדאטאבייסט, יש לי פה איזה משהו נקודתי, כי אני ממש אשמח לחמש דקות איתך. זה רגיל בדלת, כי אתה דומיין אקספרט.

נופר גוטליב: נכון. כי אני מאוד מעריכה את הפעילות שלך, כי אתה כזה. אז זה בליו, גם הערך שאני נותנת לו, בלי שהוא, כאילו, בלי, את יודעת, לקרוא לזה ככה. אז אחד בתוך הארגון, זה כנראה יותר קל, שוב, כי אנחנו נמצאים בתוך איזושהי מעטפת ששומרת על שנינו עם איזשהו מכנה משותף מאוד גדול. בקונטקסט. בדיוק. אבל לפעמים זה גם מחוץ לארגון. אני עכשיו נגיד מחפשת עבודה, ואני רוצה עכשיו, יש איזה משרה שראיתי, שממש מעניינת אותי, ואני רוצה להגיע להיירינג מנאג'ר, לא רק למי שמגייס, או רק לארגון. נניח, והגעתי אליו, בסדר, מה אני עושה עכשיו?

אני פונה עליו בניגדינרי, זה מקובל, זה לא מקובל? זו שיחה אחרת שלא ניכנס אליה עכשיו בעיניי, כי היא מאוד מאוד גדולה, על איך פונים להיירינג מנאג'ר, אבל זה רק לדוגמה אחת, כי בסוף, לכל אדם שאני פונה עליו, בין אם זה שוב, נושא תעסוקתי, בין אם זה נושא עסקי שאני רוצה עכשיו חיבור עליו. אני אחשוב מה הדרך לגעת, אני יכולה לפנות לאותו בן אדם, או להשיג את הטלפון שלו עם מישהו, או בלינקדין, או בפייסבוק, או וואטאבר, כאילו, יש עוד הרבה דרכים להגיע לאנשים, ואז אני אבין מה אני יכולה לתת לו. ומתוך המקום הזה, אני אפנה אליו, וזה קצת באיזה מתחבר לפילר הנוסף הזה, של כאילו, לרצות קונקשן עם בן אדם שלא מכיר אותי היום, אבל אני רוצה את החיבור עליו.

אז חשוב לי לפני כן מאוד להבין איך אני יכולה גם לתרום לו. אז אני קצת אכנס ויעשה עליו סוג של סורסינג, כזה אני אוהבת לקרוא לזה, אני אסתכל בלינקדין שלו ואני אראה במה הוא עושה, ואני אולי אסתכל, שוב, בהנחה שאני באמת לא מכירה אותו, ויש לי אפס מידע עליו, ואני מאוד רוצה את החיבור הזה. אז זה שני, ייתן לי איזשהו רקע, אבל אז אני אנסה לחפש אנשים שאולי מכירים אותו. אני אכנס לפייסבוק שלו לראות אם יש לנו חברים משותפים, אני אראה אם הוא שיתף איזה שהם תכנים, שאולי אני אוכל להתחבר עליהם וידבר איתו, כאילו, משהו שקצת שיבור את הקרח ברגע שאני אצור איתו קשר.

בסוף, הסיבה שהוא יגיד לי, כן, אני מוכן להיפגש איתך, ובסוף בעיניי, אגב, משאב של זמן הוא אפילו יותר יקר ממשאב של כסף. אז זה המשאב הכי יקר שיש. חד משמעית, אז בסוף אני צריכה לשכנע אותו, להשקיע בי את הזמן שלו, בין אם זה חמש דקות או שעתיים, זה לא משנה, אני צריכה להצליח, להגשת אליו ולהצליח, להבין רגע איך אני יכולה לתת פתרום לו. תמיד יש איזושהי דרך, בסדר?

טוני ערד פליק: אז זאת אומרת שהדרך שאת מציעה היא קצת לבלוש, קצת לבדוק ולחקור באיזה עולמות הוא מסתובב, איך אני יכולה לתת לו ערך. אני מאוד מסכימה עם זה, ואני גם חושבת, אני חושבת שגם דרך מקרים ואנשים משותפים לפעמים…

נופר גוטליב: זה הכי חזק דרך אלוף.

טוני ערד פליק: כן, אני חושבת שזה באמת מייצר, כי זה מייצר אמון. אני חושבת שכשאנשים מגיעים אליי דרך אנשים, אז אוטומטית יש יותר אמון ואוטומטית יש יותר חיבור. אז כשאתם רוצים להגיע אל אנשים שאתם לא מכירים, תנסו למצוא את הקונקשן הזה, כי זה באמת מייצר קשר אחר.

נופר גוטליב: נכון. אני אקח את זה בגלל עולמות שאני מגיעה, שזה early stage startups, ששם זה אפילו עוד יותר חזק. בסדר, כי כשאתה רוצה לביא את הלקוחות הראשונים, או כשאתה רוצה לצאת לגייס כסף, הדרך הכי טובה לעשות את זה היא דרך קונקשנס, דרך אנשים, ושם הנטוורקינג אפילו עוד יותר חזק.

פילר שלישי: איך להפיק את המירב ממיטאפים ואירועים?

נופר גוטליב: אז זה הפילר השני. והפילר השלישי, שאני קצת פחות מתחברת אליו, למרות שאני יודעת שהשיח שמתקיים בעולם הוא הרבה יותר מועדד לזה, זה ללכת למיטאפים וללכת לאירועים ולעצר שם את החיבורים.

טוני ערד פליק: וואי, מעולה שאת מדברת על זה. אני חושבת שזה באמת, כאילו אומרים נטוורקינג, וזאת האסוציאציה הראשונה.

נופר גוטליב: נכון. אז דווקא מבחינתי היא הכי נדחקת לפינה, היא הכי פחות משמעותית. אני לפני שבוע הלכתי למיטאפ, לא ידעתי לאף אחד שאני הולכת אליו, אני בדרך כלל מביאה את האנשים, וזה, הלכתי לבד. אמרתי, אין לי מושג, כאילו, דווקא בא לי פעם אחת להיות, אני בתור מישהי שמארגן את הרבה אירועים ומטפים, אמרתי, בא לי פעם אחת להיות האדם הזה שלא מכיר אף אחד בחדר, והוא הולך רגע ויוצא מאזור החוץ שלו, בשנייה שנכנסתי כבר פגשתי כמה אנשים שאני מכירה שפשוט היו שם, אז אוביוסטי, היה לי הרבה יותר קל מאשר כל אדם שנכנס ולא מכיר אף אחד, וכזה, את יודעת, רגע, ישר אנחנו משתדלים בתוך הטלפון שלנו, או יושבים בצד.

אבל למה אני אומרת את זה? אחד, כי ברור לי שזה האזורים שבדרך כלל רובנו מרגישים הכי פחות בנוח. מה, מי אנחנו, שכאילו, התחושה הזאת של כזה, מי אני שאני עכשיו אלך, לבדם שאני לא מכיר, ואגיד לו, אהי, נעים מאוד, אני נופר, מי אתה? והוא כזה, מה, את רוצה ממני? זה בדרך כלל מה שהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו בראש. אז אחד צריך לזכור שרוב מי שמגיע למיטאפים האלה מגיע כי הוא רוצה להרחיב זיינת חוג שלו. ואז אם תגיד לו, אהי, נעים מאוד, אני דוד, מי אתה? והוא יגיד לך, אני ניסים. אתם כנראה תתחילו לדבר על מה אתה עושה כאן, ומאפה באת, ואיך הייתה הנסיעה שלך, ואתה רוצה קפה? נחכה רגע בתור לקפה.

אז רגע, נחת המוצא שכולנו נרגע נמצאים באותה סיטואציה קצת מביכה בהתחלה, אבל כולנו פה בשביל להכיר עוד אנשים. אבל אני אגיד רגע משהו בהקשר הזה, למה זה לא מספיק בעיניי? כי כשאנחנו מגיעים למיטאפ ואנחנו פוגשים אנשים שלא הכרנו, אז הם יכולים להסתכם בהיי, נעים מאוד, אני זה, אני זה, מה אתה עושה? ואוקיי, ממשיכים כל אחד לדרכו. אם לא, תיקחו את זה לשלב הבא, זה יסתיים שם. והבן אדם הזה זה לא הבן אדם שלך עד בבוקר, יכול לעצר לכם הצעות עבודה, יכול לגייס לכם את העובדים הראשון, כאילו אלה, ואחד הדברים שאתם צריכים הוא לקדם אתכם בתוך הארגון. זה בן אדם שפגשתם, שכנראה מחר בבוקר אפילו לא יזכור אתכם, או לא יזכור איך קוראים לכם.

אז אם אתם כבר כן פגשתם בן אדם שמעניין אתכם במיטאפ, וכבר כן יצאתם מאזור נוחות שלכם, ואמרתם שלום והכרתם, והבנתם שיכול להיות לכם פה מכנה משותף, אגב, זה משהו שאני ואת עשינו כשהכרנו במיטאפ הראשון, נכון.

טוני ערד פליק: לפני שנה וחצי.

נופר גוטליב: אז תיקחו את זה לשלב הבא. אז תחליפו טלפונים או תחליפו פרופיל אינגדין, תקבור קפה, תיקחו את זה ועל הרמה הבאה שכבר תחבר אתכם לזה.

טוני ערד פליק: ואני אומרת שזה ירחיב טיפה על העיקרות שלי ושלך, כי זו נגיד סיטואציה מעניינת. לפני שנה וחצי בערך, הקמתי עם עוד כמה קולגות את הקהילה ההיטקיסטיות בכפרסה בעירוקה, ששתינו גורות בשכונה, ועשינו מיטאפ ראשון כזה, היו 80-90 נשים מהממות, ותת, כאילו יצאו משם כבר עניין חיבורים מאוד מעניינים, אבל בסופו של דבר, פגושות הקפה שיצאו לי מהדבר הזה, הן בודדות. לשמחתי את היית שם, ואת אמרת לי, נפר, בואי נעשה קפה אחר כך. אחר כך.

נופר גוטליב: זה בדיוק זה, אבל, כאילו זיהית איזושהי, זמינו אותה, אני שמחה שהיא זיהית אותה, זה גרם לנו לעשות קפה, חפרנו כמה שעות טובות, הכננו בכיף להמשיך עוד יום שלם, ומשם גם יצא הקשר הזה שלי ושלך. אז היה החלסת להגיע למיטאפ, ולא להגיד לי כלום, אבל להגיד לי עייני אמא דניאלטוני, הייתי אומרת לך, אני נפר, ופה זה היה מסתיים. אבל זה בדיוק החיבורים האלה, זה בדיוק חלק לזה עוד את הבנאדם שאתה, מבין שיש לך איזשהו מחייל המשותף, שאתה רוצה לייצר אותו חיבור, כדי להבין שנייה איך אפשר עוד לעבוד יחד, או לשתף פעולה, או לחשוב, אפילו להיות חברים, כל אחד, מה שזה יושב אצלו, ומשם לקחת את זה לרמה הבאה.

איך להיות Go-to Person בארגון?

טוני ערד פליק: כששמעתי אותך מתארת, מה זה נטוורקינג בשבילך, ודיברת על הוונדרלנד הזה, אז יש בזה חוויה מאוד מעצימה, יש בזה חוויה מאוד פותחת. ואני חושבת שכדי להסתכל על זה בצורה כזאת, צריכה להיות לנו את היכולת לבקש עזרה, ואת היכולת שלנו להבין מה הערך שאנחנו יכולים לתת לאחרים, כדי באמת לייצר את הנטוורקינג הזה.

נופר גוטליב: אז בואי נוריד את זה ממש לרמת הפרקטיקה. כמה פעמים הגיע לכם מישהו ממחלקה אחרת שביקש מכם שתעיפו מבט רגע על האקסל שהוא יצר, או על האוטומציות שיצרתם, או לא משנה מה, כאילו מישהו שכביכול זה לא התפקיד שלו, הוא קווה כבר בכלל על פרויקט בצוות אחר, אבל אתם צריכים אותו רגע על הפרויקט שלכם. הוא יכול להגיד לכם, חבר'ה, עזבו, זה לא עצלי, דברו עם זה, אבל אם הוא אמר לכם כן, הוא צריך ליצור שם קשר, תהיו אתם האדם הזה, שבאים אליו בבקשות, והוא אומר כן כשהוא יכול.

טוני ערד פליק: לגמרי, גם כשאנחנו הופכים להיות ה-go-to-person הזה, אז זה באמת ממצב אותנו אחרת בארגון, וגם אני חושבת שצריך להיות מיינדד לדבר הזה, ולעשות את ההבחנה בניכר ותפל. כי בתוך השאיתה הארגונית, ובתוך כל השינויים והתערפת שכולנו נמצאים בתוך הכל הזמן, מאוד מאוד קשה רגע לעצור ולהגיד, כן, אתה יודע מה? יאללה, אני באה, זה או להפך, או יש אנשים שכל הזמן אומרים כן, כן, כן, כן, כן, ואז הם לא מצליחים להתקדם עם העבודה של עצמם, ראיתי את הדבר הזה משני הכיוונים. אז זה נורא לשאול את עצמי איך אני ממננת את זה, וגם דרך אגב, אני היום עובדת הרבה עם אינטואיציה, ואני שואלת את עצמי, איך יותר נוח לי, איך יותר כיף לי, אם היא יותר נעים לי, שם הדברים נרקמים הרבה יותר בזרימה.

איך להתגבר על הקושי לבקש עזרה במהלך הקריירה?

טוני ערד פליק: אני אגיד מה לא טבעי בשבילי, לי לא טבעי לבקש עזרה, אוקיי. אני הייתי צריכה לעבור דרך מאוד מורכבת בחיים שלי, כדי לבקש עזרה. לא כי אני לא סומכת על אנשים אחרים, לא כי אני לא הזה, אלא כי לי לא נעים. לא שמתי את עצמי אף פעם במרכז, במקום כזה, שאני ראויה לבקש עזרה. היום אני במקום אחר, ואני יכולה להגיד את המשפטים האלה שצורמים אפילו לי כשאני אומרת אותם, אבל זאת אחת המסוכות שאני הייתי צריכה לעבור.

ואני חושבת שהיום הרבה יותר קל לי, ובשנים האחרונות הרבה יותר קל לי לבקש עזרה, בגלל שאני גם יודעת איזה ערך אני מביאה לצד השני. וכשמתקיים את ההדדיות הזאת שדיברת עליה קודם, אז הכל הרבה יותר זורם וקל, ואני לא מרגישה שאני מתעלקת על מישהו ומנסלת אותו. בסדר? אז זאת אחת המסוכות שאני הייתי צריכה לעבור.

איך לייצר אימפקט דרך נטוורקינג בתוך הארגון?

טוני ערד פליק: כשאני עבדתי בארגונים והייתי מנהלת פיתוח, חיפשתי איך לעשות יותר אימפקט, חיפשתי איך להיות יותר משמעותית, ואני מאוד אוהבת אנשים, ואני מאוד מאוד מאוד סקרנית, אז הלכתי לדבר עם הביזדה, והלכתי לדבר עם פרודקט, והיה לי חשוב להבין את הביזנס, להבין איך אנחנו מייצרים הכי הרבה ערש, מאיפה מגיעים הרעיונות הכי טובים. ולהיות זאת שמביאה את הרעיונות, ולהיות מעורבת בפרויקטים המשמעותיים של הארגון, וזה דרש ממני, באמת, לעשות נטוורקינג בתוך הארגון.

אז ביקשתי לשבת לקוס קפה עם כל מיני אנשים בתוך הארגון, אפילו עם המנכ״ל, דרך אגב. עבדתי בסטארט-אפים, לא באינטל, אז אני לא יודעת אם זה כנראה יותר קל, ועדיין אני חושבת שלא הרבה אנשים מבקשים קוס קפה עם המנכ״ל, ואני מציעה לכם כן לעשות את זה. וזה באמת פתח המון המון שבילים, וזה גם שיקף לי המון תחומי ידע, והמון פרויקטים שלא ידעתי שמתקיימים. ואז יכולתי לקשור אותם בחזרה אל הצוות שלי, אל הקבוצה שלי, אל העשייה שלנו, וגם לחבר את זה אל הערך שאנשים שלי מביאים.